פרשנות: שר האוצר כחלון משחק פוקר בלי קלפים

שר האוצר בצרה: אי-אפשר להוציא מכרזי קרקע לבנייה מעל הראש של ראשי הערים, ועם כל הכבוד ל"ארגז הכלים" הנדל"ני של כחלון - לוחות הזמנים נמצאים עדיין בשליטתם ■ פרשנות

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

הבליץ שעורך לאחרונה שר האוצר משה כחלון ברשתות החברתיות לא צריך לבלבל אתכם. כחלון משחק כעת פוקר עם הקבלנים ועם רוכשי הדירות. בזמן שהוא מספר לכולם שתזרים המזומנים של הקבלנים גווע (מה שאכן נכון, וכפי שדיווח הכלכלן הראשי של המשרד, התזרים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות עמד בספטמבר על 3.6 מיליארד שקל, ירידה של 24% בהשוואה לספטמבר אשתקד), גם הקלפים שכחלון עצמו מחזיק ביד לא שווים יותר מדי.

בפראפרזה למשחק המפורסם, אפשר לומר כי אולי יש לכחלון אס, אבל יש לו ביד רק קלף אחד. נכון להיום, רגע לפני סוף 2017 ושנתיים וחצי מאז כינונה של הממשלה, הוגרלו 35 אלף דירות מחיר למשתכן. זה הסיפור. עזבו את שאלת העלות של מחיר למשתכן (יותר מ-4 מיליארד שקל עד כה); עזבו את השונות בגובה ההטבה מאזור לאזור, במתאם הפוך למצב הסוציואקונומי (פחות מ-200 אלף שקל הנחה בפריפריה, 600 אלף שקל ויותר במרכז); עזבו אפילו את מבחן התכנון, הפיקוח, הסטנדרטים וכו', במודל שנותן לקבלנים להתחרות על המחיר הזול למ"ר.

גם אם נניח שמדובר באמת ובתמים באס מנצח, התוכנית הכי נכונה בזמן הכי נכון, עדיין יש כרגע לכחלון "קלף אחד", במשחק שזקוק לפי חמישה קלפים לפחות. הכמות פשוט דלה מדי, גם לאחר שמצרפים עוד קרוב ל-10,000 דירות בהגרלה הגדולה השנייה שנערכה לקראת סוף השבוע. יתרה מכך, הבעיה הכי גדולה של כחלון נמצאת דווקא לפניו. ודווקא בגלל שיטת מחיר למשתכן שהוא גאה בה. בעולם של מחיר למשתכן, פי כמה וכמה מעולם של מכרזי הקרקע הישנים (לפי המרבה במחיר), אי-אפשר להוציא מכרזי קרקע לבנייה מעל הראש של ראשי הערים. ולו בגלל שהמכרזים הללו מוכרחים לכלול התחייבות ללוחות זמנים לקבלנים, כדי שאלה מצידם יוכלו להתחייב על מחיר סופי.

ולוחות הזמנים, עם כל הכבוד ל"ארגז הכלים" הנדל"ני של כחלון, נמצאים עדיין בשליטה ברורה של ראשי הערים (תכנון, פיתוח, היתרי בנייה). ומי שעוד לא הבין: ראשי הערים שבמרכז הארץ לא ממש רוצים מכרזים נוספים, ודאי לא בכמויות הנדרשות (צפיפות וכו'), ואלה שבפריפריה לא ממש צריכים או נחשקים בעיני הקונים והיזמים.

מדובר, מבחינת האוצר, בצרה של ממש. ודאי בשנת בחירות לרשויות המקומיות. לא רק שהכמויות עד כה עלובות, אין שום דרך אמיתית להגדיל אותן. פה ושם יוצאים אמנם מכרזים על אפם וחמתם של ראשי הרשויות (בג'לג'וליה פורסם מכרז ל-448 דירות חרף התנגדות מקומית, ובאבן יהודה יצאו בקרוב מכרזים לעשרות צמודי קרקע), אבל אלה לא המסות של מחיר למשתכן. לכן, בשורה תחתונה, מדובר במשחק פתוח לגמרי. המצב של שני הצדדים - כחלון מכאן והקבלנים משם - לא מזהיר במיוחד. רק מהמרים ישימו כסף על השאלה מי ימצמץ ראשון.