"האקזיטים הישראליים בשנה האחרונה מכים גלים בארה"ב"

בכירי פירמת עוה"ד האמריקאית "סקאדן ארפס" מבקרים בישראל ■ הפירמה מטפלת בעסקאות של מיליארדי דולרים שלהן זיקה ישראלית, דוגמת עסקת אינטל-מובילאיי

אינטל / צילום: בלומברג
אינטל / צילום: בלומברג

מה המשותף לעסקת אינטל-מובילאיי (15.3 מיליארד דולר), עסקת גיליאד-קייט-פארמה (11.9 מיליארד דולר) ולעסקת פרמירה-מקסיכם (1.5 מיליארד דולר), שבמסגרתה מכרה קרן פרמירה את החזקותיה בחברת הטפטפות נטפים למקסיכם המקסיקנית? לכל העסקאות האלה קשורה פירמת עוה"ד האמריקאית, מהמובילות בניו-יורק ובארה"ב בכלל - סקאדן ארפס (Skadden Arps).

העסקאות הללו, שהסתכמו במיליארדי דולרים, נעשו בשנה האחרונה, ולכולן יש קשר ישראלי: מובילאיי נוסדה בהובלת היזם הישראלי, פרופ' אמנון שעשוע; קייט-פארמה, על-ידי פרופ' אריה בלדגרין; וגם נטפים היא חברה ישראלית ופרי יוזמה מקומית.

"אין אף פירמה שעשתה עסקאות בהיקף כזה", אומר עו"ד יוסי ובמן, שותף בפירמת עוה"ד סקאדן ארפס, מנהל הפעילות הישראלית בפירמה, ומנהל מחלקת מכשירים פיננסיים. ובמן הגיע לישראל לרגל סמינר בנושא תגמולי בכירים, שעורכת הפירמה בארץ. לדבריו, "אנחנו מרגישים שמה שקורה עכשיו בישראל, הוא מטורף. ישראל תמיד הייתה חשובה לנו, והיינו הפירמה האמריקאית הראשונה שעובדת בישראל, אבל לא ראינו דברים כאלה בשנים האחרונות. מרגישים שמשהו השתנה; חברות ישראליות הפכו ליותר רלבנטיות".

אבל כן היו דברים כאלה בעבר. הרי ב"תקופת הבועה", חברות טכנולוגיה ישראליות עשו אקזיטים מטורפים כמו מיראביליס, שנמכרה ל-AOL תמורת 400 מיליון דולר; וליבית, שנמכרה לטקסס-אינסטרומנטס תמורת 365 מיליון דולר.

עו"ד ובמן: "אז קודם כול, אנחנו מדברים על עסקאות בהיקפים אחרים, שאני לא יודע לומר אם הם גבוהים מדי או מנופחים. אבל אלה הסכומים. ושנית, מדובר כאן בעסקאות שמשנות חיים של אנשים. למשל, מובילאיי - הרי בתוך 20 שנה כבר לא ננהג ברכב, כך שהמוצר שלה מאוד משמעותי. קחי גם את WEWORK, שגם אותה אנחנו מייצגים: היא הוקמה על-ידי ישראלים, וגם היא שינתה לאנשים את החיים. האימפקט של החברות האלה הוא מאוד משמעותי".

עמק-הסיליקון אינו בדעיכה

ובמן, בן 49, הגיע לפני שנים לניו-יורק ללימודי תואר שני במשפטים, ב-NYU, בתום לימודי כלכלה ומשפטים בירושלים, התמחות בבית-המשפט העליון, ותקופת עבודה במשרד עו"ד יוסי שגב. בתום לימודיו ב-NYU, החל לעבוד בפירמת עוה"ד סקאדן ארפס, והתקדם שם. לישראל הוא הגיע הפעם, יחד עם השותף עו"ד ג'ו יפה, ממשרדי הפירמה בפאלו-אלטו. ובמן אומר על יפה כי "הוא האיש של מארק צוקרברג".

