האנשים "הפרטיים" רגב וסולברג

התירוץ של "אנשים פרטיים" במקרה שלהם הוא לא ראוי, אולי גם לא חוקי

נעם סולברג / צלם: אריאל ירוזלימסקי
נעם סולברג / צלם: אריאל ירוזלימסקי

פדרו אגרמונט היה נשיא מועצת אירופה, שהוא הגוף העליון של האיחוד האירופי לשמירה על זכויות אדם. הוא אולץ להתפטר לאחר שהתברר כי ביקר בסוריה עם חברי פרלמנו רוסיים.

גם רוסיה וגם סוריה הן כידוע מדינות ששמירה על זכויות אדם אינה מאפיינת אותן. אגרמונט טען להגנתו כי ביקוריו הלא ראויים היו "ביקורים פרטיים", וכי הוא לא קיים שיחות בשם המועצה. בקיצור, הוא היה באירועים אלה "אדון אגרמונט", ולא הנשיא של מועצת אירופה לזכויות אדם.

הטיעון של "אנשים פרטיים" שימש לא מעט אנשי ציבור שנתפשו בקלקלה כזאת ואחרת. כך בחו"ל וכך גם אצלנו. לאחרונה פורסם ששרת התרבות והספורט מירי רגב, הפטרונית של הפטריוטיזים הישראלי, נסעה לביקור בקובה. עם המדינה הזאת אין לנו יחסים, ושרים לא אמורים להגיע לשם. מה אמרה רגב? "ביקור פרטי", כמובן. היא לא תקיים שם פגישות רשמיות. משפחתה של רגב מתלווה אליה - כלומר מדובר בנסיעה "פרטית".

הנה מקרה נוסף. נעם סולברג, שופט בבית המשפט העליון. הוא מתגורר בהתנחלות בגוש עציון. לאחרונה השתתף השופט סולברג באירוע לציון 50 שנה לכיבוש הגדה המערבית שהתקיים בגוש עציון. כן, אתם זוכרים נכון, אותו אירוע שנשיאת העליון מרים נאור החליטה שבית המשפט העליון לא יהיה מיוצג שם, בגלל היות האירוע שנוי במחלוקת. אני חושב שזו החלטה אמיצה ונכונה. אבל אם כך - מה עשה שם סולברג? כן, ניחשתם. השופט לא היה בטקס. האיש שהיה שם הוא אדם פרטי ששמו כשם השופט.

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, השופטת מרים נאור, אישרה את הסידור הזה, וזה פגום מאוד, כי אין דבר כזה שנקרא "אדם פרטי" המשמש בכהונה ציבורית.

בכל מקום שהשרה רגב תלך אליו, ההתייחסות אליה תהיה כאל חברה בממשלת ישראל. בכל אירוע שישתתף בו סולברג, אנשים יראו בו שופט של בית המשפט, שלא היה אמור להיות מיוצג בטקס.

כאשר אדם פרטי פוגע באיש ציבור, החוק מעניש אותו על פגיעה בעובד ציבור. האם הפוגע יכול לטעון שהוא פגע בו כאדם פרטי? ודאי שלא. אני מתפלא מאוד על הנשיאה נאור, שנתנה ידה לפיקציה הלא מכובדת הזאת. היא אסרה על השופט ניל הנדל להשתתף בטקס, למרות שקיבל הזמנה. היא הייתה צריכה לאסור זאת גם על "האדם הפרטי" סולברג. כשם שראש הממשלה בנימין נתניהו היה אמור להבהיר לשרה רגב שקובה היא מחוץ לתחום בשבילה כ"אדם פרטי", כביכול.

כשהם מתחזים לאנשים פרטיים, ממשיכים אנשי הציבור ליהנות מההטבות הכרוכות בכך. משום כך הם לא יכולים להיות אנשים לא ציבוריים.