הישראליות בוול סטריט עקפו את מדד הנאסד"ק בספטמבר

גם בחודש ספטמבר השיגו החברות הישראליות בוול סטריט תשואות חיוביות משמעותיות. בחודש החולף הן גם רשמו רגע של נחת, כשמדד גלובס-פרומתאוס רשם תשואה של 3.8% ועקף את מדדי ההשוואה, שרשמו עליות קלות - מדד הנאסד"ק, עם עלייה של 1% בלבד, ומדד ת"א 125, שהוסיף 1.7%. מדד גלובס-פרומתאוס עוקב אחר החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב.

תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים זינק בספטמבר ב-6.6% - זינוק מרשים, שהספיק לעקוף רק במעט את מדד ת"א ביומד, שעלה ב-6.3%. ואולם בניגוד לחברות הישראליות, מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה דשדש, עם עלייה מינורית של 0.1% בלבד.

מניית טבע עלתה 11% בספטמבר

אחת החברות שבלטו לטובה בתת-המדד היא פלוריסטם, שזינקה בספטמבר ב-27%, לאחר שקיבלה הגנה על שני פטנטים בהונג קונג, הקשורים לטיפולים ב-CLI, סוג של איסכמיה. נוסף על כך, מציינים במחלקת המחקר של פרומתאוס את המשך התאוששותה של טבע, שסגרה את ספטמבר עם עלייה כוללת של 11%, על רקע מינויו של קאר שולץ למנכ"ל החברה החדש.

גם מניות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק חוו חודש חיובי, כשתת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה עלה ב-3.3%. בניגוד למדד הכללי ולמדד הביוטכנולוגיה, עלייה זו לא הספיקה כדי להשתוות למדדי ההשוואה. מדד נאסד"ק טכנולוגיה עלה ב-3.5%, ואילו מדד ת"א טכנולוגיה רשם עלייה מרשימה של 4.6%.

חברת הטכנולוגיה הישראלית הבולטת ביותר היא נובה מערכות מדידה, שהציגה תוצאות טובות בשני הרבעונים האחרונים וזינקה בחודש החולף ב-20% נוספים - בין השאר, על רקע הודעתה כי פלטפורמה שלה נבחרה על ידי יצרן השבבים המוביל בעולם ותשולב בקווי הייצור שלו.

במחלקת המחקר של פרומתאוס סבורים כי אחת החברות האניגמטיות ביותר במדד גלובס-פרומתאוס היא צ'ק קאפ (Check-Cap), הממוקמת בכפר הדרוזי עוספיא הסמוך לחיפה. צ'ק קאפ היא, כהגדרתם, "האחות הצעירה והאלמונית" יחסית של חברת גיוון אימג'ינג, שנמכרה תמורת כמיליארד דולר לקובידיאן בדצמבר 2013 (קובידיאן עצמה נמכרה לאחר מכן למדטרוניק).

צ'ק קאפ נותרה מתחת לרדאר

גם גיוון וגם צ'ק קאפ מייצרות מכשור רפואי דיאגנוסטי - גלולות הנבלעות על ידי המטופל, שמצלמות את פנים המעי שלו לצורך אבחון סרטן. שתי הגלולות מתאימות למטופלים הנרתעים מבדיקת קולונוסקופיה, או שאינם יכולים לגשת אליה מסיבות רפואיות שונות, כמו רגישות להרדמה, אם כי המוסכמה בשוק היא שקולונוסקופיה היא עדיין השיטה המועדפת לביצוע בדיקות מעי.

למרות נקודות ההשקה הרבות, השוני בין החברות עולה על הדמיון ביניהן. לדברי אייל שבח, ממייסדי חברת הייעוץ פרומתאוס וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה, "מבחינת השווי, גיוון היא חברה שנמכרה תמורת מיליארד דולר, בעוד שצ'ק קאפ הונפקה בשווי של 70 מיליון דולר ב-2015 ונסחרת כיום לפי שווי של 30 מיליון דולר בלבד. מבחינת התוצאות העסקיות, גיוון היא חברה שרשמה מכירות של כ-200 מיליון דולר בשנה (נכון לדוחות הכספיים האחרונים שפרסמה), ואילו צ'ק קאפ היא עדיין סטארט-אפ בשלבי הניסויים הקליניים הטרום-מכירתיים".