מלבד צוקרברג, עובד עו"ד יפה - מומחה לנושא של תגמולי בכירים בחברות היי-טק - עם שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק; בובי קוטיק, מנכ"ל אקטיוויז'ן, ועם לורנס-לארי סאמרס, שהיה שר האוצר של ארה"ב; וג'ין ספרלינג, לשעבר יועץ כלכלי בבית הלבן.

- כפירמה משגשגת בעולם, למה בעצם השוק הישראלי כל-כך מעניין אתכם?

עו"ד יפה: "בשנים האחרונות אין כמעט עסקה שאין בה מרכיב ישראלי. לדוגמה: עסקאות ברודקום בהן עסקת אוואגו-ברודקום (שבמסגרתה נרכשה ברודקום, שרכשה מספר סטרטאפים ישראליים, על-ידי אוואגו, תמורת 37 מיליארד דולר), רכישת יאהו, שרכשה חברות ישראליות, בידי ורייזון (תמורת כ-5 מיליארד דולר). כך שאו שחברות הענק קנו חברות ישראליות בעבר, או שיש חברות ישראליות שהתחילו בישראל ועוברות לניו-יורק".

- מה אתה אומר על הפרסומים כי הפופולריות של הסיליקון-ואלי נמצא בדעיכה?

"אני שומע את זה. הסיליקון-ואלי הוא מקום פופולרי לחברות שנמצאות בשלב ההתחלתי. זה נכון שיש עכשיו הרבה מתחרים לסיליקון-ואלי: ניו-יורק, ישראל, פריז, אבל אני לא חושב שמישהו בוואלי חושב ככה, שהפופולריות של הוואלי ירדה".

לדברי עו"ד ובמן, "ניו-יורק מציעה הרבה דברים - כסף ולקוחות. באזור היוניון-סקוור המצב מטורף. מרוכזות שם הרבה מאוד חברות ישראליות, ביניהם ויה (Via, חברה להסעות שיתופיות שהקימו ישראלים)".

- מכנים את ישראל "אומת הסטארט-אפ". האם לדעתכם יש מרכיבים נוספים שבזכותם ישראלים מצליחים בתחום הטכנולוגיה?

יפה: "בסיליקון-ואלי אתה צריך להיות מוכן ליפול. אתה מנסה ונופל; ואתה צריך להיות מוכן לזה שתיכשל. הישראלים שייכים לאומה שהתמודדה עם סיכונים משמעתיים. זה חלק מהתרבות של הישראלים, וזה מרכיב חשוב. מעבר לזה, ישראל מושכת כישרונות. היא מושכת אנשים מאוד משכילים, מיומנים, מומחים למתמטיקה. בישראל, כמו בפאלו-אלטו, יש מזג אוויר טוב, אפשרויות תעסוקה, אפשר למצוא כאן מקום".

ועו"ד ובמן מוסיף, "הישראלים ידועים כמי שחושבים מחוץ לקופסה, ומוכנים לקחת סיכונים".

- אולי זה קשור גם לשירות הצבאי?

"זה משהו בתרבות. אני חושב שהשירות בצבא תורם לזה שאנשים רוצים להצליח, יש להם 'פלפל בטוסיק'".

הטכנולוגיה משנה ותשנה את החיים

אחד העניינים שנמצאים היום בדיון ובשיח הציבורי הוא נושא הזכויות של המוסדות האקדמיים, שבהם החלו היזמים המוצלחים את דרכם: במובילאיי, זו הייתה האוניברסיטה העברית; ובקייט-פארמה, מכון ויצמן. כשיש אקזיט, לעיתים המוסדות האקדמיים נשכחים מאחור. נשאלת השאלה, אם זה נכון שהיזם הפרטי, שהשתמש במשאבי המוסד האקדמי, יגרוף את הכספים לכיסו, בעוד המוסדות האקדמיים המשוועים לתרומות, ייהנו רק מקמצוץ. הסוגיה במחלוקת בלטה בעסקת מובילאי, בין שעשוע לאוניברסיטה העברית. בסופו של דבר, ובטרם ההליך הגיע לערכאות, משכה האוניברסיטה העברית את דרישתה.

