בלעדי: מהלך רחב בממשלה לריסון הצעות חוק פרטיות

שר הכלכלה אלי כהן מקדם הצעה שתחייב בחינת ההשפעות הרגולטוריות של כל הצעת חוק פרטית על המגזר העסקי, בדומה להליך שנעשה בנוגע להצעות חוק ממשלתיות

שר הכלכלה אלי כהן / צילום: דודי ועקנין
שר הכלכלה אלי כהן / צילום: דודי ועקנין

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מנסה לרסן את הרגולציה במשק באמצעות החלטה שתחייב לבדוק את ההשפעה של כל הצעת חוק פרטית על המגזר העסקי. לפי ההצעה, שלדברי כהן מתואמת עם שרת המשפטים איילת שקד, חבר כנסת שמבקש לקדם הצעת חוק - יוכל להעביר אותה בקריאה טרומית, אך לא יוכל להמשיך ולקדם אותה בלי בחינה יסודית של השלכות החוק על הציבור ועל המגזר העסקי.

ההצעה שגובשה במהלך החודשיים האחרונים תונח על שולחן הממשלה בחודש הבא. כהן משוכנע כי הצעת המחליטים שתובא על ידו לאישור הממשלה תפחית את הנטל הרגולטורי במשק, תאפשר את קידום התחרות ותספק את הסביבה העסקית שבה פועלים בתי עסק בענפים השונים.

על פי ההצעה, הממשלה ו-ועדת השרים לענייני חקיקה לא יתמכו בהצעות חוק פרטיות - טרם התקבלו סקירות על השפעת הרגולציה החדשה על המשק ובעיקר, על העלויות הכספיות שנגזרות מהן.

את הסקירה, כך לפי ההצעה, יכין השר במשרד הממשלתי הרלוונטי לאותה יוזמת חקיקה או ממונה מטעמו. במלאכת גיבוש הסקירה ישותף גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. במקרה שהשר או שהגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים לתחום הצעת החוק מתנגדים לה, הם יוכלו למסור את התנגדותם לוועדת השרים לחקיקה.

עוד מציע שר הכלכלה כי ועדת השרים תהיה רשאית לקיים דיון ראשוני בהצעת חוק פרטית רגולטורית עוד טרם הוגשה לה סקירה אודות השפעתה על המשק - וזאת כדי לקבוע אם אכן קיים צורך בסקירה אודות השפעתה הרגולטורית. לחלופין, ועדת השרים תוכל לאשר את הגשת ההצעה לקריאה טרומית בכנסת בלי סקירה על השפעתה על המשק, אך לא ניתן יהיה להמשיך בקידומה לקריאה ראשונה ללא בחינה יסודית של השפעותיה על המגזר העסקי.

יש לציין כי מנגנון לבדיקת השפעותיהן הרגולטוריות של הצעות חוק פרטיות, כפי שמציע כהן, מופעל כבר בשנים האחרונות במשרד ראש הממשלה על הצעות חוק ממשלתיות במסגרת תהליך RIA (Regulatory Impact Assessment).

מצב לא מחמיא

המנגנון שמציע שר הכלכלה והתעשייה עשוי לרסן את החקיקה הפרטית, שחלקה מתובלת בפופוליזם, ולטענת המגזר העסקי משיתה עליו עלויות אדירות שמכבידות על פעילותו, ומקשות על עשיית העסקים בישראל. במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי שפורסם בחודש שעבר, דורגה ישראל במקום ה-54 בעולם, לאחר שהידרדרה שני מקומות ביחס למדד הקודם. בקרב המדינות שחברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ישראל דורגה במדד זה במקום ה-31 מתוך 35 מדינות.

בשיחה עם "גלובס" אמר היום שר הכלכלה כהן, כי "במהלך 2016 היו 42 סעיפים בהצעות חוק ממשלתיות שעברו תהליכי של RIA בהובלת משרד ראש הממשלה, ובמסגרתם נעשו הפחתות בנטל הרגולטורי. ישראל נמצאת בלשון המעטה במצב לא מחמיא בכל הקשור להיקף הרגולציה, לכן קיים צורך להחיל כללים כאלה גם על הצעות חוק פרטיות. בשונה מהצעות ממשלתיות, הצעות חוק פרטיות לא כוללות את בדיקת עלותן או השפעותיהן על כלל המשק והתוצאה היא עלייה בעומס הרגולטורי". לדברי כהן, "הצעה זו היא צעד חיוני לשיפור מעמדה של ישראל במדד עשיית העסקים. לא הגיוני שהצעת חוק ממשלתית מחייבת ניתוח יסודי אודות השפעותיה, בזמן שהצעת חוק פרטית לא מביאה את אותם שיקולים בחשבון, והמגזר העסקי נפגע בשל כך".

בדברי ההסבר להצעה שתובא לדיון בממשלה בקרוב, נכתב כי כ-50% מכלל הצעות החוק שמקודמת מדי שנה בישראל הן הצעות חוק פרטיות. "ביצוע הערכת השפעות רגולציה על חקיקה ממשלתית לא נותנת מענה מספק ליצירת מדיניות רגולטורית קוהרנטית שמבוססת על נתונים, מידע וניתוח השפעות. טיוטת החלטת ממשלה זו באה ליצור ערוץ מקביל לבחינת חקיקה פרטית, שתשמש את הממשלה בעת גיבוש עמדתה להצעות החוק שמונחות לפניה", נכתב.

