משרד הפנים מציג: עשרות עסקים לא יזדקקו יותר לרישיון

משרדי הממשלה קיבלו היום את טיוטת רפורמת רישוי העסקים, אשר כפי שנחשף ב"גלובס" מקלה משמעותית על עסקים שאינם בסיכון גבוה ■ בין היתר תוקם ועדה לשינוי כללי רגולציה, ומשרד הפנים יקצה 80 מיליון שקל בשנה עבור תקנים של מפקחים על רישוי עסקים ברשויות המקומיות

קיוסק בתל אביב / צילום: איל יצהר
קיוסק בתל אביב / צילום: איל יצהר

משרד הפנים הפיץ בצהריים את הטיוטה לתיקונים בחוק רישוי עסקים, שמטרתם להקל על הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת רישיון עסק. כפי שנחשף ב"גלובס" לפני כשבועיים וחצי, העסקים יחולקו לפי שלוש רמות סיכון - נמוכה, בינונית וגבוהה - כאשר לכל רמה יהיה מסלול אישור מותאם וקצר מהרגיל.

עסקים שיוגדרו ברמת סיכון נמוכה, בהם למשל קיוסקים, מעבדות שיניים ועסקי רוכלות, יוכלו לקבל היתר על בסיס תצהיר בפני עורך דין. לאחר הגשת הבקשה והתצהיר, על הרשות המקומית להגיב בתוך 28 יום לכל המאוחר, ואם לא הגיבה - כאילו אישרה את הבקשה. בעל העסק יכול למעשה לפתוח את העסק בו ביום שהגיש את התצהיר, ותוקף הרישיון במקרה כזה הוא לחמש שנים.

עסקים שיוגדרו ברמת סיכון בינונית יוכלו לקבל אישור בשני מסלולים של היתר מזורז. האחד, לבתי עסק דוגמת מרכול, מכבסה ומסגרייה, שבעליהם יוכלו להגיש בקשה לקבלת רישיון ותצהיר שהם עומד בדרישות לקבלת אישור. על הרשות להגיב בתוך 21 יום לבקשה, ובעל העסק יכול להפעיל את העסק מיד. במידה ולא ניתנה תשובת הרשות המקומית, יש לראות את הבקשה כמאושרת. השני, לבתי עסק דוגמת בתי מרקחת ובתי קפה, שבהם על בעל העסק להמתין 45 יום ממתן הבקשה עד שהוא מפעיל את העסק.

תוקף ההיתר המזורז הוא ל-180 יום, ולאחריהם יקבל בעל העסק רישיון קבוע. חידוש הרישיון ייעשה גם הוא בהליך מזורז.

הליך קבלת רישיון עסק עבור עסקים שמוגדרים בסיכון גבוה, דוגמת תחנות דלק, יישאר כפי שהוא נהוג כיום.

מכון כושר - בלי רישיון

אחד החידושים ברפורמת רישוי העסקים של משרד הפנים, הוא מחיקה של עשרות עסקים מצו רישוי עסקים, כך שמעתה הם לא יזדקקו כלל לרישיון עסק. עם עסקים אלו נמנים, בין היתר, מספרות, מרפדיות, אולפני הקלטות וחלק ניכר ממכוני הכושר.

חידושים נוספים שמציג היום משרד הפנים, הם בין היתר הכשרת חריגות בנייה של עסקים. חריגות מהיתר הבנייה לא ישמשו יותר עילה לאי מתן רישיון עסק כאשר אין בהן סכנה, אין בהן השתלטות ניכרת על השטח הציבורי ולדעת הרשות המקומית עיקר העסק אינו תלוי בחריגה שבוצעה.

בנוסף, גם סוגיית הנגישות של העסקים תשתנה - רשות הרישוי לא תצטרך לתת אישור של יועץ נגישות מטעמה, ובעל העסק יוכל להסתמך על תצהיר של יועץ נגישות מטעמו על מנת להוכיח שהעסק עומד בהוראות הנגישות.

חסם ביורוקרטי נוסף שצפוי להיות מוסר הוא בכל הנוגע לרגולציה - תוקם ועדת יועצים מיוחדת לשינוי רגולציה, כך שבניגוד למצב כיום, שבו כל גוף רגולטורי היה יכול להציב דרישות וסטנדרטים חדשים משלו כדי לתת רישיון עסק, כל שינוי יהיה חייב לעבור דרך ועדת רגולציה שבה יהיו נציגים מכל הסקטורים, על מנת לאשר אותו.

בנוסף לכל השינויים שלעיל, משרד הפנים יקצה 80 מיליון שקל בשנה לפיקוח אקטיבי בכל הנוגע לרישוי עסקים. מדובר בשינוי משמעותי, שכן נכון להיום ישנה רק עובדת אחת במשרד, האחראית על רישוי העסקים. עשרות מיליוני השקלים שיקצה המשרד יממנו תקנים ברשויות המקומיות, בהתאם לגודלן.

במקביל להקטנת הרגולציה, תחול החמרה בסנקציות על בעלי עסקים שיחרגו מהוראות החוק או כאלו שיתברר כי התצהיר שלהם אינו תואם את המציאות בשטח. יוטלו עליהם קנסות ובמקרים קיצוניים רישיונם יישלל.

יצוין כי פורום ה-15, שבו חברות 15 הרשויות המקומיות הגדולות בארץ, מציע רפורמה משלו השונה מזו של משרד הפנים. בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי הפורום מקדם רפורמת רישוי עסקים שעיקרה מתן רישיונות עסק לצמיתות והקמת מרכזי רישוי בערים. עוד נחשף, כי הארגונים הכלכליים במשק תומכים בהצעת הפורום הזו, שמאמצת את השיטה הנהוגה בחלק ממדינות אירופה. במשרד הפנים, לעומת זאת, שללו את ההצעה וכינו אותה פופוליסטית.