"יש שינוי מז'ורי ודרמטי שהוביל אותנו לבקש תוספת לתקציב הביטחון", אמר היום (ב') שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בתדרוך מיוחד לכתבים צבאיים. היקף התוספת לתקציב הביטחון שמבקש ליברמן מהאוצר הוא 4.8 מיליארד שקל על פני תקופה של שלוש שנים, שבמהלכן מערכת הביטחון תגדיל את ההוצאה הביטחונית מצדה בעוד כמיליארד שקל שיושגו מהתייעלות.
לדברי ליברמן, הסכם כחלון-יעלון (הקרוי על שמם של שר האוצר, משה כחלון, ושר הביטחון לשעבר, משה יעלון, שחתמו עליו) מסוף 2015, שעליו מבוססת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל המכונה "גדעון", יכול להיפתח לשינויים במקרה של "התפתחויות מז'וריות". לדעת ליברמן, שינויים אזוריים שחלו מאז חתימת הסכם כחלון-יעלון מאלצים היערכות חדשה בישראל. במרכז ההתפתחויות - הנוכחות הרוסית המאסיבית בסוריה "ששינתה את תמונת המצב", לדברי שר הביטחון. בנוסף הוא מציין כניסה של נשק חדש ומדויק לאזור, לחיזבאללה ולארגונים נוספים, והאצה דרמטית בתוכנית ההתחמשות האיראנית, תוך שימת דגש על המשך פיתוח של טילים בליסטיים.
לדברי ליברמן, בבואו לבקש ממשרד האוצר תוספת לתקציב הביטחון, שמבוסס על מתווה רב-שנתי מתוקף הסכם כחלון-יעלון הוא נענה: "'אין לנו כסף'. זאת התשובה שתמיד מקבלים ממשרד האוצר".
הוא הוסיף וסיפר כי באחרונה חיפש חדר לנפוש בו ולא מצא: "כל ה-3 מיליון תיירים שהגיעו השנה לישראל, וכל ההשקעות במשק הן תוצאה של ביטחון טוב והדיפת כל האיומים שמופנים כלפי ישראל מחוץ לגבולותיה".
בלשכתו של ליברמן אמרו היום כי במהלך תר"ש גדעון, שיצאה לדרך ב-2016, מערכת הביטחון הוציאה כ-1.8 מיליארד שקל על רכיבי ביטחון שלא נכללו בתוכנית התקציב עצמה. סכום זה כולל, בין השאר, את הקמת המכשול מסביב לרצועת עזה בהיקף שמוערך בכ-300 מיליון שקל והקמת גדר המערכת ביהודה ושומרון בסכום שהוערך בכ-270 מיליון שקל.
גורמים ביטחוניים בכירים אמרו היום על רקע דבריו של שר הביטחון, כי תר"ש גדעון, שעליה מבוססת כיום פעילות צה"ל, גובשה עוד טרם התפתחו האיומים החדשים שמחייבים היערכות חדשה מבחינת ישראל: "הסכם כחלון-יעלון לא התייחס לסוגיות שהתפתחו רק בשנה האחרונה, כמו הסכם הפיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית, התבססות איראנית נרחבת בסוריה וכמובן כל שינוי אפשרי שאולי יעשה ואולי לא בהסכם הגרעין האיראני - ויחייב אותנו להתאמות למצב החדש בלי שום קשר לבקשה הנוכחית להגדלת תקציב הביטחון".
לדברי אחד הגורמים הביטחוניים: "תר"ש גדעון לא כולל אויב מדינתי - אבל אי אפשר להתעלם מאיראן. לחיזבאללה ולגי'האד האסלאמי שמקושרים אליו התרגלנו. אבל, יש כאן חפיפה עמוקה של איראן, שרוצה להיתפס כמעצמה אזורית חזקה. לא מעט אלופים שאמונים על בניין הכוח של צה"ל מעבירים לנו מסר ברור: הם רוצים יותר מהכול - ומהר כדי שיוכלו לענות בצורה טובה למגוון האיומים".
לדברי הגורם, "אנחנו פועלים בסוריה בצורה רציפה ויש בפעילויות האלה פוטנציאל להסלמה. אנו מנסים לעשות פעולות אקטיביות לעצב מציאות שתהיה מתחת לסף של מלחמה, אבל החיכוך עולה". בנוסף, הזהיר הגורם הבכיר גם מפני ארגון המדינה האסלאמית דעאש ואמר כי עוד מוקדם להספיד אותו: "דעאש אולי מחליף צורה, אבל הוא לא הובס. אולי נראה אותו יותר בסיני מאשר בסוריה, המרכיב האידיאולוגי שלו הוא מאד חזק".
