החשבונות של אבי ניסנקורן: יו"ר ההסתדרות בראיון בלעדי

לא סולח לשלי יחימוביץ', לא שוכח לאבי גבאי ■ יו"ר ההסתדרות מתגאה בהעלאות השכר במשק, ולא חושב שצריך להוריד את מס החברות ■ וגם: גילוי מלא על סכסוך העבודה ב"גלובס"

מרכזי המופ של חברות רב-לאומיות
מרכזי המופ של חברות רב-לאומיות

זה היה רק לפני חצי שנה, אבל נראה כאילו עברו שנים. המאבק הקשה, האישי, בין אבי ניסנקורן לשלי יחימוביץ' על ראשות ההסתדרות הסתיים בניצחון סוחף של עורך הדין הפרגמטי והלא-כריזמטי על הפוליטיקאית הרהוטה והתקשורתית. לכאורה אפשר היה לצפות מניסנקורן לגלות נדיבות של מנצחים כלפי יריבתו המובסת ולהמשיך הלאה, אבל בראיון ל"גלובס" שנערך השבוע בלשכת יו"ר ההסתדרות בתל-אביב, מתברר שהדברים קצת יותר מורכבים.

- יחימוביץ' הייתה בבניין הזה מאז הבחירות להסתדרות?

"לא".

- ואתם מדברים?

"לא".

- ואתה פגוע?

ניסנקורן שותק. לאחר הפסקה ארוכה הוא משיב בקול מהוסס "לא".

- מה אתה מרגיש בנוגע לאמירות על גניבת קולות?

"הניצחון היה בפער של 56 אלף קולות. לא 5,000 ולא 10,000. 140 אלף קולות (לניסנקורן, ע.ב, נ.ע) לעומת 80 וכמה אלף קולות (ליחימוביץ'). אני לא אהבתי את הכתם שבו מכתימים את ההסתדרות".

- ואותך.

"כן. בסופו של דבר באתי להסתדרות מבחירה. אני נמצא כאן כי אני מאמין שלארגון עובדים יש תפקיד אדיר בחברה הישראלית. לא אהבתי שמנסים לפגוע בדימוי של ההסתדרות".

- אבל גם אם התוצאה הייתה מאוד ברורה, לא יכול להיות שהיו זיופי בחירות במקומות מסוימים?

"אני לא מכיר, ובהגדרה זו מערכת הבחירות השנייה בגודלה אחרי הבחירות לכנסת - גם במספר המצביעים, גם במספר הקלפיות, והיא מאוד-מאוד מסודרת. כל ההכפשות הללו היו במטרה להסיט את תשומת הלב מהמטרה האמיתית".

- אבל שמענו על רכבים שהסתובבו...

"מה שמעתם? זה בדיוק זריית חול בעיניים. שמעתם על רכב שהסתובב שעות, ואותו הרכב צרוב לכם בזיכרון (יחימוביץ', נזכיר, עתרה לביהמ"ש בטענה כי קלפיות שהגיעו במשאיות התעכבו שעות ארוכות, ע.ב, נ.ס). מי שהסיע אותו הייתה חברה חיצונית, מלם, שנותנת שירותים גם לבחירות לכנסת. כשהגיעו למחוזי, השופט, אחרי חמש דקות, הבין שאין כלום בעתירה והחזיר את הספירה. אני לא מסוגל להתמודד עם הכפשות. אני מסוגל רק ללכת עם האמת שלי".

- אז למה לשלי לשפוך את התינוק עם המים?

"תשאלו אותה".

- התאכזבת מראשי הוועדים שתמכו ביחימוביץ''?

נאנח. "זו דמוקרטיה. אני מקבל כל החלטה, זו המהות של מאבק פוליטי".

- ובמישור האישי.

לשמחתי, הרוב המוחלט של הוועדים תמכו בי ומיעוט ממש קטן לא - וזו זכותם. פנחס עידן (יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה והתומך הבולט ביחימוביץ' מקרב ראשי הוועדים, ע.ב, נ.ס) ואני ליבנו את הנושא. דרך אגב, גם כשהוא (עידן, ע.ב, נ.ס) אמר שהוא תומך בשלי, הוא אמר שאני יו"ר הסתדרות מצוין ואני חושב שהוא יו"ר ועד מצוין. אנחנו ביחסים קרובים מאוד".

