כ-1,700 חברות ספרדיות עזבו את קטלוניה בחודש האחרון

עם חברות הענק שעזבו נמנים שני בנקים גדולים, שהגיבו לחששות לגבי עתידם ■ במקרה שקטלוניה תפרוש מספרד, הקטלנים חוששים מ"תקדים קוויבק", שבו חברות רבות שעזבו את המחוז דובר הצרפתית בקנדה בשנות ה-90 לא חזרו אליו

הפגנה בברצלונה בעד הישארות בתוך ספרד / צילום: רויטרס
הפגנה בברצלונה בעד הישארות בתוך ספרד / צילום: רויטרס

אנדריאו ג'אומה (40) הוא מוציא לאור החי בברצלונה וסופר, שכתב בשנים האחרונות רבות נגד שאיפות הבדלנות של קטלוניה ובעד אחדות ספרד. אחרי המאמר האחרון נגד העצמאות שפירסם בעיתון "אל פאיס" הוא קיבל בשבוע שעבר בדואר משולח אנונימי ספר בשם "מחשבות על התאבדות" - סוג של איום אינטלקטואלי.

"קשה לתאר עד כמה הרגשות הפנאטיים השתלטו על תומכי העצמאות בשבועות האחרונים, זה כאילו הם איבדו כל קשר עם המציאות", אמר ג'אומה ל"גלובס" שעה קלה לפני שהלך להפגנה הגדולה בעד אחדות ספרד שהתקיימה היום בברצלונה, על רקע פיזור הפרלמנט הקטלני והחלטת ספרד לקיים בחירות בזק בחבל ב-21 בדצמבר.

המציאות, לפחות הכלכלית, אכן אינה הולכת לפי הדרך שחזו נשיא החבל המודח קרלס פוג'דמון ומפלגת ה-CDC שבראשה הוא עומד, שדחפה לעצמאות קטלוניה בשנים האחרונות. לפי הבטחותיהם, קטלוניה הייתה אמורה להפוך לרפובליקה משגשגת כלכלית, חופשייה מהמשבר הכלכלי הספרדי וחלק בלתי נפרד מהאיחוד האירופי ומגוש האירו. התמונה המצטיירת כיום אחרת לגמרי.

לפי נתוני רשם החברות הספרדי, קרוב ל-1,700 חברות עזבו באופן פורמלי את קטלוניה בחודש האחרון, מאז שהתקיים משאל העם על עצמאות החבל האוטונומי ב-1 באוקטובר. בין חברות אלו, שהעבירו את המטה שלהן למחוזות אחרים בספרד, נמצאות שש משבע החברות הציבוריות הגדולות ביותר בקטלוניה, כולל שני בנקים וענקי תעשייה, ששווי השוק המצרפי שלהם עומד על יותר מ-70 מיליארד אירו. שיעור העזיבה בשמונה ימי הפעילות האחרונים, דיווחו כלי התקשורת בספרד, היה גבוה פי שלושה מסך כל עזיבת החברות מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר.

"החלטנו להגן על האינטרסים של המשקיעים והלקוחות שלנו", הודיע חבר המנהלים של ענקית הביטוח Allianz Seguros, שהייתה האחרונה להודיע בסוף השבוע, אחרי שהפרלמנט הקטלני הכריז סמלית על עצמאות, שהעבירה את מטה החברה למדריד "שבה יש תשתית חוקית יציבה". גם CaixaBank, הבנק השלישי בגודלו בספרד, הודיע מוקדם יותר החודש על מעבר לוולנסיה, בעוד Banco Sabadell עבר לאליקנטה. נוספו אליהם גם החברות Cellnex, Abertis ו-Gas Natural, לצד מאות חברות קטנות יותר. גם ענקית הרכב "סיאט" הודיעה כי מטה החברה יועבר בקרוב מקטלוניה.

שלוש סיבות לעזיבה של החבל

הבריחה מקטלוניה נובעת משלוש סיבות עיקריות. האחת היא ניסיון של חברות הענק לצמצם את חוסר הוודאות שנוצר בשל מעמדה השנוי במחלוקת של קטלוניה, לאחר שהממשלה במדריד הפעילה את סעיף 155 שהשעה את האוטונומיה של החבל. השנייה היא הצהרת ה"ג'נרליטאט" (ממשלת קטלוניה) עוד לפני משאל העם על כך שישונו דרכי העברת המסים לספרד, מה שהיה עלול ליצור בעבורן בעיות מיסוי בעתיד או חשש מתשלומי מסים נוספים. בנוסף, משמעות פרישה מספרד היא פרישה גם מגוש האירו, מה שהיה עשוי למוטט את החברות. על אף שחלק מהחברות אמרו כי מדובר במעבר זמני, בספרד הזכירו בימים האחרונים את "תקדים קוויבק", שבו אלפי חברות עזבו את המחוז דובר הצרפתית של קנדה שבו התרחש מאבק פנימי סביב הכרזת עצמאות בשנות ה-90, ולא שבו אליו גם אחרי שהעניינים נרגעו.