שבח מוסיף כי הטכנולוגיות של שתי החברות גם הן שונות מאוד זו מזו: "בעוד שהגלולה של גיוון נושאת מצלמה אופטית, הגלולה של צ'ק קאפ נושאת מצלמה מבוססת רדאר, המסוגלת לצלם את דופן המעי גם כשהמעי מלא. לכן, עם הגלולה של צ'ק קאפ אין צורך בצום ואין צורך לשתות חומרים משלשלים בימים שלפני הפרוצדורה - ומכאן יתרונה על פני האלטרנטיבות".

להערכת כלכלני פרומתאוס, ההבדל המשמעותי ביותר בין החברות טמון במישור האסטרטגי-שיווקי. בעוד גיוון משרתת נישות שוק קטנות יחסית, כמו בדיקות מעי דק או בדיקות של מטופלים שהתגלו אצלם אינדיקציות לבעיות ושאינם מתאימים לקולונוסקופיה, הרי שצ'ק אפ פונה לשוק גדול עשרות מונים - שוק בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס.

"מדובר בשוק עצום, המגלגל עשרות מיליארדי דולרים בשנה בעולם, ואשר מונע מהמלצות הרופאים בעולם, שלפיהן מעל גיל מסוים צריך כל אחד לעבור בדיקה תקופתית, גם אם אין חשד לבעיה. בתוך שוק זה פונה צ'ק קאפ לקהל היעד המוערך על ידה ב-40% מכלל השוק, והכולל מטופלים שאינם מתאימים לקולונוסקופיה מסיבות שונות", אומר שבח.

לדבריו, אסטרטגיה זו טומנת בחובה הימור עצום מצדה של צ'ק קאפ, שהרי גיוון אימג'ינג - חברה פורצת דרך, עם יכולות מוכחות, שמנסה אף היא לפרוץ לשוק בדיקות הסקר, לא הצליחה בכך עד היום, למרות התמיכה מהחברה-האם הענקית שלה, מדטרוניק (ולפני כן קובידיאן).

לפי הערכות, האתגר העיקרי הוא שהקולונוסקופיה היא עדיין הבדיקה היעילה ביותר בשוק. אחד מיתרונות הקולונוסקופיה הוא בכך שהרופא המבצע את הבדיקה יכול להסיר במהלך הבדיקה פוליפים חשודים שבהם הוא מבחין - מה שכמובן לא ניתן לעשות עם הגלולות. יתרון נוסף של הקולונוסקופיה טמון ברווחיותה עבור הרופאים (בעיקר בארה"ב) - חסם המקשה עליהם לנסות פתרונות אחרים.

שבח מציין כי החדשות הרעות מבחינתה של צ'ק קאפ הן שבתחום בדיקות הסקר, הממסד הרפואי ממקד את מאמציו בקולונוסקופיה, ויש מאמצים מוצלחים להגברת המודעות לבדיקות ולהפחתת הרתיעה מפני קולונוסקופיה.

"נראה כי כל הגורמים שציינו, הם אלה שגרמו לשוק ההון לסגת מהמניה", מסכם שבח. "אמנם בעלי המניות הגדולים כוללים את קרן פונטיפקס ואת פוסון פארמה הידועות, שעדיין תומכות בחברה, אבל צ'ק קאפ, שגייסה מתחילת דרכה כ-60 מיליון דולר (כולל מענקים מהמדען הראשי), נסחרת כיום לפי שווי של כ-30 מיליון דולר בלבד.

"המחיר של צ'ק קאפ מהווה כיום הימור על האופציה שהיא תצליח לפצח את שוק בדיקות הסקר. הסיכוי לכך אולי לא גבוה, אבל במקרה של הצלחה, שוויה של החברה יכול להיות גבוה משמעותית".

המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו-יורק - ובכלל זה חברות ישראליות שנרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות

 גלובס-פרומתאוס ספטמבר 2017