- מה קורה במפלגת העבודה?

"עידן חדש", עונה ניסנקורן ולא מתאמץ להסתיר חיוך ציני.

- אתה מרגיש שייך? אתה אוהב את מה שקורה?

"אני ביחסים טובים עם אבי גבאי".

- למרות התמיכה שלו בשלי?

"לא אהבתי את התמיכה שלו בשלי, אבל אנחנו ביחסים טובים. השאלה איזו דרך תהיה במפלגת העבודה. אני בוחן לפי הדרך, פעילות חברתית ופעילות מדינית. מוקדם עוד להגיד".

- אתה אומר שאתה לא מסוגל להתמודד עם הכפשות. אולי לא כדאי לך להגיע לפוליטיקה הארצית?

"לא, הכפשות לא מפחידות אותי. מי שהולך לעשייה ציבורית צריך להביא את זה בחשבון".

- אז אתה כן שואף להגיע לפוליטיקה הארצית?

"כול כולי בהסתדרות".

- היבחרותך יכלה לבשר על עידן חדש של שקיפות בתוך ההסתדרות. במקום זה קראנו שעופר עיני עדיין מסתובב כאן ומתנהג כאילו שהוא עדיין היו"ר.

"אז מה? אני צריך להתייחס לכל פרסום שקרי? זה לא סוד שאני מאוד מכבד את עופר עיני, ההסתדרות עוברת שינוי והופכת לתנועה חברתית".

- עופר עיני, אנשיו ומשפחתו לא מעורבים במה שקורה כאן?

"עופר עיני חבר מאוד טוב שלי. הוא לא מעורב בהסתדרות. אין כאן 'אנשים של'. אנשים עושים תפקידים, ומי שעושה את תפקידו כמו שצריך אני מכבד את זה, ומי שלא - אני לא מכבד את זה. לשמחתי אני מצליח לרתום את כולם לטובת ההסתדרות".

- מה לגבי ההתנהלות פנימה, למה לא לפרסם דוחות כספיים?

"אין סודות. כולם יודעים את התקציב. יש מבקר להסתדרות וכל חבר יכול לבקש ולקבל את דוחות הביקורת. ההסתדרות כפופה למבקר המדינה בכל נושא שהוא לא איגוד מקצועי".

- מתארים אתכם כגוף עם המון-המון תקציבים. יש לכם נכסי נדל"ן. מה מקורות ההכנסה שלכם?

"מקורות ההכנסה זה דמי חבר ודמי טיפול. השאר בשוליים".

- אתם יושבים בבניין באזור יקר של תל-אביב.

"הבניין הזה הוכרז כנכס לשימור ואי-אפשר לעשות בו שינויים. היה ניסיון למכור אותו לפני 22 שנים, והוא לא צלח. ההסתדרות היא לא עסק והיא לא פה כדי להשיא רווחים. היא פה כדי לנתב את התקציב לנושאים חברתיים".

ניסנקורן, למי ששכח, ממלא בפועל את תפקיד היו"ר כבר 3.5 שנים. את ההישג העיקרי שלו הוא רואה בעליית השכר במשק בשיעור ריאלי של 10% - עלייה שצפויה להימשך בשנים הקרובות הודות לתוספות השכר הנדיבות שקיבל מידידו ובעל בריתו הפוליטי שר האוצר, משה כחלון. אחרי העלאת קצבאות הנכות, הוא כבר מסמן את קצבאות הזקנה כנושא למאבק הבא שיוביל.

אלא שכרגע נמצא על שולחנו נושא בוער יותר: החלטת הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, שלא לחדש את תוקף הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים אחרי ה-1 בינואר 2018. ניסנקורן, שהוביל בהסתדרות החלטה להכריז על סכסוך עבודה במשק אם לא יימצא פתרון למשבר, סבור שיש להנהיג ביטוח סיעודי ממלכתי לכל האזרחים.

