ברקזיט? עצמאות לקטלוניה? אל תהמרו על זה

בתחילת החודש (1 בנובמבר) ציין העולם 24 שנים לכניסתה לתוקף של אמנת מאסטריכט - שהפכה את אירופה, יבשת שסבלה במשך מאות שנים מסכסוכים ומלחמות, לאיחוד האירופי. מאחורי האיחוד האירופי עומד אידיאל: שוק אחד חופשי, בלי מכסים, המאפשר תנועה חופשית - של סחורות, הון וכוח אדם, כאשר אזרח האיחוד האירופי יכול לעבוד בכל מדינה החברה באיחוד.

אבל לאידיליה יש גם צדדים פחות חיוביים, ובימים אלה אנו עדים לטלטלות שונות, אשר מעיבות על הגוש, החל מהברקזיט בבריטניה ועד הכרזת העצמאות של הקטלונים בספרד. אירועים אלה אמנם מחייבים התייחסות בכל הקשור להשקעה ביבשת, אך להערכתנו, לא פוגעים באטרקטיביות של אירופה למשקיעים.

רגע לפני שנרחיב, קצת היסטוריה. בעקבות האמנה, אשר נחתמה בפברואר 1992, נולד הבנק המרכזי האירופי, שהתחיל לקבוע מדיניות מוניטרית אחידה עבור מדינות היבשת החברות באיחוד. בהמשך, 11 מדינות אירופיות החליטו להשתמש במטבע אחיד, האירו, שנכנס לשימוש ב-1999. כיום, 28 מדינות חברות ב"גוש היורו", אך רק 19 משתמשות במטבע זה, ולמעשה ויתרו על היכולת לניהול עצמאי של המדיניות המוניטרית שלהן.

כאן גם טמון חיסרון עיקרי של הגוש האירופי. אם הכלי המרכזי של בנקים מרכזיים למלחמה במיתון הוא החלשת המטבע המקומי כדי לעודד את היצוא - הרי שמדינה החברה בגוש האירו, אינה יכולה לעשות זאת, ולעתים האירו חזק מדי עבור המדינות החלשות יותר באיחוד, לאור חוזקה ומרכזיותה של כלכלת גרמניה.

זו הסיבה שכלכלנים רבים האמינו שדינו של האיחוד האירופי להיכשל ברגע שיגיע המשבר הראשון. ואולם עד כה האיחוד הוכיח את עצמו, כאשר הביא דינמיקה של דיאלוג ליבשת המסוכסכת, ובעתות שלום, הכלכלה מקבלת הזדמנות לפריחה ושגשוג לאורך שנים רבות.

גרמניה לומדת לעזור לאחרים

האיחוד האירופי עמד למבחן מהותי ראשון משהגיעה שנת 2011, שהביאה עימה משבר חוב גדול. תשואת איגרות החוב הממשלתיות של איטליה זינקה ל-7%; של ספרד ל-5%; ושל יוון ל-25% - המגלמת פשיטת רגל. על רקע החששות מפירוק גוש האירו, נכנס לתמונה הבנק המרכזי, שנטל על עצמו את תפקיד "עושה השוק", המאזן את שוק איגרות החוב ביבשת. הבנק התערב בשוק באופן מסיבי, והצליח לגרום לאיגרות חוב לחזור להיסחר כאג"ח של הגוש האירופי, ולא רק כשל המדינות הנפרדות. בנוסף, הוא החליש מהותית את האירו, כמענה לצרכי החברות החלשות בגוש, ובניגוד לעמדת גרמניה. בהקשר לכך ראוי לציין את מריו דראגי, יו"ר הבנק המרכזי מאז נובמבר 2011, שהוביל מהפך במדיניות. הוא קשוב לצרכים של המדינות החלשות יותר באיחוד, והוא זה שהוביל את גרמניה להבנת משמעות מעמדה כמנהיגה הכלכלית של היבשת.

