רשות המסים לבג"ץ: אנו פועלים למסות חברות בינלאומיות זרות

ברשות המסים מתקיימים בימים אלה דיונים בנוגע לאופן חיובן של מספר חברות רב לאומיות במס בישראל. יש גורמים שעוסקים ביישום חוזר רשות המסים משנת 2016 לחיוב במס של החברות הזרות העוסקות בכך. ואולם, הדיונים מעוררים שאלות כבדות משקל, בין היתר, באשר לשאלה מי מהחברות הזרות חייבות ברישום בישראל כתאגיד המקיים פעילות עסקית מהותית כאן, שאז יחויבו במס - כך הבהיר היום (ד') נציג רשות המסים במסגרת דיון בעתירה שהוגשה נגד אי החיוב של חברות רב לאומיות במס בישראל.

הבוקר התקיים דיון בעתירה שהגיש בנושא עו"ד גיא אופיר, ובמסגרתה טען בא כוחו עו"ד בן דוד כי חרף החוזר שפורסם חברות רב לאומיות לא מחויבות במס בישראל ונראה שרשות המסים "מטפלת באי תשלום המס" ולא בתשלום המס.

השופטים ביררו נקודה זו מול רשות המסים - ובין היתר הביעו את עמדתם כי יש מקום למשוך את העתירה לאור פעילותה של רשות המסים בתחום, ויש לאפשר למדינה ליישם את החוזר שהפיצה באפריל 2016, שבו בישרה על "מהפכה" בתחום מיסוי החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט. הרשות הודיעה אז כי בהתקיים תנאים מסוימים, חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות שירותים ללקוחות בארץ - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.

"צריך לתת למדינה לעשות את העבודה, ואם בסופו של דבר יגישו שומה והמדינה תגבה או תסתפק במס בלתי סביר, יכול להיות שבמצב כזה אפשר להגיש עתירה", אמר השופט אורי שוהם לעותר. אך עו"ד בן דוד התעקש כי אין פעילות אמתית לגביית מס מהחברות הרב לאומיות, ואמר בין היתר כי "עד היום גבו מגוגל סך הכל 78 מיליון שקל, שזה פרומיל מסך העלויות".

השופט שהם הפנה את הטענה לב"כ רשות המסים, עו"ד עמי לינדר מפרקליטות המדינה. לינדר השיב כי "רשות המסים עובדת, מבצעת את מלאכתה לפי הדין ולא לחינם הוציאה חוזר. הגופים הרלוונטיים קיבלו שומה רלוונטית".

השופטת דפנה ברק-ארז הקשתה ושאלה "למה הכוונה עוסקים ביישומו? מה עושים? בודקים תיקים של חברות מסוימות? אני מבקשת להבין מה מסתתר מאחורי המילה?" ועו"ד לינדר השיב: "יש אנשים שעוסקים בזה, בפקיד שומה ובמע"מ. מעלים גם שאלות למטה ושואלים איך ליישם את החוזר. לאחר שבעתירה עצמה הטענה הייתה שלא נעשה כלום... אנחנו מיישמים את החוזר לגבי המקרים הרלוונטיים. זה מעורר שאלות. מי שמופקד על העניין ברמת המטה הוא הסמנכ"ל הבכיר".

בהמשך לדברים אלו הציעו השופטים לעותר עו"ד אופיר לחזור בו מעתירתו, אך זה ביקש לדעת כמה זמן ייקח עד שייראו תוצאות של החוזר בשטח - מיסוי בפועל של הגופים הרב לאומיים."שנה-שנתיים?", תהה עו"ד בן דוד.

על כך השיבה המדינה, כי לא ניתן לתחום את הפעילות בזמן. השופטים קיבלו את עמדת המדינה והבהירו לאופיר כי כדאי לו למשוך את העתירה, אך יוכל להגישה אם יתברר בעוד זמן מה כי לא נעשה דבר לקידום העניין. עו"ד אופיר קיבל את ההמלצה ומשך את עתירתו.