- אתה חושב שכחלון יהיה מוכן להעלות מסים כדי לממן ביטוח סיעודי ממלכתי?

"השאלה למה מעלים מסים. זה לגיטימי להעלות מסים במטרה לצמצם פערים, למען מדינה יותר שפויה וכדי לסייע לחלשים. אנחנו היום עם עודף תקציבי וצריך לנתב אותו למקומות הנכונים - וזה לצמצום פערים, לקצבאות, לשכר ולחלשים".

- כחלון דווקא יותר בעניין של להוריד מסים, הוא מתייעץ איתך בנושא הזה?

"הוא מתייעץ, שומע ובסוף מקבל את ההחלטה".

- מה אמרת לו?

"אמרתי לו שאני חושב שעדיף להוריד מסים עקיפים כמו מע"מ, שזה מס שהורדה שלו תעודד שוויון, ופחות להוריד מסים לעשירון העליון. הורדת מע"מ תוריד את יוקר המחיה, בהגדרה. לגבי מס הכנסה, אני חושב שצריך להתמקד בהורדת מיסוי של אלה שמרוויחים מתחת ל-20 אלף שקל. כל אחוז שאתה מוריד שם הולך ל(הגדלת - ע.ב, נ.ס) הצריכה ומוריד פערים - וזה 80% מהאוכלוסייה בישראל".

- מה זה בעיניך מיסוי לעשירים? מס חברות זה מס לעשירים?

"מס חברות מיטיב עם חברות מרוויחות, והוא ירד בשנים האחרונות. אני חושב שבין להוריד מס חברות בעוד כמה אחוזים לבין להסיט תקציבים לטובת הקשישים, הנכים והביטוח הסיעודי - אז התקציבים צריכים ללכת לשם. קצבת הזקנה לא התעדכנה שנים".

- אז המאבק הבא הוא העלאת קצבת הזקנה?

"כרגע הבעיה הבוערת היא הנושא הסיעודי. כשמסתכלים על היעדים הבאים אז הם צריכים להיות העלאת קצבת הזקנה. צריך לטפל בזה בצורה יסודית כי יש פה בעיה. תראו מה קורה במשק: ב3.5 השנים האחרונות אנחנו בסיטואציה שהשכר הריאלי עולה, מה שלא היה 20 שנה. השכר הריאלי עלה ב-10% בתקופה הזו, עלייה דרמטית, ובניגוד לעבר הוא עלה הפעם מלמטה. העלאת שכר המינימום השפיעה בצורה דרמטית וגם ההסכם לעובדי המגזר הציבורי - והמגמה הזו תימשך ב-2018 ו-2019. זה (העלאות השכר, ע.ב, נ.ס) לא פגע בכלכלה. הפריון עלה כתוצאה מכך והאבטלה בשפל".

- אז צריך להמשיך להעלות שכר, להוריד מסים ולהגדיל קצבאות? זה לא נשמע לך לא-אחראי? מאיפה הכסף?

"אי-אפשר להגיד שאני לא יו"ר הסתדרות אחראי, אני מאוד אחראי. אבל אם יש מגמה של הורדת מסים אז היא צריכה להיות מכוונת לאיפה שצריך, למי שאין לו. ברור שאנחנו לא יכולים להישאר מדינה בקיצון של אי-שוויון, אנחנו לאט-לאט זזים משם, אבל אנחנו צריכים להמשיך לחתור להיות מדינה שיותר מכובד לחיות בה".

- זה יפה מאוד, אבל בסוף אתה גם עומד בראש תנועת עובדים ומעמד העובד בשנים האחרונות הולך ונשחק. להעלות שכר זה נחמד, אבל בסופו של יום יש כאן אוכלוסייה צרה של אנשים שמשרתים בצבא ומשלמים מסים.