- האם זה נראה לכם צודק, שיזם פרטי ייהנה מכל-כך הרבה כסף? בעיקר אחרי שהוא החל את דרכו במוסד האקדמי, ואולי בלעדיו הוא לא היה מגיע להמצאה הייחודית.

עו"ד יפה: "מוסדות אקדמיים צריכים לחשוב מה המדיניות שלהם בנושא. צריכים להיות כאן איזונים. זה נכון שהמוסד האקדמי תורם את הציוד, אך מצד שני, כאשר מדובר ביזמים, יש הרבה חברות פרטיות שמושכות את היזמים הללו, ומשקיעים שמוכנים לשלם להם הרבה כסף. האם זה נכון אם כן שהכסף יילך רק לאקדמיה? סביר להניח, שבמצב כזה, היזם לא יגיע לאקדמיה. זה נכון שהאקדמיה גם תיהנה, אבל לא רק היא".

עו"ד ובמן: "אני מאוד פמיליארי עם האוניברסיטה העברית. למדתי במוסד הזה, ואני יכול לומר לך שהיא מאוד נהנתה מהיוקרה של אמנון שעשוע. הוא איש יוצא דופן. כשכתבנו את התשקיף להנפקה של מובילאיי, באיזשהו שלב התלבטנו עורכי-הדין והבנקאים, בנקודה מסוימת; ומדובר בעורכי-דין ובבנקאים מהשורה הראשונה. ואז, ברגע כלשהו, אמנון עצר הכול, ואמר לנו: 'אני אכתוב'; והוא כתב את התשקיף. לא ראיתי שום דבר דומה לזה".

- מה דעתכם על הביקורת על כך שחברות ענק לא משלמות מס במדינות רבות שבהן הן יושבות, בזכות מערך תכנוני שכולל חברות אוף-שור?

יפה: "המחלוקת הזו קיימת גם בארה"ב,סביב רפורמת המס של דונלד טראמפ. כי כולם רוצים למשוך חברות ענק שיספקו תעסוקה. החברות האלה מעסיקות עובדים, משלמות משכורות, שמהן מקוזזים מסים. וגם הרבה פעמים העובדים האלה מקימים אחר-כך חברות משל עצמם, כך שזה מגביר את הצמיחה".

- באחרונה נשמעות טענות שחברות הענק, כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל, השתלטו על חיינו. מה אתם אומרים על זה?

"אישית, אני חושב שהטכנולוגיה עומדת לשנות את החיים של כולנו. אם אתה בוחר לחשוב שחייך נשלטים על-ידי החברות, זו הסתכלות אחרת ואז אתה לא חייב שיהיה לך חשבון פייסבוק, או לא להיעזר בגוגל. הפרספקטיבה שלי היא, שהכלים האלה מאוד מקילים את חיי, ומבחינתי זה כלי. הכול שאלה של איך אתה מסתכל על זה בסופו של דבר".

עו"ד יוסי ובמן

מקצועי: שותף בפירמת עוה"ד סקאדן ארפס; מרכז הפעילות הישראלית בפירמה, ומנהל מחלקת מכשירים פיננסיים

גיל: 49

מגורים: ניו-יורק (מנהטן)

מצב משפחתי: נשוי פלוס שלושה

עו"ד ג'ו יפה

מקצועי: שותף בסקאדן ארפס, מומחה לתגמולי בכירים, יושב במשרדי הפירמה בפאלו-אלטו

גיל: 49

מגורים: פאלו-אלטו (קליפורניה)

מצב משפחתי: נשוי פלוס שניים

צרו איתנו קשר *5988