מה עושים עם עודף הגבייה? כחלון יתייעץ עם רו"ח בכירים

שר האוצר יזמן את בכירי 5 פירמות רוה"ח הגדולות "לשמוע את דעתם של מי שעוסקים בליבת מיסוי העסקים" ■ בסביבת כחלון אומרים כי בכוונתו להקל על עסקים בינוניים וקטנים

שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

שר האוצר, משה כחלון, יזמן את ראשי פירמות רואי החשבון הגדולות ואת ראשי לשכת רואי החשבון לפגישה במתכונת של שולחן עגול, על-מנת לשמוע את הצעותיהם לצעדי מיסוי שיעודדו צמיחה תוך צמצום פערים.

מדובר בבכירי הפירמות EY ישראל שבראשות רונן בראל, KPMG סומך-חייקין בראשות גד סומך; Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר בראשות אילן בירנפלד; PwC קסלמן וקסלמן בראשות יוסי פילוס; ופירמת BDO זיו-האפט בראשות דני מרגלית.

"הרעיון הוא לשמוע את דעתם המקצועית של מי שעוסקים בליבת המיסוי של העסקים", אמרו היום (ה') בסביבתו של כחלון, "אין כוונה להוריד מס לכיל או לטבע, אבל יש בהחלט רצון להקל עם בעלי עסקים קטנים ובינוניים, ובתנאי שמדובר בצעדים שיובילו לא רק להגברת הצמיחה אלא גם לצמצום פערים". 

אותם גורמים ציינו כי למרות ששר האוצר כבר הכריז על כוונתו להפחית מכסים ולהוריד מס ההכנסה השולי לבעלי הכנסה של 11 אלף שקל ומעלה - לא התקבלה עדיין החלטה סופית על הצעדים הדרושים.

מסים
 מסים

כחלון דחה עד כה את הדיון המקצועי באוצר בשאלת מדיניות המס הרצויה, אך בימים הקרובים צפוי הדרג המקצועי במשרד להציג לו את המלצותיו. בכוונתו של כחלון להתייעץ עם גורמים נוספים, ובהם בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה.

שאלת צעדי המיסוי הדרושים למשק עוררה כבר מחלוקת פומבית חריפה בין כחלון לראשי בנק ישראל וכלכלני האוצר. כחלון גילה אתמול (ד') כי עודפי גביית המסים צפויים להסתכם השנה ב-20 מיליארד שקל, והבהיר כי מבחינתו מדובר "בכסף של האזרחים, לא של שר האוצר ולא של הממשלה".

עודפי הגבייה נובעים ממבצע המס המופחת על דיבידנדים לבעלי אחזקות מהותיות בחברות פרטיות (13 מיליארד שקל), המס על מכירת מניות מובילאיי לאינטל (4.1 מיליארד שקל), עסקת כתר פלסטיק (1.2 מיליארד שקל) ומכירת הזכויות במאגר "תמר" על-ידי דלק קידוחים (0.5 מיליארד שקל).

הכלכלנים טוענים כי אין מקום להפחתות מס נוספות, היות ועודפי ההכנסות שהצטברו בקופת האוצר הם חד-פעמיים ולא נובעים מצמיחה בת-קיימא של המשק. לטענת הכלכלנים, הורדת מיסוי כעת לא תביא להגברת הצמיחה, משום שהמשק כבר נמצא בתעסוקה מלאה, ושיעור ההשתתפות בעבודה אינו עולה זה שנתיים. 

שלוש שנים של פספוסים-מסים
 שלוש שנים של פספוסים-מסים

"למה להכביד על הציבור?"

כחלון נשאל אתמול בתכניתו של העיתונאי רינו צרור בגלי צה"ל האם הוא סבור שגישתו הכלכלית של בנק ישראל שגויה, והשיב כי "אני לא מחלק ציונים. אני מדבר על עובדות. אמרו לי להעלות מסים ב-8 מיליארד שקל, הורדתי ב-16 מיליארד שקל, ואני עם 20 מיליארד עודפי גבייה. היה פה פער של 24 מיליארד שקל! תאר לעצמך שעכשיו הייתי בא לציבור עם 28 מיליארד שקל עודפי גבייה אחרי שמנעתי מהם לקנות נעליים לילד, מחשב לילד, חוג לילד והכסף הזה הייתי לוקח אותו אלי... המשק חזק. אז למה להכביד על הציבור? מספיק קשה להם גם ככה".

הורדות המסים של כחלון מאז כניסתו לתפקיד כוללות הפחתת המע"מ בנקודת האחוז, הורדת מס החברות ב-3.5 נקודות האחוז, ריווח מדרגות מס הכנסה והגדלת מענקי מס הכנסה שלילי.

בסביבתו של כחלון משוכנעים כי הורדות מסים נוספות ימשיכו להגדיל את הכנסות המדינה. "למרות שלכאורה חלק מגורמי המקצוע הלינו שהורדות המסים מביאות להפחתת ההכנסות מגבייה, בפועל המדיניות הזו הביאה עד היום להגדלת ההכנסות ולעודפי שיא בקופת האוצר", אמרו אתמול בכירים בהנהלת המשרד.

הפחתת מס חברות בארה"ב תביא להפחתה בישראל

בנוסף לצעדי המיסוי שהוא מתכנן לצמצום פערים, שר האוצר כחלון גם מתכנן הפחתות נוספות במס החברות. זאת במקרה שהממשל האמריקאי בראשות דונלד טראמפ יצליח לממש את תוכניתו לרפורמה במס חברות בארה"ב.

במסגרת רפורמת מס שמקדם הנשיא טראמפ, יופחת מס החברות בארה"ב מ-35% ל-20%. כחלון כבר הבהיר בפגישתו עם שר האוצר האמריקאי, סטיב מנוצ'ין, כי במקרה כזה תפחית גם ישראל את מס החברות על-מנת לשמר את תחרותיות המשק עבור חברות היי-טק.

יצוין כי בבנק ישראל חולקים על ההנחה שלהפחתת מס תהיה השפעה על הגירתם של עובדי היי-טק ישראלים. מחקר שנערך לפני שנה בהובלת מי שמונה מאז למנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצי'נסקי, הראה כי להפחתות מס יש אפקט נמוך יחסית על שיקולי ההגירה של עובדי היי-טק.

מס החברות אמור לרדת בתחילת 2018 בכל מקרה לרמה של 23%, בהמשך להורדת המס מ-25% ל-24% בתחילת 2017. בתחילת 2016 הורידו כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו את מס החברות מ-26.5% ל-25%.

מתווה ההורדות הנוכחי של מס החברות מאפס למעשה את המהלכים שנעשו ליישום המלצות ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות אירועי המחאה החברתית של קיץ 2011. הוועדה קבעה כי הפחתת נטל המיסוי הישיר הביאה להגדלת נטל המיסוי העקיף ובכך תרמה משמעותית לעלייה ביוקר המחיה בישראל. הוועדה המליצה לבטל את המתווה להורדת מס החברות שאושר ב-2009, שלפיו היה המס אמור לרדת עד ל-18% ב-2016.