"מעמד העובד בשנים האחרונות השתפר. השכר עולה, התנאים הסוציאליים משתפרים, פנסיית חובה עלתה ל-18.5%, עוד יומיים חופשה שנתיים, וההשתתפות בעולם העבודה גדלה. אנחנו עדיין צריכים לקצר את שבוע העבודה ל-40 שעות - וזה יקרה".

- אבל לא דרך סופי שבוע ארוכים.

"עד היום לא קיבלתי שום הצעה תקציבית מאף משרד ממשלתי בנושא".

- אז זה גימיק?

"כן, בוודאי שזה גימיק. מה שכן יש לי זה סיכום על ירידה ל-42 שעות בשבוע שאני אדאג שימומש עד סוף השנה, ויש לי מגמה להוריד ל-40 שעות. זה גם יעזור לנשים עובדות, לצמצום פערים חברתיים, זה יעלה את שכר המינימום לשעה, וגם יגדיל את הפריון כי זה יאלץ את המעסיקים להסתמך קצת פחות על שעות עבודה וקצת יותר על השקעה במיכון. אתה לא יכול לעבוד כ"כ הרבה שעות ולצפות שהפריון יהיה גבוה".

- אבל בסוף רובוטים יחליפו אנשים.

"אלה איומים ששומעים מהמאה ה-19, מהמהפכה התעשייתית. אני לא חושש משכלול של אמצעי הייצור, תמיד יהיה מקום לאנשים עובדים".

"כחלון יותר חברתי ממני? למה לסכסך?"

- בוא נדבר על מה שקורה בממלכה שלך בהיבט של אי-שוויון. ארגון ה-OECD אומר שפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים הם מהגבוהים בעולם המפותח.

"את זה צריך לשאול את ארגון המורים. אני יודע שדווקא הם העלו את השכר למורים הצעירים ברפורמות שנעשו בשנים האחרונות. המגמה הברורה בהסתדרות היא להגדיל את השכר לדור ב'".

- אז תסביר לנו בבקשה איך זה ששר האוצר בא ומציע תוספת שכר אחידה בשקלים לעובדי המגזר הציבורי, שזה אומר צמצום פערים, ואתה מתנגד לזה ודורש תוספת שכר אחידה באחוזים?

"אני יצרתי תוצאה מאוזנת: חצי מתוספת השכר שקלית וחצי באחוזים. ארגונים שרוצים לתת יותר שקלי יכולים לעשות את זה. זה איזון נכון".

- אבל אתה היית צריך להיות זה שדוחף עוד יותר לכיוון של תוספת אחידה שקלית.

"בואו, אני מכיר את השטיקים של האוצר, לא של השר, של פקידות האוצר. תוספת שקלית היא צמודת מדד, תוספת אחוזית מתקדמת עם הוותק והדרגות ויש לה תאוצת קידום יותר גדולה. אני לא בחתירה להוריד את זחילת השכר, אני חושב שהשכר נמוך מדי. מצד שני, לאורך זמן התמהיל הזה מייצר מצב שגם בסביבה אינפלציונית יותר גבוהה לא תהיה שחיקה. אני מעת לעת בוחן את זה כי המגמה היא ברורה".

- ואחרי כל ההסבר הזה נראה שכחלון יותר חברתי ממך.

"למה צריך תמיד לסכסך? רע ששר אוצר ויו"ר הסתדרות יודעים ביחד? מה זו התחרות הזו? אני צריך להוכיח שאני חברתי? אני נלחם 30 שנה על נושאים חברתיים. אמרתי על שר האוצר שהוא חברתי כי מגיע לו. הוא חברתי. מאוד".

- אז במה אתה שונה ממנו?

"אם ניקח את המיסוי, אז אני לא מקדש את הורדת המיסוי. אני בעד הורדת מיסוי שמצמצמת פערים כמו מע"מ".

- אבל בסוף אתם צמד-חמד אידיאולוגי וזו לא סתם תדמית שהתקשורת מנסה להדביק לכם.

"תשפטו בעצמכם".