המגזר העסקי קורא כבר שנים ארוכות לצמצם את הרגולציה במשק, ובעבר טענו ראשיו כי ההכבדות הרגולטוריות מובילות בין השאר גם לבעיית יוקר המחיה בישראל.

במשרד ראש הממשלה מדווחים כי צוות ייעודי אמון על בחינה מקיפה של כל הצעת חוק ממשלתית, בניסיון לצמצם את הנטל הרגולטורי במשק, כחלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה מאוקטובר 2014.

אלא שלטענת נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, משרדי הממשלה לא מקיימים את ההחלטה שהתקבלה בנושא זה בממשלה.

בימים האחרונים פנה לין פנה למבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בתלונה על כך ש"משרדי הממשלה מפרים ביודעין את החלטת הממשלה מ 2014". מדובר בהחלטת ממשלה שלפיה כל משרד יפחית בכל שנה 5% מהרגולציות שעליהן הוא אחראי וזאת למשך תקופה של 5 שנים. "למרות החלטה זו, משרדי הממשלה ממשיכים לייצר חוקים ותקנות חדשים שעומדים בניגוד להחלטה זו. אם משרדי הממשלה ימשיכו לחמוק מביצוע החלטת הממשלה בנושא זה, בטענות שונות, לא יושגו מטרותיה החשובות. הרגולציה בישראל לא רק שלא תפחת - היא אף תתעצם ותגאה וכולנו נשלם את מחיר חניקתו של המגזר העסקי", כתב לין למבקר.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לטענותיו של לין, כי "הטענה כי הפחתת הרגולציה לא מיושמת, מופרכת לחלוטין והנתונים מדברים בעד עצמם. בשנתיים האחרונות, מאז הוקמו צוותים להפחתת רגולציה במשרדי הממשלה, מקומה של ישראל במדד נטל הרגולציה בדירוג התחרותיות העולמי עלה מהמקום ה-98 למקום ה-41. ב 2016 הפחתת הרגולציה חסכה למשק הישראלי כ-1.3 מיליארד שקל בעלויות ישירות ו-1.1 מיליארד שקל בעלויות עקיפות. משרד ראש הממשלה הציע לאיגוד לשכות המסחר לקיים שיח מקצועי וישיר בעניין, אך לצערנו האיגוד בחר להיתלות בנתונים שגויים ובססמאות".

לאישור הממשלה: הרפורמה ברישוי העסקים

ובינתיים, שר הפנים אריה דרעי יביא לאישור הממשלה את הצעת הרפורמה של משרד הפנים בתחום רישוי העסקים.

הדיון על הצעה זו צפוי להתקיים בישיבת הממשלה השבועית ביום א' הקרוב. על פי הרפורמה שהתגבשה במשרד הפנים, רישיונות עסק יינתנו באופן דיפרנציאלי - בהתאם לרמת המסוכנות של בית עסק. בתי עסק, שרמת המסוכנות שלהן הוגדרה נמוכה או בינונית, יוכלו לקבל רישיונות בהתבסס על הצהרה החתומה בידי עורך דין ולפיה בעליהם מכירים את דרישות החוק ועומדים בהן.

שר הפנים דרעי כינס היום את נציגי גופי האכיפה, המגזר העסקי והשלטון המקומי והציג בפניהם את עקרונות הרפורמה. לדברי דרעי, "מדובר במהפכה שתוביל לצמצום הנטל הביורוקרטי ותאפשר את צמצום הפערים בין עסקים גדולים לבין עסקים קטנים, כך שהיא תהווה מנוע צמיחה למשק".

הוא הוסיף: "הצלחת הרפורמה תהיה המבחן של משרד הפנים מול גורמי האכיפה השונים. התהליכים אמנם יהיו מהירים וקלים יותר, אך עם זאת האכיפה תישאר קפדנית, כך שבעלי עסקים שלא ינהגו ביושר, יתקלו ביד חזקה".

במקביל להצעת הרפורמה שמקדם דרעי, פורום 15 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל מציע רפורמה משלו, בתמיכת מרכז השלטון המקומי. על פי הצעת הרפורמה של פורום 15, רישיונות עסק יינתנו לצמיתות ובערים ייפתחו מרכזי רישוי, כך שכל השירותים הקשורים לרישוי עסקים יינתנו לבעלי עסקים מתחת לקורת גג אחת.

שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים אמר בתגובה ליוזמה שמוביל שר הכלכלה כי ״החקיקה הפרטית הפרועה הפכה לנטל משמעותי על היכולת לקיים עסקים בישראל וגורמת הן לפגיעה ביכולת להתחרות מול העולם והן לייקור המוצרים והשירותים בישראל.

"ישראל הפכה לאלופת העולם בחקיקה פרטית, אשר יוצרת ללא הרף רגולציה חדשה ומייקרת את העלויות במשק. הארגונים העסקיים מתמודדים עם עשרות הצעות חקיקה שמוגשות ללא בדיקת משמעויות כלכליות על המשק ועלותן מגיעה לעיתים למיליארדי שקלים בשנה. אנו בטוחים כי יוזמת שר הכלכלה והתעשייה תכניס הגיון וסדר בחקיקה הפרטית בישראל, כך שתפעל לטובת המשק והכלכלה ולא נגדה " אמר ברוש.