התעשיינים בלחץ - המדינה דורשת החזר מענקים

שנים לאחר שקיבלו מענקים, המדינה דורשת מתעשיינים להחזירם ■ משרד הכלכלה: "בוחנים כל מקרה לגופו" ■ פרשנות: גם כשעושים סדר בבלגן - צריך לעשות אותו נכון

מפעל השבבים בכרמיאל/צילום באדיבות החברה
מפעל השבבים בכרמיאל/צילום באדיבות החברה

הזיכרון הארוך של המדינה מכניס עשרות חברות במשק ללחץ: תעשיינים ובעלי חברות שקיבלו בעבר מענקים מרשות ההשקעות שבמשרד הכלכלה והתעשייה (לשעבר מרכז ההשקעות) במסגרת אחד ממסלולי הסיוע לתעשייה - מתלוננים כי שנים ארוכות לאחר מכן הם נדרשים להשיב למדינה את הכסף, כאשר לעתים מדובר בסכומים שמסתכמים במיליוני שקלים. הסיבה לדרישה להשבת הכסף: טענות מצד הרשות כי לא עמדו בחלק או במלוא התנאים שעליהם התחייבו במעמד קבלת המענקים.

מדובר במענקים ששולמו לחברות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון על תוכניות כמו הרחבה של מפעלים וקווי ייצור, הגדלת מצבת העובדים שלהן או עמידה ביעדי יצוא מינימליים של תוצרת. על רקע דרישות שהועברו בשנה האחרונה מצד רשות ההשקעות שבראשות נחום איצקוביץ' לעשרות חברות שלא עמדו, או עמדו רק בחלק מהתנאים לקבלת המענקים, בחודשים האחרונים הוגשו עשרות עתירות מינהליות לבתי משפט לעניינים מינהליים בבקשה שיורה על ביטול דרישות התשלום מצד המדינה.

850 אלף שקל צמחו ליותר ממיליון

עם החברות שעתרו באחרונה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, נמנית י.ד עיבוד שבבי מכרמיאל, שמעסיקה 17 עובדים וקיבלה לפני כ-20 שנה מענק בגובה של כ-850 אלף שקל ממרכז ההשקעות. כעת היא נדרשת להשיב למדינה כ-1.05 מיליון שקל.

המענק לחברה ניתן בעת שהיא עסקה בתחום הטקסטיל ופיתחה מיכון ייחודי שהיה אמור לייעל את פעילות הייצור של חברות שפועלות בענף. בתמורה למענק שהיא קיבלה מהמדינה, היא התחייבה להגדיל את מצבת העובדים שלה לכ-30 איש, אלא שמאז ענף הטקסטיל בישראל נקלע למשבר וקרס, חברה שהייתה לקוחה מרכזית שלה הפסיקה את פעילותה, וגם המחסור בכוח אדם מקצועי הקשה עליה למצוא עובדי בעלי מיומנויות מתאימות.

על רקע השינויים בשוק, החברה שינתה את ייעודה וכיום היא עוסקת בייצור של רכיבים לתעשיות הביטחוניות. לדברי המנכ"ל והבעלים, דוד ועקנין, "באותו הזמן נדרשנו לעמוד ביעד להעסקת 32 עובדים, אלא שלא מצאנו את העובדים המתאימים כי בעלי מיומנויות כאלה חסרים במשק. בהמשך, היו מתיחויות ביטחוניות, פרצה מלחמת לבנון השנייה וגם ענף הטקסטיל בארץ קרס - כך שחברות טקסטיל העתיקו קווים לחו"ל".

ועקנין לא אמר נואש וחישב מסלול מחדש: "כעת אנחנו מייצרים רכיבים לתעשיות הביטחוניות, מתעקשים על המשך הפעילות אף שקיבלנו הצעות להעביר את קווי הייצור שלנו לחו"ל. המפעל שלי נחשב לספק אסטרטגי של התעשיות הביטחוניות, אבל עכשיו המדינה מתחשבנת איתי על מענק שניתן למפעל שלי לפני שנים רבות ודורשת גם ריביות והצמדה".

בעתירה שהגיש ועקנין באמצעות עו"ד שירה בס רוזן ועו"ד ליאורה ביין-אלון ממשרד פרופ' ביין ושות' לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, הוא דורש לבטל החוב של המפעל למדינה. "זו חברה שנקלעה בעבר לנסיבות כלכליות מורכבות, כמו קריסת ענף הטקסטיל והמשבר משנת 2008, ועדיין היא הצליחה להשאיר את הראש מעל המים ומעסיקה עובדים בפריפריה. לבוא אליה כעת בדרישה שתחזיר למדינה כמיליון שקל, זה להסב לה מכה אנושה", מזהירה בשיחה עם "גלובס" עו"ד רוזן בס. "החוק לעידוד השקעות הון נועד להיטיב עם חברות, ולרשות ההשקעות עדיין יש שיקול דעת נרחב שמאפשר התחשבות בנסיבות החריגות שנוצרו, ולא לקבל החלטות שיפגעו בחברות, שזה מצב הפוך מיעודה של הרשות".