"אלון חסן ותע"א זה לא אותו דבר"

בחודש שעבר ספג ניסנקורן מכה תדמיתית כשגילה אדרעי נבחרה מחדש ליו"ר ועד עובדי הרכבת. בקדנציה הקודמת שלה קראה אדרעי תיגר על ההסתדרות ואף הובילה את עובדי הרכבת לפרוש מהארגון.

- שמחת כשגילה אדרעי חזרה להיות יו"ר הרכבת?

"זו הייתה החלטה של עובדי הרכבת. ישבנו, אני וגילה, ונעבוד בשיתוף פעולה מצוין. יש לנו מטרה זהה. אני מאמין שהיא תהיה יו"ר ועד מצוינת".

- במה נבחן ראש ועד מצוין? רק בדאגה לעובדים או גם ביכולתו להיות פרגמטי מול ההנהלה? ההגנה על עובד היא קדושה?

"גם וגם. התפקיד המרכזי של ועד עובדים זה להגן על עובדים. בד-בבד, ארגון העובדים, הוועד וההסתדרות צריכים לשאוף שבמקום העבודה הפריון יגדל והיציבות העסקית תגבר".

- אנחנו נחשפים לגל של כתבי אישום בחברות ממשלתיות ולתופעות מאוד שליליות שקשורות בצורה כזו או אחרת להתארגנות העובדים.

"לא מסכים. מה שקרה במע"צ למשל לא קשור לעובדים בכלל (חשדות לשחיתות של בכירים, ע.ב, נ.ס). אני מכיר מקרים בודדים שקשורים לוועד".

- בוא נדבר על התעשייה האווירית. חברי ועד שם חשודים בשחיתות.

"בתעשייה האווירית יש חקירה, ואני מאוד מקווה שבסיומה יתברר שאין כלום. הוועד שם עושה עבודה מצוינת".

- לא היססתם להתנער מאלון חסן בנמל אשדוד.

"במקרה של חסן הוגש כתב אישום. זה לא דומה למקרה של התעשייה האווירית שזה רק שלב חקירתי".

- אבל יש גם דברים שלא במחלוקת וכולם מכירים ויודעים, אפילו מבקר המדינה כתב לא פעם שבתעשייה האווירית הופעלו לחצים על עובדים כדי להתפקד.

"זה נושא חקירתי".

- יש דוחות של מבקר המדינה!

"אני לא רוצה להתייחס לדוחות המבקר, אבל מה שאני שומע מהעובדים זה שלא היו דברים מעולם. זו חברה מצוינת, ארגון עובדים מפואר, זה ועד אחראי. לא הייתה שם שביתה ב-20 השנים האחרונות. אני לא מחליט לפני שיש מסקנות".

- המצפן הערכי של יו"ר ההסתדרות צריך להיות ש'אני לא אתן גיבוי לתופעות פסולות'.

"כשהייתה תופעה פסולה בנמל אשדוד פעלתי. אני לא מוכן שיעשו בציבור או בתקשורת משפט לאנשים ויסיקו מסקנות מראש. גם בנמל אשדוד פעלתי רק כשהשתכנעתי שאין ברירה".

- אם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה - מה הוא צריך לעשות?

(אחרי שתיקה ארוכה) "אני לא חושב שצריך להתייחס לפני שהדברים קורים. מה זה 'אם'? אם יקרה אז נראה. אני לא במשחק הזה של להחליט על דברים לפני שהם קורים. אני אומר שמאוד חשוב שכל נושא תפקיד ציבורי יפעל למען התפקיד הציבורי שהוא נושא בו ולא למען עצמו, אבל מפה ולהתחיל לדבר על מקרה ספציפי - זו טעות קשה".

על מצב התקשורת

- הסיפור של תאגיד השידור הוא טראומה צורבת עבורך? הרי יצאת מזה רע.

"מי יצא מזה טוב? מדובר באחד האירועים... הסיפור של רשות השידור צריך להיות רב-המכר של 'איך לא לעשות רפורמה'. סוגרים עסק ופותחים משהו חדש? צריך לקחת משהו קיים ולשנות אותו ולא לעשות 'סגירה-פתיחה'. ככה לא עושים רפורמה".

