קק"ל: ייתכן שעובדים שנפטרו ממשיכים לקבל פנסיה

ממצאי ביקורת פנימית שהגיעו לידי "גלובס" חושפים: גמלה ממוצעת בקק"ל גדלה ב-50% בתוך עשור, ואין בקרה על גמלאי הארגון שחיים בחו"ל וממשיכים לקבל קצבה

קק"ל / צילום: איל יצהר
קק"ל / צילום: איל יצהר

היקף תשלומי הפנסיה לגמלאי קק"ל זינק בכמעט 40% בתוך עשר שנים, כך עולה מדוח ביקורת פנימי של מבקר ההסתדרות הציונית העולמית. מהעתק הדוח שהגיע ל"גלובס" ולידי העיתונאי תומר אביטל עולה כי היקף תשלומי הפנסיה התקציבית שמשלמת קק"ל גדל בין השנים 2007 עד 2016 מ-87.7 מיליון שקל לשנה (2007) ל-120.3 מיליון שקל בשנה (2016). באותה זמן ירדה מצבת הגמלאים מקבלי הפנסיות מ-1,159 (2007) ל-1,059 (2016). מנתונים אלה עולה כי הגמלה הממוצעת בקק"ל שעמדה ב-2007 על 6,309 שקל עלתה ל-9,471 שקל ב-2016 - גידול של 50%.

לאורך השנים הייתה נהוגה בקק"ל פנסיה תקציבית, בה עלות הפנסיה ממומנת רק על ידי המעביד, מתקציבו השוטף ולא מתבצעת הפרשה מראש של העובד מתוך משכורתו החודשית. ההסכם הקיבוצי בקק"ל מעניק לעובדים אפשרות לבחור האם להצמיד את הפנסיה שלהם למדד (מדדים שליליים אינם "נספרים").

דוח של מבקר המדינה מינואר השנה חשף כי בשנת 2013, הפקידה קק"ל בקרן ייעודית כ-2.2 מיליארד שקל להבטחת כספי הפנסיה של עובדיה וגמלאיה. מבקר המדינה אינו רשאי לבקר את קק"ל באופן שוטף, אולם הוא בדק את עמידתה של הקרן באמנה שנחתמה בינה לבין המדינה.

פנסיית גישור נדיבה

המעבר לפנסיה צוברת בוצע בקק"ל באופן הדרגתי, והחל מחודש פברואר 1998 כל העובדים החדשים שנקלטו הינם בפנסיה צוברת. ואולם מתברר כי ישנם בקק"ל עובדים הזכאים לפנסיה צוברת שמקבלים בכל זאת השלמה לפנסיה תקציבית. עובדים שאושרה להם פרישה מוקדמת זכאים לקבל תשלומי טרום פנסיה (גישור) עד הגיעם לגיל הפנסיה. בנוסף מעניק הסכם קיבוצי מיוחד מספטמבר 2014, השלמת קצבה לעובדים לסכום של הפנסיה התקציבית, אותה יכלו לקבל אילו היו זכאים לכך, בנוסף לפנסיה הצוברת המתקבלת מקרנות חיצוניות. מבדיקת המבקר עולה כי ל-8 עובדים בחברה אושרה פנסיית גישור, מהם שניים שפרשו 16 שנים תמימות לפני גיל הפרישה החוקי (67) ויקבלו כל אחד חבילת פנסיה מוקדמת בשווי של 900 אלף שקל עד 1.2 מיליון שקל. במקרה אחר אושר תשלום פנסיית גישור לשבע שנים לאלמנתו של עובד שנפטר לפני גיל 60. מבקר ההסתדרות הציונית העולמית גילה כי בעוד שבני זוג של עובדים שהלכו לעולמם זכאים לגמלת שארים בגובה 60% מהפנסיה שקיבל העובד, זכאים בני זוג של עובדים בכירים בדרג מנהלי מחלקות, סגן יו"ר ויו"ר ל-100% מהגמלה של הבכיר. הזכאות של בן הזוג לפנסיה פוסקת אם הוא נישא בשנית, אך בקק"ל לא נהוג לבדוק זאת. בקק"ל מכהנים באופן קבוע שני יושבי ראש ושני סגני יו"ר מטעם המפלגות החברות בקרן.

