ימים ספורים לפני הבחירות הכלליות שיתקיימו ביום ראשון הקרוב באוסטריה, ושמו של טל זילברשטיין, שהעיתונים במדינה מכנים "אמן הקמפיין השלילי", "ספין דוקטור", "מומחה ללכלוך פוליטי" ואפילו "מסמר בארון הקבורה של הסוציאל-דמוקרטים", אינו יורד מהכותרות. בכל יום חושפים כלי התקשורת במדינה גילויים חדשים על "פרשת זילברשטיין", שעיקרה הקמפיין השלילי שהפעיל היועץ הפוליטי הישראלי נגד המועמד היריב של מפלגת העם האוסטרית - על סכומי כסף שהחליפו ידיים, על הצעות לדמי שתיקה ועל "חפרפרות" במפלגות.
הפרשה דחקה מסדר היום הפוליטי, כמעט לחלוטין, נושאים מסורתיים כמו הגירה, חינוך וכלכלה. בחירות 2017 באוסטריה רשומות על שמו של זילברשטיין, עם מאות דיווחים, שערי עיתונים ומגזינים, ערכים בוויקיפדיה ואולי אף השפעה מכרעת על תוצאותיהן.
העימות הטלוויזיוני, למשל, שהתקיים השבוע (א') בערב בין המועמדים המובילים - הקנצלר המכהן כריסטיאן קרן מהסוציאל-דמוקרטים (SPO) ששכר את שירותיו של זילברשטיין, סבסבטיאן קורץ מועמד מפלגת העם השמרנית (OVP) שהיה היעד להתקפות והיינץ-כריסטיאן שטראכה, מנהיג מפלגת החירות הימנית (FPO) - נפתח בדיון סוער על הפרשה. "אתה הרעלת את האקלים הפוליטי באוסטריה עם סגנון הקמפיין שייבאת לאירופה", הטיח קורץ בקרן. "ה-15 באוקטובר הוא לא רק מועד הבחירות", אמר קודם לכן, "הוא למעשה מועד משאל עם על השאלה איזה סוג פוליטיקה אנחנו רוצים באוסטריה".
במקום להוביל את הקמפיין מאחורי הקלעים כפי שיועץ פוליטי אמור לעשות, כך נראה, מצא עצמו טל זילברשטיין בחזית הקמפיין. של המפלגה היריבה.
מערכת הבחירות באוסטריה / צילום: רויטרס
הפרשה החלה עם מעצרו של זילברשטיין בבוקר ה-14 באוגוסט בישראל. היועץ הפוליטי הישראלי, שהקים בעבר את "דור שלם דורש שלום", הסתבך בפרשת העמותות של אהוד ברק ועבר לעבוד באופן בלעדי בחו"ל, נעצר יחד עם שורת חשודים אחרים בפרשת השוחד והלבנת ההון שבה חשוד המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ. יום אחד בלבד אחרי המעצר המתוקשר, ואחרי שתמונות של זילברשטיין באולם בית המשפט בעת הארכת מעצרו התפרסמו בארץ ובעולם, הודיעה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית כי היא מסיימת את ההתקשרות שהחלה עמו באוקטובר 2016. מאז היא מנסה להתרחק ממנו ככל שאפשר, ללא הצלחה מרובה.
בתחילה פורסמו דיווחים בודדים בתקשורת האוסטרית על כך שזילברשטיין נשכר כדי לנהל קמפיין שלילי נגד קורץ, שר החוץ המכהן של אוסטריה וכוכב פוליטי צעיר שקנה את עולמו באמצעות עמדות נחרצות נגד הגירה במהלך משבר הפליטים. כמה קטעי וידיאו שקשרו את קורץ ל"רשת חשאית" בראשות ג'ורג' סורוס (ראו כתבה במגזין G) הודלפו לאינטרנט, ונרמז שזילברשטיין וצוותו עומדים מאחורי כמה אתרי "פייק ניוז" שפירסמו ידיעות כוזבות על קורץ ומאחורי עמודי פייסבוק.