- לא נתת לזה לקרות בזמנו כשהוחלט על הרפורמה.

"הייתה מלחמה ובזמן המלחמה עשו מחטף וזה מה שקרה".

- מה גם לך 'ברח' ב"צוק איתן"?

"אני לא מבין אתכם. העבירו את החוק בזמן מלחמה".

- לא חשבנו שגם אתה תשתמש בתירוץ הזה.

"זו המציאות. אני הכרזתי על צעדים ארגוניים ואז פרצה מלחמה ועצרתי אותם. זה שגלעד ארדן (שר התקשורת דאז, ע.ב, נ.ס) המשיך במלוא המרץ כאילו אין מלחמה - אני לא יכול לשלוט בזה. אבל אני אומר לכם שאני לפחות דאגתי לעובדי רשות השידור. דאגתי לתנאי פרישה ולזכויות סוציאליות הכי טובות שהיו".

- אתה מצטער על הגרייס שנתת לנתניהו בהתחלה כשהסכמת לדחות את עליית התאגיד?

"לא".

- אבל הוא עשה עליך סיבוב.

"אני לא חושב שהוא עשה עלי סיבוב. אני חשבתי שצריך לדחות את עליית התאגיד. כשיש לך מצד אחד 1,600 עובדים (עובדי רשות השידור, ע.ב, נ.ס) ומצד שני כמה עשרות עובדים, אולי פחות מ-20 עם תאריך קליטה, והתאגיד לא מוכן לעלייה - צריך לדחות. וגם כשקם התאגיד הוא לא היה מוכן. בגלל בן אדם אחד או שניים נזרוק הביתה 1,600 עובדים? כל התהליך היה מבורדק, ואני יודע שתהליך הקליטה לא פשוט והיחס לעובדים הוא לא פשוט. התאגיד שאמור לשבת בירושלים לא יישב שם. ככה עושים רפורמה?

"אחרי כול זה, מרגע שנפל הפור אני בשום שלב לא הייתי נגד פתיחת התאגיד ולא אמרתי שהוא לא יקום. היו נגדי הפגנות בעניין הזה. מרגע שהוכרע אמרתי 'בסדר, אבל בצורה מסודרת'. אנחנו עד היום כולנו סובלים מהאופן שבו הרפורמה הזו בוצעה. זה נעשה לא נכון לא רק לעובדים אלא גם לשידור הציבורי עצמו, ועכשיו התפקיד של כולנו הוא לראות איך זה עולה על הפסים. אגב, רייטינג הוא לא המדד לבחינת הצלחת השידור הציבורי אלא איכות".

- ומה עמדתך כשפוליטיקאים ובראשם רה"מ פועלים אקטיבית כדי לחסל כלי תקשורת? מה מקומך כיו"ר ההסתדרות? זה הרי פוגע גם בעובדים.

"אני בעד תקשורת וכזו שאין עליה לחצים פוליטיים או אחרים. בעד תקשורת שבאמת משקפת לציבור את מה שקורה, תקשורת מגוונת בדעות שלה".

- מדברים על משברים במשק, אבל יש גם משבר בשוק התקשורת. סכסוך עבודה ב"גלובס", ב"הארץ" וב"דה מרקר", ערוצי הטלוויזיה בטלטלה עם פיצול. איפה זה שם אותך כיו"ר הסתדרות?

"מעמד העובדים בתעשיית התקשורת הידרדר פלאים ב-20 השנים האחרונות וזה עצוב מאוד. לכן אנחנו מנסים לחפש דרכים ביחד עם ארגון העיתונאים לרומם את מעמד העיתונות. דרך אגב, האמירה של 'מעסיק חזק, עובדים חלשים' היא קלאסית לתחום העיתונות".

- העיתונות מדממת, המצב הכלכלי חמור, אנחנו לא מסכימים על זה?