לגרמניה, אשר גוש האירו הביא לשגשוג כלכלי שלה, לקח זמן להתרגל לדומיננטיות שלה באירופה, וללמוד שעם הכוח הגדול באה גם אחריות, ושהשחקנים החזקים בגוש צריכים לסייע לחלשים מהם. אין זה פלא שלאחר מאות שנים של סכסוכים, עמי אירופה לא היו רגילים להגיש עזרה זה לזה; ומרגע שהוקם האיחוד, התחיל תהליך של לימוד, שבו ראשי המדינות "שיווקו" לאנשיהם את הרעיון שגרמניה, למשל, צריכה לעזור לאיטליה וספרד - כי כשהן יתחזקו, גם היא תרוויח מכך.

כיום כבר ברור שהחיסרון של מטבע משותף קיים, אך היתרון של שותפות עם גרמניה באיחוד האירופי עצום. החברות באיחוד משלמות ריבית נמוכה על איגרות החוב הממשלתיות, וגם אם כלכלתן נחלשת, הן עדיין יכולות להישען על שותפותיהן לאיחוד ולגייס חוב בריבית נמוכה מאוד.

האתגר של האיחוד בשנים הקרובות

כעת, כאמור, עומד האיחוד בפני שני אתגרים - הברקזיט והבדלנות הקטלונית. הברקזיט נובע מהחלטה של הציבור הבריטי, שכעס על כך שאזרחי הגוש יכולים להגיע למדינה ולעבוד בה. אם היציאה מהאיחוד אכן תמומש, נראה שהבריטים יתחרטו על הדייסה שבישלו. ניתן לומר שהם קבעו כי הם מעדיפים להיות כורי פחם בוויילס, מאשר הבנקאים של אירופה כולה. כך קרה שלונדון התנגדה לברקזיט - בעוד שתושבי הפריפריה הצביעו בעדו. פוליטיקאים מקומיים, ציניים וחסרי אחריות, נוטים להבטיח לתושבי הפריפריה הבטחות שווא כי מצבם ישתפר. בינתיים, השוק לא מתמחר את הברקזיט לאור חוסר האמונה שייצא לפועל בטווח הקרוב.

כשהיא נישאת על גלי הבדלנות באירופה, החליטה גם קטלוניה לממש פנטזיה ישנה על השתחררות מ"עולה" של ספרד, ויציאה לעצמאות. ואולם, למרות חוזקה הכלכלי, והרצון המובן ליהנות מהמסים הרבים שהיא משלמת לממשל המרכזי, להערכתנו, קטלוניה תתקשה לעמוד כמדינה נפרדת. גם המשקיעים אינם מעניקים סבירות רבה לאפשרות הפירוד, והשווקים לא מגלמים אותה.

להערכתנו, המדינות באיחוד צריכות ללמוד לחיות עם העובדה שמעת לעת יקום מנהיג מקומי שיוציא את האזרחים להרפתקה, תוך הבטחות על חופש ושחרור מ"כבלי" האיחוד האירופי - בלי לספר להם על החשבון שיוגש אחר כך. זהו אחד האתגרים שעתידים לעמוד לעתים קרובות לפתחו של האיחוד, ועליו ללמוד להתמודד עמם.

הבדלנות היא אמנם אתגר באירופה, אבל לרואי השחורות כדאי לזכור שאירופה נהנית מיתרונות רבים - אוכלוסייה איכותית ומשכילה, כוח כלכלי חזק וכלכלה המוכוונת בחלק הגדול אל פנים היבשת. יחד עם זאת, נדגיש כי מאחר שלהערכתנו, מנועי הצמיחה ארוכי-הטווח ביבשת מוטלים בספק, אנו מעדיפים לבחון השקעות בחברות גלובליות מוכרות שבסיסן באירופה, אך יש להן מנועי צמיחה מחוץ ליבשת, כמו ענקיות מוצרי הצריכה נסטלה ויוניליוור, לצד חברת התרופות באייר.

■ הכותב הוא מנהל השקעות חו"ל במור בית השקעות. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.