באמצעות הגדלה תקציבית משמעותית על פני שלוש השנים הקרובות, מערכת הביטחון שואפת להתאים את סל הכלים שלה למפת האיומים העדכנית, זו שעדיין לא צוירה לפני מקבלי ההחלטות בבואם לגבש את הסכם כחלון-יעלון ועל בסיסו תר"ש גדעון. ישראל מקיימת מזה תקופה ארוכה מב"מ (המערכה שבין המערכות) וכעת היא דורשת להגביר את האפקטיביות שלה במערכה זו, נוכח הימצאותו של מה שמוגדר "יריב מאתגר" - כמו איראן.
"אנחנו רוצים יותר כלים כמו סוגי חימוש מתואמים יותר ללחימה כזאת, יכולות חדירה טובות יותר, שיפור האפקטיביות של הכוחות", אמר גורם ביטחוני והוסיף: "ה'תעש האיראני', התעשייה הביטחונית של איראן, מצמצמת פערים טכנולוגיים- והם מטרידים אותנו מאוד. אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות משמעותי לשימור היתרון האיכותי שלנו. במסגרת התר"ש הנוכחי אנחנו מתקשים לתת מענה לצרכים המבצעיים והביטחוניים".
"כל קילו של ביטחון עולה היום יותר", אמר שר הביטחון ליברמן: "כל מטר של גדר שאנחנו בונים היום בעזה, עולה הרבה יותר יקר ממה ששילמנו על המטר גדר הזה לפני כמה שנים, וכל מטוס קרב חדש שאנחנו קונים עולה יותר מקודמו. ויש איומים קשים, כמו טיל קרקע עם ראש קרב של 1,000 קילו שעלול להגיע למרכז תל אביב וזה איום גדול, וצריך אמצעי יירוט. כיפת ברזל לא תספיק".
כאן מותר לציין כי למערכת הביטחון יש כבר יכולות יירוט של טילים בליסטיים מתקדמים, באמצעות מערכות שרביט קסמים וחץ 3 המתקדמות - שהוכנסו בשנה האחרונה לשימוש מבצעי בחיל האוויר.
במערכת הביטחון חידדו היום גם את הפערים המשמעותיים בין היקף תקציב הביטחון בישראל לבין זה שבמדינות ערב. לפני נתונים שהציג גורם ביטחוני, בשנים האחרונות גדל הפער בין ההוצאה הביטחונית בשורה של מדינות ערביות לבין זו של ישראל, כך שבין 2006 ל-2016 הן השקיעו כ-400 מיליארד דולר על התחמשות לעומת התקופה שבין 1997 ל-2006, שבה הן הוציאו על התחמשות כ-100 מיליארד דולר בלבד.
בנוסף על אלה, ליברמן התייחס גם לסוגיית המיגון בצפון הארץ ואמר כי כשליש מתושבי הצפון אינם מוגנים מפני מתקפות טילים. מדובר בתושבים שמתגוררים בבניינים שנבנו בשנות ה-60 ו-70 של המאה הקודמת, עוד טרם חלה החובה להקים במבני מגורים מרחבים מוגנים. לדברי ליברמן, חרף החלטות ממשלה מן העבר בנוגע להקצאת 1.5 מיליארד שקל לשיפור רכיבי מיגון בצפון - משרד האוצר לא העביר את הכסף והצעת מחליטים שהונחה בנושא זה על שולחן הממשלה מחודש יוני 2016 - טרם הובאה לדיון בשל התנגדות האוצר.
גורמים ביטחוניים הביעו היום דאגה גם מהשפעות הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי ולפיו רכיב ההמרה מדולר לשקל של כרבע מכספי הסיוע- יבוטל. לדברי הגורמים הביטחוניים, ביטול סעיף ההמרה יורגש כבר בשנה הבאה באופן שיעיק על מערכת הביטחון בבואה לרכוש דלק להנעת הכלים של צה"ל. כיום, הדלקים נרכשים באמצעות כספי הסיוע.
אף שביטול סעיף ההמרה אמור להיכנס לתוקף רק באמצע העשור הבא באופן שעשוי להשפיע בעיקר על התעשיות הביטחוניות - גורם ביטחוני מזהיר כי כבר מהשנה הבאה מערכת הביטחון תידרש לרכוש דלקים בשקלים ולא בדולרים. וזאת, "באופן שמאתגר עוד יותר את התקציב השקלי שלנו", אמר.
התפתחות תקציב הביטחון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