הפרשה נשמרה על אש קטנה, אבל החשיפה המשמעותית יותר אירעה בתחילת השבוע שעבר, אז פירסם המגזין "פרופיל" שזילברשטיין וצוותו, כולל יועץ פוליטי מקומי בשם פיטר פולר, הקימו למעשה שני עמודי פייסבוק בהם פירסמו "ממים" נגד קורץ - "האמת על סבסטיאן קורץ" ו"אנחנו למען סבסטיאן קורץ" (שהתחזה לעמוד שתומך בו). העמודים העלו תמונות עם רמיזות אנטישמיות וקונספירטיביות, לפיהן קורץ יפתח את שערי אוסטריה בפני פליטים ויפגע בכלכלה. לפי התקשורת במדינה, העמודים תוכננו להיראות כשייכים למפלגת החירות הימנית, ועל ידי כך לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: לפגוע בתדמיתו של קורץ, תוך כדי פגיעה בתדמיתה של מפלגת החירות, שניסתה לעדן את הקו הימני-קיצוני שאימצה בתחילת דרכה הפוליטית, מתוך כוונה להיכנס לראשונה לקואליציה השולטת במדינה.
התוכנית נכשלה. הסיבה העיקרית היתה סדרת ההדלפות בנוגע לזהות מפעילי העמוד. בתחילה פורסם שמו של זילברשטיין, אחריו זה של פולר. העיתונים חשפו כי העמודים פעלו גם אחרי שזילברשטיין פוטר. זילברשטיין שבר שתיקה, התראיין לכלי תקשורת אוסטרים ואמר כי הקנצלר קרן "לא ידע כלום" על הפרשה, כשהוא למעשה מודה שהוא עומד מאחורי העמודים. הוא טען כי כל הפרשה היא תוכנית זדונית של מפלגת העם, ששתלה "חפרפרת" בשורות הסוציאל-דמוקרטים. יום לאחר מכן התפרסמו ב"פרופיל" תכתובות וואטסאפ שבהן ניסה בכיר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית "לקנות" בחזרה חומרים מפלילים ממי שהיתה חשודה כחפרפרת הזו - צעירה בת 26 בשם אנה י., ששימשה כמתרגמת של זילברשטיין. "מה שנותנים לך במפלגת העם - אנחנו ניתן כפול", הוא כתב. היא לא ענתה.
הסוציאל-דמוקרטים, שראו כיצד התמיכה בהם הולכת ונחלשת עם התפתחות הפרשה, ניסו לצמצם נזקים. ראשון פוטר בכיר במפלגה שהיה אחראי על הקשר עם זילברשטיין, גיאורג נידרמילביכלר. אחריו פוטר גם ראש הקמפיין, פול פקנהאקר, שהובא במקומו של זילברשטיין באוגוסט. קרן חוזר ואומר כי לא ידע כלום על הפרשה, וכי מדובר למעשה בקמפיין שלילי הפוך, שבו מפלגת העם משחירה את פניה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית באמצעות פרשה שולית. "זהו הסקנדל הפוליטי הגדול ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה השנייה (אוסטריה שאחרי מלחמת העולם השנייה, א.א.)", אמר בשבוע שעבר. הסוציאל-דמוקרטים, וגם פרשנים, מצביעים על כך שהפרשה מוזנת על ידי חשיפות עיתונאיות המשוחררות במשורה, וטוענים כי ישנה "יד מכוונת" מאחורי הדברים, אך לא ברור של מי.
לפי הסקרים, בשלב זה מאמצי הסוציאל-דמוקרטים לא נושאים פרי. המפלגה, שבבחירות הקודמות קיבלה 29%, זוכה ל-23% תמיכה בלבד, למרות הנהגתו הכריזמטית של קרן, ומידרדרת לעמדת המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט. מפלגת החירות זוכה ל-27% ומפלגת העם ל-33%, לפי הסקרים. "פרשת זילברשטיין" עשויה לתרום לכך שאת לשכת הקנצלר הבא של אוסטריה יאייש המנהיג הצעיר בעולם, קורץ בן ה-31. היא גם עשויה להכניס לראשונה לקואליציה את מפלגת החירות האנטי-איסלאמית.
