פרשת השחיתות סימנס-חברת החשמל: גזר דין לסימנס ישראל

החברה הודתה בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע - והוטל עליה קנס בסך 63 מיליון שקל לקופת המדינה ■ בכירים בחברה לא הועמדו לדין בגלל שהיו עדי מדינה בפרשה. בשל כך, העונש היחיד שהוטל על התאגיד הוא עונש של קנס

 

 שוחד / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר את דינה של סימנס ישראל, חברה ישראלית בשליטת הקונצרן הבינלאומי סימנס איי ג'י, בגין הרשעתה ע"פ הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע בפרשת השחיתות והשוחד סימנס-חברת החשמל.

בית המשפט, בגזר הדין שנתנה השופטת מיכל אגמון גונן, הטיל על סימנס ישראל קנס בסך 63 מיליון שקל לקופת המדינה, וכן נתן תוקף להסכמת הצדדים להארכה בשנה של מינויו של המפקח החיצוני שמונה לחברה במסגרת ההסדר שנחתם עם הקונצרן הבינלאומי.

במסגרת גזר הדין עמד ביהמ"ש על החשיבות שבהטלת אחריות פלילית וענישה כלכלית משמעותית על תאגידים המבצעים עבירות על מנת להבטיח שיפעלו להטמעת תוכניות אכיפה וציות מראש: "אחריות פלילית וענישת תאגידים תופסים מקום יותר ויותר חשוב בשיח הציבורי ובשיח המשפטי, כשהעולם נשלט יותר ויותר בידי תאגידים", כתבה השופטת אגמון-גונן, ופירטה: "מחד, תאגידים בכלל ותאגידי הענק בפרט, מהווים מנוע צמיחה, ומרכזים בידם חלק חשוב מהפעילות הכלכלית, וככאלה הם חיוניים וחשובים למשק ולכלכלה. מנגד, יש חשש מכוחם של תאגידי הענק ומהנזק שהם עלולים לגרום (פרשת
הנפט של BP ופרשת אנרון בארה"ב כדוגמא). כדי ליהנות מיתרונות התאגידים ולצמצם את האפשרות לגרימת נזק על ידם, לרבות על דרך של ביצוע עבירות פליליות, מנסים, הן דיני התאגידים והן הדין הפלילי, להסדיר את פעולת התאגידים. גזר הדין עוסק בשאלות הנוגעות למפגש בין דיני התאגידים למשפט הפלילי - שאלות הקשורות לענישת תאגידים בכלל ובעבירות כלכליות בפרט, וכן לשאלת שיקומם".

עם מתן גזר הדין הסתיימה הפרשה בה בכירים בחברת החשמל הורשעו במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד, והושתו עליהם עונשי מאסר משמעותיים.

לפי כתב האישום המתוקן, בו הודתה החברה, כאשר לסימנס העולמית ולסימנס ישראל היו אינטרסים כלכליים משמעותיים בחברת החשמל, נרקמו בין סימנס וסימנס ישראל לבין בעלי תפקידים שונים בחברת החשמל יחסים שחרגו מיחסי עבודה מקובלים בין נציגי חברה ממשלתית לנציגי ספק המשתתף דרך קבע במכרזי החברה.

בנוסף, סימנס ישראל הורשעה בגין מעורבותה ביצירת תשתית להעברת כספים מסימנס העולמית לנמענים שונים ובהסתרת מקורם - תוך שימוש בחשבונות קש והסכמי ייעוץ פיקטיביים.

במסגרת מעורבותה של סימנס ישראל הועברו בסך הכל 9.5 מיליון דולר, שהיו מיועדים לתשלומי שוחד לעובדים בכירים בחברת החשמל. במקביל, הועברו מכספים אלה תשלומים לעובדים בכירים בחברת החשמל החל ממרץ 2002 ואילך. בסך-הכול שולמו בפועל כ-2.5 מיליון דולר לעובדי חברת החשמל.

"תאגיד יכול לשנות את אישיותו"

באופן חריג, לצד התאגיד לא הועמדו לדין בכירים בו שבגין מעשיהם הורשע, כיון שבכירים בחברת סימנס היו עדי מדינה בפרשה. בשל כך, הובהר בפסק הדין, העונש היחיד שהוטל על התאגיד הוא עונש של קנס.

ומה בעניין גובה הקנס? השופטת אגמון-גונן עמדה על החומרה היתרה שנודעת לעבירות שחיתות בתאגיד וההרתעה שיש להדגיש בעקבותיהן, אך הבהירה כי בניגוד לעונשי מאסר, הטלת קנס גבוה מדי על תאגיד עלולה להביאו לחדלות פירעון, ומי שיישא בנזק הם בעלי המניות, הנושים והעובדים.

אגמון-גונן אישרה את הסדר הטיעון בשל החשיבות שבהרשעת סימנס ישראל, ובשל תוכנית השיקום היסודית שעברה - שיקום העומד ביסוד ההליך הפלילי, והזכירה את תהליך השינוי הארגוני הכלל עולמי שעוברת חברת סימנס, לרבות החלפת נושאי המשרה והטמעת תוכנית ציות מעמיקה ומקיפה: "אפקטיביות השיקום במקרה של תאגיד היא רבה יותר. התאגיד הינו אישיות משפטית שנותר ככזה, אך בניגוד לבן אנוש יכול לשנות לחלוטין את 'אישיותו', במובן זה שניתן להחליף את כלל המנהלים שסרחו, כפי שנעשה במקרה הנוכחי ולהטמיע הליכי ציות, בקרה ואכיפה שימנעו ביצוע עבירות דומות בעתיד".