"גם בתקופה שבה היו רווחים, היה מצב של מעסיק חזק, 'סטארים' ועובדים חלשים. זו תעשייה שלא יודעת לכבד את העובדים שלה, אפילו בעניין של צורת הישיבה, האופן-ספייס המוגזם, תופעת הפרילאנסרים. יש מסורת של פגיעה בעובדים בתעשייה הזו ואנחנו צריכים למצוא את הדרך לשנות. אנשים אומרים לעצמם 'אם אני כותב זה מבייש לדאוג לזכויות שלי - וזה לא נכון". יחד עם זאת, יש משבר בתעשייה ואי-אפשר לעצום עיניים. את המשבר הזה צריך לפתור ואף אחד לא יודע איך לעשות את זה. התעשייה שלכם מאוד תנודתית אבל היא לא תיעלם. צורכים היום תקשורות בכמויות שלא צרכו בעבר, וכן אני מאמין שבסוף התעשייה תגיע לאיזון. זה נכון שהענף עובר שינויים, אבל הם כל-כך תכופים שקשה לעשות תכנון לטווח ארוך. צריך להבין את זה ובתוך זה לראות איך שומרים על העובדים".

- זה יפה, אבל כלי תקשורת מפסידים היום.

"באופן עקרוני, עסק לא צריך להפסיד. מצד שני, כשמודיעים שמחר מפטרים 30 עובדים ומבטלים פונקציות באופן חד-צדדי - זה גם לא מקובל עלי. גם שינוי והבראה צריכים להיעשות בשיתוף. ההתמודדות עם המשברים שאתם מדברים עליהם ב'הארץ' 'ובדה מרקר' הגיעה בצורה של הנחתות - 'זה מה שאנחנו רוצים וזה מה שאנחנו עושים - ומחר בבוקר'. אני לא אומר שלא צריך להבריא עסקים, כולל עיתונות. עסקים לא צריכים להפסיד, זה לא מחזיק מים, אבל ההבראה צריך לעשות בשיתוף".

- עד כמה אתה מעורב במשברים המאוד מתוקשרים של שוק התקשורת?

"בגלל האופי המיוחד של המקצוע נתתי לארגון העיתונאים הרבה מאוד עצמאות, ואם אין אלי פנייה מפורשת, אני לא מתערב. אני עושה את זה מתוך כבוד לחופש העיתונות, ומכיוון שזו הייתה ההסכמה הבסיסית עם ארגון העיתונאים, ואני מכבד אותה".

- יש סכסוך עבודה ב"גלובס", אתה מעורה בפרטים?

"לא בפרטים, וכל עוד לא תהיה פנייה אליי - לא אתערב. אם תהיה פנייה אעזור".

על הרפורמה בחברת החשמל

"בשלה העת להסכם רפורמה היסטורי בחברת החשמל", אומר ניסנקורן, על רקע המו"מ המרתוני המתנהל בימים אלה בין המדינה להסתדרות וועד העובדים.

- אתה מסכים שיש בעיה במבנה הנוכחי של החברה שמעניק ייצוג שווה לוועד בכל החלטה משמעותית?

"זה בולשיט אחד גדול. הבעיות של חברת החשמל לא קשורות בכלום לוועד, הן קודם כול בגלל התחרות בייצור, בגלל עלות הגז שהיא משלמת, בגלל שהתעריף נמוך ביחס ל-OECD. רשות החשמל התעללה שנים בחברת החשמל ודירדרה אותה במקום לרומם אותה".

- אבל יש אבטלה סמויה בחברה. הם בעצמם מדברים על 2,500 עובדים שצריכים לפרוש.

"במסגרת רפורמה שתהיה יפרשו עובדים, אבל צריכה להיות רפורמה מוסכמת. כבר פעם אחת הגעתי להסכמה עם יוגב (אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות שפרש באוקטובר האחרון, ע.ב, נ.ס), שיום לפני החתימה התחרטו בגלל כותרת בעיתון. זו רפורמה מאוד קשה. עובדים הולכים הביתה, במספרים גדולים, וצריכים לעשות איזונים בין ייצור חשמל במישור הציבורי והמישור הפרטי. זה לא נכון להעביר את כל האחריות למשק החשמל לטייקונים. לכן התנגדתי לרפורמה במתכונת הקודמת שלה שאמרה ש'כל משק החשמל עובר לטייקונים'".