הביקורת של מבקר הפנים העלתה ליקויים רבים בבקרה של מדור השכר בקק"ל על תנאי הפרישה של העובדים. כתוצאה מכך, מקבלים עובדים תשלומים שחורגים מעבר לזכויות המגיעות להם, שגם כך הן מהנדיבות ביותר במגזר הציבורי (וטובות בהרבה מהמקובל במגזר הפרטי). "במחלקת השכר של קק"ל לא מבוצעות בקרות על החישובים השונים הקובעים את גובה תשלומי הפנסיות לעובדים", כותב המבקר. "עלולות להיות טעויות חישוב נגררות, דבר שישפיע על כל תשלומי הפנסיה של הגמלאי ושאריו, לאורך כל תקופת הגמלה".

פנסיה אחרי המוות

בין היתר מתברר כי מחלקת השכר אינה טורחת לברר האם הגמלאים עדיין בחיים ומסתמכת על דיווחי מנהל האוכלוסין במשרד הפנים. הבעיה שבמחלקת השכר לא טורחים לעבור על דיווחי מנהל האוכלוסין, כך שלדעת המבקר "ייתכן שישנם נפטרים שממשיכים לקבל פנסיה". עובדה זו יוצרת בעיה במקרים של גמלאים הנמצאים בחו"ל: "נכון להיום הדרך היחידה של קק"ל לוודא שהגמלאים נמצאים בין החיים הינה טופס הפרטים האישיים המתקבל אחת לשנה", כותב מבקר הפנים, "מכיוון שהחברה אינה מקפידה על קבלתו, ומכיוון שמנהל האוכלוסין לא מעודכן לגבי נפטרים בחו"ל, נוצר מצב שבו לקק"ל אין דרך לוודא שהגמלאים השוהים בחו"ל הינם בין החיים וייתכנו מצבים בהם משולמים לגמלאי כספים שנים ארוכות אחרי שהוא נפטר".

בביקורת נכתב כי בשל קבלת דוחות במרווחי זמן גדולים מרשות האוכלוסין, נוצר מצב לפיו תשלומי הפנסיה נאלצים להיות מעודכנים בדיעבד - וכך נגרר מצב של החזרים כספיים. "מסקירת קבצי אימות הנתונים המתקבלים ממשרד הפנים עולה כי קק"ל שולחת קובץ בקשה רק אחת למספר חודשים, במרווחי זמן לא סדירים. כך יוצא שבין קובץ לקובץ ישנם גמלאים שנפטרו וממשיכים לקבל גמלה שאינה מגיעה להם, לדוגמא: 12 גמלאים שנפטרו בתקופה שבין הקובץ שהתקבל ב-30/11/2016 לקובץ שהתקבל ב-1/3/2017. מצב זה גורם לכך שיש לעסוק בגביית כספים ששולמו שלא כדין", נכתב בדוח ביקורת הפנים, שממליץ בהמשך "להגדיל את תדירות שליחת קבצי הבקשה למשרד הפנים לאימות נתוני הגמלאים, לכל הפחות לטווח של אחת לחודשיים ובכך לצמצם את היקף תשלומי היתר המועברים לגמלאים הנפטרים".

עוד העלה דוח הביקורת כי לא קיים בקק"ל נוהל לאישור פרישה מוקדמת לעובדים - והדבר תלוי ברצונו הטוב של המנכ"ל. בנוסף מתברר כי עובדים שאושרה להם פרישה מוקדמת קיבלו "מענקי הסתגלות" של עד שבע משכורות, ללא כל הסבר, בשעה שההסכם הקיבוצי מגביל את גובה מענק ההסתגלות לשלוש משכורות. כמו כן מתברר כי חישוב הזכויות הכספיות הנוספות המגיעות לעובד הפורש לגמלאות - כמו פדיון ימי חופשה ומחלה - נעשה בקק"ל באופן ידני ולא באופן ממוחשב כמקובל, מה שמזמין טעויות.

עובדי קק"ל נהנים מהסכם קיבוצי המעניק להם את כל הזכויות שניתן לקבל במגזר הציבורי. בין היתר זכאים עובדי קק"ל למשכורת 13 ומשכורת 14 (המשולמת לעובדים בעלי ותק של 25 שנה ומעלה), לתוספת ביגוד שנתית בגובה 2,100 שקל, למענק הסתגלות בגובה שלוש משכורות לפורשים בפרישה מוקדמת. עובדי קק"ל יכולים לצבור עד 60 ימי חופשה - שאת שוויים הכספי הם זכאים לקבל בעת הפרישה לגמלאות (פדיון ימי חופשה). בנוסף זכאים העובדים לפדות בכסף בין 6 ל-8 ימי מחלה על כל 30 ימי מחלה שצברו (בכל שנה העובדים צוברים 27 ימי מחלה).