"ללא ספק פרשת זילברשטיין היא רגע מכריע בבחירות הללו", אמר ל"גלובס" הפרשן הפוליטי האוסטרי תומאס הופר, "הציבור נמשך באמצעות כלי התקשורת לכל התככים הללו, לדיווחים שנראה כאילו נלקחו מ'בית הקלפים', על חפרפרות ועל הצעות תשלום ואינטריגות. יש הרבה תיאוריות קונספירציה, יש הרבה שאלות פתוחות, ומצד שני כל יום מתפרסמים דיווחים חדשים. זה לא היה נושא רציני, ופתאום 'קמפיין שלילי' הפך לאחד הנושאים החשובים באוסטריה, איכשהו".
הופר אומר כי הציבור האוסטרי רגיש לשיטות העבודה של זילברשטיין. "יש הבדל בין קמפיין שלילי לקמפיין מלוכלך. ההרגשה של רבים היא שבהפצת החומרים האלה על גבי עמודי פייסבוק שהתחזו כאילו הם מופעלים על ידי גורם שלישי - יש בבחינת חציית קווים אדומים. גם התקפות אישיות יכולות להיות חלק מקמפיין מלוכלך, אבל תלוי איך הן נעשות". לדבריו, "לפעמים כשהציבור מגלה כיצד נראים מאחורי הקלעים של קמפיין פוליטי, מה שלא אמור לקרות, כל הסוגיה הופכת לנושא עיקרי בבחירות".
"זו ללא ספק היתה מערכת הבחירות הכי מלוכלכת שראינו באוסטריה", כתב השבוע פרשן העיתון "זידויטשה צייטונג" בווינה, פיטר מינך, "היא כוללת שקרים, תככים, הטעייה ו'פייק ניוז'. במקום להתעסק בנושאי מדיניות או להציע הצעות קונסטרוקטיביות, פוליטיקאים ויועצים מדברים על כסף. זו היאבקות בבוץ בסגנון וינאי".
הפרשה גם משחררת חלק מהשדים האנטישמיים באוסטריה. בטוקבקים רבים באתרי החדשות מדברים על הצורך להגביל את כוחם של היהודים, במיוחד בהקשר למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ומוצאו הישראלי של זילברשטיין מוזכר כמעט בכל דיווח. פוליטיקאי אוסטרי בכיר אף אמר שלשום (ב') בצהריים, כי יש "להפוך את אוסטריה ל'זילברשטיין-פריי' (חופשיה מזילברשטיין)", באמירה שהזכירה לרבים במדינה את השאיפה הנאצית להפוך את מרחב המחייה הגרמני ל"יודן-פריי" (חופשיה מיהודים).
הפוליטיקאי, פיטר פילץ, שהיה ב"ירוקים", פרש וייסד סיעה עצמאית שיש לה סיכוי ריאלי להיכנס לפרלמנט, הבהיר מאוחר יותר כי לא התכוון לרמוז לביטוי הנאצי.
בינתיים, המפלגות מאיימות לתבוע זו את זו בבית המשפט. קורץ כבר הודיע כי לדעתו אוסטריה צריכה לחוקק חוק נגד "קמפיין שלילי", ומנסה להמשיך ולרכב על הנושא שהיטיב עם מפלגתו עד ליום ראשון.
קרן, מנגד, האשים את קורץ ב"פיזור ערפל" וניסיון להסתיר את הנושאים החשובים בבחירות על ידי התמקדות בזילברשטיין, ובכך שהוא משחק את הקורבן. התובע הכללי של וינה כבר הודיע כי החל לחקור את הפרשה.
ייתכן שגם אחרי הבחירות ביום ראשון הקרוב, שמו של זילברשטיין ימשיך לתפוס כותרות במדינה, במסגרת דיונים בבתי המשפט.
מדוע זילברשטיין משתמש באתר של חברת הייעוץ התקשורתי קרמר-דוידוביץ' GCS?
