פרשת הבנק למסחר: נדחתה בקשת מקסימוב לשחרור מוקדם

ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר החליטה היום (ב') לדחות את הבקשה לשחרור מוקדם שהגיש עופר מקסימוב, אחיה של אתי אלון והשותף שלה לפרשת מעילת הענק בבנק למסחר.

מדובר בפעם השנייה שבקשה של מקסימוב לשחרור מוקדם נדחית. בשלב זה ההחלטה נשארת חסויה, ולא ניתן לפרסם את נימוקי הוועדה לדחיית בקשתו של מקסימוב, שמרצה עונש של 17 שנות מאסר מאז 2003.

פרשת המעילה בבנק למסחר נחשפה בשנת 2002, אז התברר כי אלון, עובדת הבנק, גנבה בהיקף ענק מכספי הבנק בשנים 1997-2002, דבר שהביאו לקריסתו.

במסגרת המעילה פתחה אלון 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות "גב אל גב", ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות אחרים בבנק גנבה אלון כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם.

אלון ביצעה את המעילה כדי לעזור לאחיה, מקסימוב, שנקלע לחובות-עתק בשל הימורים. היא נהגה בתחילה להפקיד בידי מקסימוב צ'קים בסכומים שונים המשוכים על-חשבונה הפרטי בבנק, ששימשו כהמחאות ביטחון - כך שמקסימוב היה מפקיד את הצ'קים בידי נושיו, וביום פירעון הצ'ק היה משלם את תמורתו ומשיב את הצ'ק שלא נפדה לאלון.

החל מ-1996 התקשה מקסימוב לשלם את חובותיו כנגד המחאות אחותו, והצ'קים שמסרה לו אלון החלו להיפרע כמעט מדי יום מחשבונה. יתרת החובה הגדולה, בגובה מאות אלפי שקלים, שהצטברה בחשבונה, הניעה את אלון להתחיל בגניבה.

על אלון נגזרו 17 שנות מאסר וקנס של 5 מיליון שקל; על מקסימוב נגזרו, כאמור, 17 שנות מאסר גם כן; ועל אביהם, אביגדור מקסימוב, שהורשע במעורבות בפרשה, נגזרו 6 שנות מאסר.

למרות שביצעה את המעילה בפועל, אלון שוחררה מהכלא לפני אחיה, בחודש אוגוסט 2016. "מלאה הסאה, האסירה קיבלה עונש חמור, ועברו כ-14 וחצי שנים בהן היא מרצה מאסר", כתבו חברי ועדת השחרורים בהחלטתם להיעתר לבקשת אלון.

הוועדה ציינה כי אלון הייתה אסירה למופת במהלך כל שנותיה במאסר ולקחה חלק משמעותי בהליכי השיקום אותם עברה, בטיפול הפרטני, במהלך שהייתה באגף השיקום, בפעילויותיה הרבות בחינוך, בקבוצת ההורים, בתיאטרון הקהילתי, בקבוצה לאימון אישי וכן בקורס הקרימינולוגיה שעברה.

עם זאת, גם ביום בו יצאת אלון לחופשי, הוועדה הזכירה והדגישה כי אלון עברה את "העבירה הכלכלית אולי החמורה ביותר שנעברה במדינת ישראל, שבעקבותיה קרס בנק, נגנבו כספים בשווי של כ-250 מיליון שקל, ועלות מעשיה של האסירה למדינה עמדה על כחצי מיליארד שקל. כפי שכתבנו בעבר, ראינו חומרה יתרה בכך שהכספים עברו לארגוני פשיעה, וייתכן כי בעקבות מעשיה של האסירה נפגע הציבור פגיעה חמורה הן בתחושת הביטחון שלו והן בגופו".