ועדת השרים אישרה החוק לשינוי מינוי יועמ"שי משרדי ממשלה

לפי הצעת החוק של שרת המשפטים שקד, ישונה הליך בחירת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כך שהם ייבחרו באמצעות ועדת איתור - ולא במכרז כפי שנהוג כיום

איילת שקד  / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

עוד חוק שנוי במחלוקת מקודם לקראת חקיקה: ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד, לשינוי הליך בחירת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כך שייבחרו באמצעות ועדת איתור - ולא במכרז כפי שנהוג כיום.

לפי ההצעה, לאחר המלצת ועדת האיתור, שתמנה 8 נציגים שונים בראשות מנכ"ל המשרד, הנושא יובא להכרעת השר בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

השרה שקד אמרה היום כי "בעולם שכל החלטה הופכת להיות 'בגי"צה', יועצים משפטיים הפכו למשרות מאוד דומיננטיות במשרדים. אך טבעי ששר יהיה דומיננטי בבחירת יועמ"ש של משרדו. יש איזון מאוד נכון בהצעת החוק בין התפקיד של היועץ המשפטי כמיישם מדיניות לבין העובדה שהוא שומר הסף".

ההצעה זוכה להתנגדות של גורמים שונים, הסבורים כי חיזוק המשילות אינה מטרתה האמיתית של הצעת החוק של השרה שקד.

במכתב ששלחו כמה יועצים משפטיים במשרדי הממשלה, שפורסם לאחרונה ב"גלובס", נאמר כי "הצעת החוק, בדרך של מינוי יועצים משפטיים על-ידי הדרג הפוליטי, מחלישה את תפקידם של היועצים המשפטיים כשומרי סף ומבקשת לאותת להם ולעובדיהם כי עתידם המקצועי אינו תלוי ביושרתם, בהגינותם או בכישוריהם המשפטיים, כי אם במידה שבה יידעו 'לספק את הסחורה' עבור הדרג הפוליטי".

היועצים המשפטיים החתומים על הפנייה הם ממשרדי ראש הממשלה, החקלאות, בינוי ושיכון, הגנת הסביבה, ביטחון הפנים, בריאות, שוויון חברתי, עבודה ורווחה, אנרגיה, חינוך, תפוצות, תקשורת, תחבורה, תרבות וספורט, דת, עלייה וקליטה.

חוק היועצים המשפטיים מצטרף לחוקים בעייתיים נוספים דוגמת החוק להוספת משנים למנכ"לי משרדי ממשלה כמשרת אמון של מנכ"ל המשרד. לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הסיר את התנגדותו, אישרה לפני כחודש הממשלה את ההצעה השנויה במחלוקת של שרת המשפטים ושר התיירות יריב לוין. על -פי ההחלטה, כל מנכ"ל משרד שיש בו למעלה מ-150 עובדים יהיה רשאי למנות תחתיו משנה, שיהווה זרוע ניהולית של השר והמנכ"ל.

ההחלטה, המכונה "חוק הג'ובים" המורחב, זוכה לביקורת ציבורית חריפה בשל העובדה שהיא מאפשרת לכאורה לשרים למנות את אנשי שלומם לתפקידים ציבוריים חשובים, במקום למנות לתפקידים אנשי מקצוע. במלים אחרות - ההחלטה עלולה להביא למינויים פוליטיים לתפקידים ציבוריים חשובים ובכך להשחית את השירות הציבורי. מנגד, יוזמי ההצעה טוענים כי היא תגביר את יכולתם של השרים לבצע את המדיניות עבורה נבחרו.