לדברי עו"ד בס רוזן, בחודשים האחרונים הצטברו במשרדה לפחות 10 מקרים דומים של חברות ומפעלים שקיבלו לפני שנים ארוכות מענקי ממדינה, וכעת נדרשים להשיבם בנימוק שלא עמדו בתנאים שנקבעו באותה העת. "במעמד מתן המענקים לא ניתן לחזות מראש את כל קשת המצבים שמפעל שקיבל אישור למענק יצטרך להתמודד איתם שנים ארוכות לאחר מכן, ולכן המחוקק נתן למרכז ההשקעות את האפשרות להפעיל שיקול דעת בבואו לדרוש כספים כאלה בחזרה. בכלל, בשנים האחרונות ניכר שמרכז ההשקעות להוט בביצוע מעקבים אחר תוכניות, אך ראוי שאם שינה או הקשיח את הכללים שעל פיהם הוא פועל, שלא יחיל אותם רטרואקטיבית. מדובר במצב שאינו מידתי ולא סביר".

עו"ד שירה בס רוזן. צילום: ערן גילווארג
 עו"ד שירה בס רוזן. צילום: ערן גילווארג

"מדובר בכספי משלם המסים"

גם ברשות ההשקעות מורגשת עלייה במספר העתירות המינהליות שמוגשות לבתי המשפט לעניינים מינהליים, בעקבות דרישות מצדה להחזרים של חלק או של מלוא המענקים שנתנה לפני שנים רבות לתעשיינים ולחברות.

על פי הערכה של גורמים ברשות ההשקעות, מדובר בכ-20 עתירות מינהליות שהוגשו לערכאות משפטיות מאז תחילת השנה, והסך הכולל של החובות לכאורה מצד התעשיינים למדינה באותם מקרים מוערך בכ-50 מיליון שקל.

בכיר ברשות העריך כי הסיבה המרכזית לשטף העתירות המינהליות היא עדכון שהוחל בחוק לעידוד השקעות הון, שלפיו חברה שעניינה נדון ונדחה במוסדות הרשות תוכל לערער על ההחלטה לפני ערכאות משפטיות. מצב זה מחליף מנגנון קודם שנועד ליישב ולהכריע במחלוקות מסוג זה, באמצעות שרי האוצר והכלכלה והתעשייה, שהיו אמורים לדון פרטנית בכל מקרה שבו חברה מלינה על החלטה רשות ההשקעות.

"מדובר בכספי משלם המסים", אומר ל"גלובס" גורם בכיר במשרד הכלכלה: "יש לא מעט מקרים שבהם חברות תעשייתיות שקיבלו מענקים של מיליוני שקלים ולא עמדו בתנאים שבגינם הם ניתנו להן, נדרשו להשיב למדינה סכומים קטנים מאוד מתוך התחשבות במצבן. אף אחד לא מחפש את החברות האלה בכוח, וחברה שמוכיחה כי היא לא עמדה ביעדים שנקבעו לה בגלל סיבות מהותית, זוכה לקשב ולסיוע".

שטף הדרישות להחזרי המענקים, ולצדו שטף העתירות מינהליות, באים בעקבות בדיקה במאות מענקים שהעניקה המדינה מאז שנות התשעים של המאה הקודמת למפעלים ברחבי הארץ. מדובר בכ-500 בדיקות שנעשות בשנים האחרונות ברשות ההשקעות.

"אין כאן החלטות שמתקבלות באופן שרירותי", אומר ל"גלובס" בכיר במשרד הכלכלה. "אחד השיקולים שמנחים אותנו בבדיקות האלה הוא גם מידת ההשפעה על חברה, במקרה שנדרוש את השבת הכספים. אנחנו בודקים את ההון של כל חברה, את הרווחיות שלה, משיכת דיבידנדים בידי בעלים ואת הסביבה שבה היא פועלת. אנחנו מביאים את כל הרכיבים האלה בחשבון. בדרך זו המדינה החזירה בשנתיים וחצי האחרונות כ-35 מיליון שקל שהעניקה בעבר לחברות שלא עמדו בתנאים שעליהם התחייבו, וזה כסף שיחזור לחברות אחרות בצורת מענקים".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה, כי "במקרים שבהם חברות עמדו בהתחייבותן - נבחן הצורך, האופן והיקף החזר הכספים שנתנו לחברה. הרשות בוחנת כל מקרה לגופו תוך שקיפות וצמצום זמני תגובה, באורך רוח וסבלנות ולרוב תוך מתן הקלות והתחשבות בנסיבות לכישלון".

בהתייחס לחברת י.ד עיבוד שבבי נמסר: "החברה הייתה מודעת ומיודעת לכך שלא עמדה בתוכנית, ביעדי העסקת עובדים ובגידול מחזורי המכירות שלה. החברה ערערה על כך בוועדת הערר של הרשות וטענותיה נדחו. כל הכרעה משפטית שתהיה בסוגיה זו, תהיה מקובלת עלינו".