במסגרת ניקוי האורוות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית (SPÖ) בפרשת העסקתו של טל זילברשטיין, בניסיון לצמצם נזקים פוליטיים, חשפה ועדת חקירה של המפלגה בסוף השבוע האחרון את כל החשבוניות, העברות הכספים והמסמכים שהיו חלק מההתקשרות בין הצדדים. המסמכים פורסמו כחלק מעבודתה של ועדת חקירה פנימית, בראשות הפוליטיקאי האוסטרי כריסטוף מאצנטר. הם כוללים את כל התשלומים והמגעים בין נציגי המפלגה לבין זילברשטיין ולחברת GCS International.
לפי הדוח, החברה של זילברשטיין קיבלה 536 אלף אירו החל מאוקטובר 2016 ועד לפיטורי זילברשטיין באוגוסט 2017. כ-400 אלף אירו שולמו על "מחקר והערכה" ו"ייעוץ אסטרטגי" - חלק מהם כדרישת תשלום נוספת של זילברשטיין עקב היקף העבודה שלו ושל צוותו. עוד 132 אלף שולמו על "יועצים נוספים" וכ-30 אלף נוספים כתוספת לתשלומים החודשיים. התשלומים הועברו לחשבון בבנק "דיסקונט" בתל-אביב.
כלי התקשורת באוסטריה דיווחו, כי אחת השאלות שנותרה פתוחה היא מדוע זילברשטיין קיבל פי שניים מהסכום שהוסכם אתו, שעמד על כ-360 אלף יורו. מכתב מזילברשטיין הנכלל בדו"ח מתאר כי היו לחברה בניהולו היו הוצאות מיוחדות בשל עבודה מרובה מכפי שסוכם, וכי חברי הצוות היו צריכים לשהות ימים נוספים באוסטריה. מאצנטר אמר בראיון ל-ORF האוסטרית, כי הוא אינו סבור שמימון הקמת ותפעול עמודי הפייסבוק המכפישים את קורץ מומן מהכספים שהעבירה המפלגה לזילברשטיין.
המסמכים, שלא היו אמורים להתפרסם, מראים כי הכתובת, הטלפון ואתר האינטרנט הרשומים על קבלות חברתGCS International (2010) Ltd. של זילברשטיין מפנים למעשה לכתובת ולטלפון של חברות "GCS ישראל" ו"קרמר-דוידוביץ' GCS", שנמצאות בבעלות עו"ד אלי דוידוביץ ויפתח קרמר.
אתר האינטרט המופיע על החשבוניות (www.gcs3.com), מפנה לאתר באנגלית של "קרמר דוידוביץ' GCS", המייצגת בין השאר את בנק ישראל, נטפים, כיל, בזן, ג'וינט ישראל ואת המיליארדר בני שטיינמץ, החשוד בפרשת שוחד והלבנת הון שבה מעורב גם זילברשטיין. גם הכתובת המצוינת על סדרת קבלות שהוציא זילברשטיין - האחרונה שבהן לפני שלושה חודשים בלבד - היא ביאליק 143, רמת גן, הזהה לכתובת החברה הישראלית.
זילברשטיין אמנם הקים את חברת GCS בישראל בסוף שנות ה-90', אך ב-2007 מניותיה עברו לדוידוביץ' ולקרמר, שהם בעלי שתי החברות (GCS ישראל ו-"קרמר דוידוביץ' GCS"). זילברשטיין עצמו הכחיש ב-2015 כל קשר לחברה, ואמר כי "אין לי כל קשר לפעילות החברה ו/או למי מלקוחותיה... אין לי מניות בה, איני מקבל ולא קיבלתי ממנה לא שכר, לא דיווידנד, לא דמי ייעוץ במישרין או בעקיפין... אין לי כל עניין בחברה ולא ידע קלוש לגבי פעילותה, לקוחותיה והאינטרסים שלה".
מחברת GCS ישראל נמסר: "מזה למעלה מעשור שאין קשר בין פעילותה של GCS ישראל לבין GCS International. למן שנת 2007 טל זילברשטיין כבר אינו שותף, בעל מניות או דירקטור ב-GCS ישראל. מדובר בכתובת לקבלת דברי דואר בישראל בלבד".
לא ניתן היה להשיג את תגובתו של טל זילברשטיין.