העזיבה המסיבית - גם אם אינה משפיעה בשלב זה על הכנסות ממסים או על משרות ונעשית ברמה פורמלית בלבד - עלולה לדרדר את המצב הכלכלי בחבל, שעד כה היה אחראי לכ-19% מהתמ"ג הספרדי. שיעור התמ"ג לנפש בחבל עמד על 30,000 אירו, לעומת 24,000 אירו בשאר ספרד. למעשה, מצב כלכלי זה היה אחת הסיבות לכעס כלפי מדריד ולדרישה לעצמאות. הממשל בקטלוניה טען כי תושבי החבל מקבלים נתח קטן באופן לא פרופורציונלי מהעוגה התקציבית, יחסית לעובדה שהם אחראים להכנסות כה רבות. הבדלנים הצביעו על תחנות רכבת מפוארות שנבנו במרכז ובדרום ספרד, לעומת תשתית רעועה מחוץ לברצלונה.

ג'אומה מספר כי ניתן כבר להרגיש את ההשפעות הכלכליות בשטח. "יש פחות אנשים במסעדות ובחנויות", הוא אומר, "תושבים רבים מרגישים שזמנים קשים צפויים לנו בקטלוניה, בעיקר מבחינה כלכלית, והם מעדיפים לחסוך". הוא מוסיף כי כמה ממכריו החליטו בשבועות האחרונים להעביר את חשבונות הבנק שלהם מבנקים הרשומים בקטלוניה לכאלה הממוקמים בספרד, מחשש לחסכונותיהם.

תופעה זו מסבירה מדוע החליטו שני הבנקים הגדולים בברצלונה להעביר את מטה הפעילות שלהם מחוץ לחבל, ולו רק מחשש היפותטי לקריסה. בנוסף, שביתה כללית שהתקיימה בתחילת החודש במחאה על אלימות מדריד בדיכוי משאל העם הביאה גם היא לפגיעה כלכלית באזור, ולירידה בצריכה. איגוד קטן יחסית בקטלוניה הודיע בסוף השבוע כי הוא צפוי לשבות מחר (ב'), בין השאר במחאה על כך שחברות רבות העבירו את פעילותן מחוץ לחבל, אך לא ברור אם האיגודים הגדולים יותר יצטרפו לשביתה.

גם מבחינה בינלאומית, שאיפות פוג'דמון להתקבל במהרה לאיחוד האירופי (את נאומו האחרון ביום ראשון נשא הנשיא המודח כשמאחוריו דגל האיחוד ודגל קטלוניה) נתקלו בכתף צוננת. נשיא הפרלמנט האירופי הצהיר הבוקר כי מדינות האיחוד לא יכירו לעולם בעצמאות קטלוניה, וכך גם הבהירה ארצות הברית לפני כן. הנציבות האירופית אמרה כי ספרד היא המדינה הריבונית ורק איתה ינהל האיחוד את היחסים.

ההשקעות הזרות ירדו

לפי הדיווחים בתקשורת במדריד, המפגינה בוז בלתי מבוקר כלפי פוג'דמון ועמיתיו, שיעור ההשקעות הזרות בקטלוניה כבר ירד. סקר שקיימה סוכנות Kreab השוודית העלה, כי 55% מאנשי העסקים שנשאלו אמרו שלא ישקיעו בעסקים בקטלוניה עד תום חוסר היציבות הפוליטית. 80% מהם אמרו כי למשאל העם תהיה השפעה שלילית על הכלכלה הקטלנית.

"לה ונגארדיה" מברצלונה כתב במאמר המערכת שלו הבוקר כי תקוות הבדלנים נכזבו. "הם חלמו על תמיכה מרחבי העולם, כמו זו שנרשמה במדינות יוגוסלביה לשעבר, אבל שכחו כי הדבר החשוב ביותר הוא שגופים כמו נאט"ו, האיחוד האירופי וארה"ב יהיו מעורבים בתהליך", נכתב. העיתון שירטט את מאחורי הקלעים של ההחלטה להכריז על עצמאות ביום שישי, שנעשתה אחרי שפוג'דמון התקפל בפני לחץ של גורמים קיצוניים בתוך מפלגתו ובציבור. לפי העיתון, המנהיג הקטלני דווקא התכוון להכריז ביום חמישי על בחירות, מה שהיה מונע את הפעלת סעיף 155, אבל מצא את עצמו שבוי בתהליך ההקצנה שהוא עצמו סייע להתניע. "הנאום היה כתוב, אבל המלים היפות מעולם לא נישאו", כתב העיתון, "הוא לא הצליח להתגבר על חילוקי הדעות והאינטרסים השונים בתוך המחנה הפוליטי שלו".