קצין מלהב 433 ייעץ לוועדת החקירה לאשראי לטייקונים

הקצין יסייע לוועדת החקירה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, בעיקר במיון החומרים שיתקבלו ובאיתור המידע המהותי שמתחבא בהם ■ דיוני הוועדה צפויים להתחיל בחודש הבא

איתן כבל / צילום: יונתן בלום
איתן כבל / צילום: יונתן בלום

ועדת החקירה הפרלמנטרית של הכנסת, שאמורה לבדוק את נושא האשראי ללווים הגדולים, ממשיכה להתחמש ביועצים: ל"גלובס" נודע כי הוועדה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, צפויה לגייס קצין בכיר בדימוס מיחידת להב 433 כיועץ. ככל הנראה מדובר בקצין בדרגת תת-ניצב.

לפי הערכות, הקצין בדימוס יסייע לוועדה בעיקר במיון החומרים שיתקבלו מהבנקים, בסינונם ובאיתור המידע המהותי המתחבא בהם. בבנקים עמלים בימים אלה על הכנת החומרים לוועדה, והם צפויים להעביר מסמכים של מאות עמודים ויותר.

יחידת להב כוללת בין היתר את היחידה למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), החוקרת מקרי פשיעה הקשורים בנזק כספי ישיר או עקיף לקופה הציבורית, כך שאנשי היחידה מיומנים בבדיקת נושאים כמו מתן הלוואות בעייתיות.

הטריגר להקמת הוועדה היה תיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, שחשף כי לאורך השנים תפח חובו של איש העסקים לבנקים לכ-4 מיליארד שקל. עוד חשף התיק כי במשך שנים רבות מצבו הרעוע היה ידוע אך בבנקים לא נקטו נגדו הליכים אגרסיביים.

"עם הזמן נחשפים עוד ועוד אי-סדרים"

ההחלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת האשראי שניתן ללווים הגדולים במשק התקבלה כבר לפני 5 חודשים, אלא שהיא עדיין לא יצאה אל הפועל. אמנם במהלך התקופה הזאת הייתה הכנסת בפגרת קיץ, אך זו לא הסיבה היחידה לעיכוב (הכנסת שבה לפעילות לפני כחודש). בניית הצוות של הוועדה ושכירת שירותיהם של היועצים המתאימים התבררו כמשימה מורכבת וביורוקרטית למדי, המחייבת בין היתר הוצאת מכרזים. הציפייה היא שההכנות יושלמו בשבועות הקרובים, והוועדה תצא לדרך כבר בחודש הבא, בדצמבר.

החשש הוא שככל שהזמן חולף, כך גדל הסיכוי שהכנסת תלך לבחירות. אם הכנסת תתפזר ויתקיימו בחירות, תתבטל עבודת הוועדה, וככל הנראה יידרשו להקימה מחדש בכנסת הבאה.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין, מהיוזמים של הקמת הוועדה, עוד לפני שהפכה לוועדת חקירה פרלמנטרית, דווקא רואה פן חיובי בעיכוב. "היתרון בכך שחולף הזמן הוא שכך נחשפות עוד ועוד התנהלויות של משפחת פישמן שמצביעות על אי-סדרים קשים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעיקר בפיקוח של הרגולטורים", היא אומרת ל"גלובס", "כשהוועדה תתכנס כדי ללמוד מקרוב את הרגולציה ואת הממשל התאגידי בבנקים, סביר להניח שנוכל להצביע על בעיות ממשיות שמחייבות פתרון".

עוד היא מוסיפה: "ההסתפקות של הרגולטור ביציבות הפיננסית, קרי 'אף בנק לא קרס בישראל', אינה נכונה וגורמת לחלוקת אשראי עם ריח קשה של 'מקורביזם'".

מלבד החיזוק מכיוונה של 433, מצטיידת הוועדה גם ביועץ מתחום האקדמיה. מי שצפוי לייעץ לוועדה הוא ד"ר ניתאי ברגמן, פרופ' למימון ב-MIT, שחזר לאחרונה לישראל אחרי שהייה ממושכת בחו"ל. ברגמן חקר את תחום פשיטות הרגל והשפעת הנושא על מתחרים בשוק ההון והבנקאות.

גם הבנקים מצטיידים בשחקני חיזוק: בנק הפועלים שכר את שירותי הייעוץ של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, ואילו בבנק לאומי מתחזקים עם יועץ מחו"ל - פרופ' סטיבן שוורץ, מרצה למשפט ועסקים מאוניברסיטת דיוק בארה"ב. שוורץ נחשב מומחה בתחומי הבנקאות, ניהול סיכונים והליכי חדלות פירעון.