- ואחרי 20 שנה של דיונים הבשילה העת להסכם.

"כן, אבל זה תלוי בממשלה. כשאני יושב עם הממשלה - והישיבות הן רציניות ואני לא חושב שיש מישהו בחדר שמחפש קיצורי דרך - אני שואף לרפורמה שתהיה טובה לעובדים, אבל שתהיה טובה גם לחברת החשמל, למשק החשמל, ולא פחות חשוב - שתהיה טובה לאזרחים".

- זו הבעיה הגדולה עם הרפורמה - היא לא תוביל להוזלת תעריף החשמל.

"הוצאת אמצעי הייצור לטייקונים לא מוזילה את עלות החשמל לצרכן - ההפך. אתה רואה את הרווח של היצרנים הפרטיים - על חשבון מי הם גורפים את זה? על חשבון האזרחים. אני חושב שאם נבנה את הרפורמה בצורה נכונה ומאוזנת זה יוביל בסופו של דבר לשירות טוב, ובסופו של דבר התעריף יפחת".

- ואת הסכם הגז של חברת החשמל עם "תמר" לא צריך לפתוח?

"אני חושב שהמחיר של הגז יקר. יש פה נורמות של כיבוד הסכמים, אבל אין ספק שבדיעבד ההסכם הזה היה טעות".

גילוי מלא/ נעמה סיקולר, עורכת "גלובס"

בסוף חודש אוגוסט האחרון הוכרז סכסוך עבודה ב"גלובס" על רקע מה שהוגדר על ידי ועד העיתונאים כהתנהלות כוחנית של ההנהלה וכוונה לבצע שינויים ארגוניים. מאז התקיימו בין ההנהלה לנציגות העובדים שיחות שנועדו לאפשר לצדדים לחזור למערכת יחסי עבודה טובה, מתוך אמונה הדדית שמערכת תקינה של יחסי עבודה קיבוציים היא מרכיב חיוני בהצלחת "גלובס" כמכלול ובהצלחת כל אחד מעובדיו.

ועד העובדים הודיע זה מכבר כי הוא התרשם ש"ההנהלה אכן מעוניינת לפתוח דף חדש במערכת היחסים, וברצונה לתת לכך הזדמנות אמיתית", ובימים אלה מתקיים משא ומתן בין ההנהלה לעובדים לקראת חתימה על הסכם קיבוצי.

אני, כעורכת העיתון, מאמינה שהדדיות ושקיפות הן מאבני היסוד של מערכת יחסים טובה בין ההנהלה לעובדים, וכי ביטחון תעסוקתי הוא ערך חשוב ביותר אך לא יכול להילקח בחשבון במנותק משיקולי מקצועיות ואתיקה.

עמירם ברקת החתום על ראיון זה הינו חבר ועד העיתונאים ב"גלובס" כחלק מארגון העיתונאים שפועל במסגרת ההסתדרות.

אבי ניסנקורן

גיל: 50

מגורים: הוד השרון

מצב משפחתי: נשוי לד"ר אנדריאה ניסנקורן, רופאה בכירה ומומחית בנוירולוגיית ילדים במרכז הרפואי שיבא תל-השומר; לזוג שני ילדים

השכלה: עורך דין, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

תפקידים קודמים: לפני כ-22 שנים החל את דרכו בהסתדרות, תחילה כראש מחלקת הסכמים קיבוציים ולאחר מכן בתור היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי (במשך כשנתיים). ב-2001 פתח משרד עורכי דין, וחזר להסתדרות בשנת 2010. מכהן בתפקיד היו"ר מאז יוני 2014

עוד משהו: בנעוריו היה אלוף הארץ לריצות קצרות (השיא שקבע ב-1986 בריצת 200 מטר גברים, ממקם אותו עדיין ברשימת 30 הרצים הטובים ביותר במקצה)

שכר ממוצע למשרת שכיר במשק
 שכר ממוצע למשרת שכיר במשק