עוד עולה בביקורת הפנים על איש סדרים הקשורים לביצוע שימוע או ראיון פרישה לעובדים: "על פי נוהל הפרישה, כל עובד שמסיים את עבודתו בקק"ל נדרש לעבור ראיון פרישה / שימוע. ממדגם פורשים שנבדקו על ידי הביקורת עולה כי לא תמיד מתקיים ראיון/שימוע שכזה. לידי הביקורת הגיעו רק שלושה סיכומי ראיונות פרישה מתוך 16 עובדים שנבדקו".

קק"ל: חלק מתנאי ההעסקה לא נתונים להחלטתנו

תגובת קק"ל: "תנאי ההעסקה של עובדי הקרן הקיימת לישראל מוגדרים ע"פ חוקי ההעסקה, נחתמו בהתאם להסכמים קיבוציים וכמקובל במגזר הציבורי. עם כניסתה של הנהלת קק"ל הנוכחית לתפקידה הוחלט על ביצוע שינוים בחלק מתנאי ההעסקה ובהם ביטול תוספות שכר שונות, ביטול חלק מתקני מקבלי השכר (כולל היו"ר העמית) ועוד.

לצערנו, חלק מתנאי ההעסקה ותנאי הגמלאים נובעים מ'חוקת הגמלאות' של הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, ולא נתונים להחלטת קק"ל.

בימים אלה, הנהלת הקרן הקיימת לישראל נמצאת במשא ומתן עם ועד העובדים על הסכם קיבוצי חדש שצפוי להסדיר את תנאי ההעסקה של העובדים בהתאם למציאות הפיננסית הנוכחית.

באשר לרקע:

1. בשנת 2009 נחתמה תוכנית פרישה מרצון, במסגרתה יצאו לפנסיה מוקדמת 149 עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית. עובדים אלו היו בעלי וותק רב ורמת שכרם הייתה גבוהה. המדד דאז עלה בלמעלה מ-19%, מה שהשפיע מאוד על פיצויי הפרישה.

2. המידע לגבי משכורת 14 אינו נכון ומגמתי, כמו גם נתונים נוספים המובאים בפניה".

ממצאי הביקורת:

היעדר כללים ברורים לקביעת מספר חודשי ההסתגלות: "מבדיקת מדגם הגמלאים על ידי הביקורת עולה כי מענק ההסתגלות הניתן בעת הפרישה אינו קבוע ונע בשיעור שבין 0-7 משכורות חודשיות, ללא כל הסבר וקריטריונים שוויוניים. לא קיימות בקק"ל הנחיות לגבי מספר חודשי ההסתגלות שמגיע לפורשים".

אישור תנאי הפרישה על פי טיוטת מתווה שטרם אושרה: "מהביקורת עולה כי מתווה הפרישה שהוכן בשנת 2015 טרם אושר על ידי ועד העובדים והנהלת החברה, למרות זאת, ישנם חמישה עובדים שפרשו וקיבלו את תנאי המתווה. בחלק מהמקרים מדובר בתשלומי טרום פנסיה לכ-15 שנה קדימה".

תדירות נמוכה בהליך עדכון נפטרים: "מסקירת קבצי אימות הנתונים המתקבלים ממשרד הפנים עולה כי קק"ל שולחת קובץ בקשה רק אחת למספר חודשים, במרווחי זמן לא סדירים. כך יוצא שבין קובץ לקובץ ישנם גמלאים שנפטרו וממשיכים לקבל גמלה שאינה מגיעה להם".

היעדר בדיקה של אלמנה שנישאת: "על פי חוקת הפנסיה, אלמנה שנישאת לאיש אחר, אינה זכאית יותר לקבל תשלומי פנסיה. מבדיקת הביקורת עולה כי קק"ל לא מבצעת בקרה אחר אלמנות המקבלות פנסיה כשארים ואין בקק"ל כל מידע על נישואים שניים".

קקל תשלומים לפנסיה
 קקל תשלומים לפנסיה