כחלון לוועדת הפנים: האריכו פעילות הותמ"ל בשנה נוספת

הותמ"ל אמורה להתפרק כמתוכנן באוגוסט 2018 וכחלון מבקש להאריך את פעילותה בשנה נוספת ■ המתנגדים טוענים כי הועדה "דורסנית ומיותרת"

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

על אף ההתנגדות שהולכת וגוברת כנגד פעילות הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) במשרד האוצר נחושים להמשיך בפעילותה. הותמ"ל אושרה באוגוסט 2014 כהוראת שעה לארבע שנים, תקופה שעתידה לפוג באוגוסט 2018. כדי שהותמ"ל תוכל להמשיך ולפעול, נדרשים באוצר כעת להאריך את תוקף הוראת השעה ולכן שר האוצר, משה כחלון, פנה היום (ג') לוועדת הפנים בבקשה להאריך את פעילות הותמ"ל. נציין כי הבקשה של שר האוצר מתייחסת להארכת פעילות הוועדה בשנה אחת נוספת בלבד, אולם זאת בשל העובדה שחוק הותמ"ל קבע כי ניתן יהיה להאריך את פעילות הוועדה בשנה אחת ובשנה נוספת לאחר מכן.

כעת, ועדת הפנים בראשה עומד ח"כ דודי אמסלם, תצטרך לקיים דיון בנושא ולהחליט האם להמליץ לכנסת על הארכת תוקף הוועדה המיוחדת. באם תחליט הוועדה להמליץ על המשך הפעילות, הנושא יעבור לאישור מליאת הכנסת.

"בשל תרומתו החיובית של החוק להגדלת היצע הדיור, לאור הצורך החיוני שעודנו קיים באישור תוכניות רחבות היקף למגורים, אודה על קבלת המלצתה של הוועדה להארכת תוקפו של החוק בשנה נוספת", כך כתב שר האוצר במכתב ליו"ר וועדת הפנים. "מאז כניסתו של החוק לתוקף הוכרזו 88 מתחמים מועדפים לדיור, בתחומם ניתן להגיש תוכניות מועדפות לדיור בהיקף של כ-303 אלף יחידות דיור, הוגשו 50 תוכניות מועדפות לדיור הכוללות 161,181 יחידות דיור, ואושרו 37 תוכניות מועדפות לדיור הכוללות 104,701 יחידות דיור במחוזות השונים. בנוסף, מהניסיון שהצטבר בותמ"ל עולה כי פרק הזמן החולף עד לאישור תוכנית מועדפת לדיור בותמ"ל קצר באופן מובהק מפרק הזמן החולף עד לאישור תוכנית במסלול התכנוני הרגיל וכי חקיקתו של החוק אף הביאה לקיצור פרקי הזמן החולפים עד לאישור תוכניות בוועדות המחוזיות השונות, זאת נוסף על הפחתת העומס הרב מהוועדות המחוזיות".

ממשרד האוצר נמסר היום כי: "הותמ"ל מהווה כיום מרכיב משמעותי בפעילות הממשלתית להגדלת היצע המגורים. עד כה, מיום הקמתה אישרה הועדה תכניות בפריסה רחבה ברחבי הארץ, תוך הקפדה מקצועית חסרת פשרות על תהליכי תכנון איכותיים, שיאפשרו סביבת חיים ראויה ובת קיימא, התייחסות לפתרונות תשתית, דיור בהישג יד, ובשילוב מגורים עם מסחר ותעסוקה. תכניות רבות של הוועדה כבר מיושמות בשטח ולמעלה מ-20 אלף יחידות דיור שתוכננו בוועדה כבר שווקו. הוועדה עומדת בהצלחה במטרות שהוגדרו עבורה בחוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור והיא מהווה כלי יעיל וחיוני למימוש החלטות הממשלה. כך למשל, לוקחת הוועדה חלק מרכזי בתהליכי התכנון והפיתוח המקודמים ביישובים ערביים. בנוסף, לפני מספר חודשים אושר תיקון לחוק הותמ"ל, המאפשר לוועדה, בין היתר, לקדם גם תכניות להתחדשות עירונית בוועדה. העיסוק בהתחדשות עירונית מתוכנן להוות חלק מרכזי בעשיית הועדה ב-2018"

נזכיר כי חוק הותמ"ל אושר עוד בימי הממשלה הקודמת, ביוזמתו של שר האוצר דאז יאיר לפיד. מעניין יהיה לראות האם מפלגתו של לפיד החברה היום באופוזיציה תבחר לתמוך בהארכת הוראת השעה והמשך פעילות הוועדה המיוחדת.

"מתנגדים באופן נחרץ לבקשתו של שר האוצר"

כאמור, לפעילות הותמ"ל קמו בשנות פעילותה מתנגדים רבים. מדובר הן בארגוני סביבה, בנציגי ההתיישבות הכפרית וגם בתושבים וראשי ערים שחוששים מהתכנון המואץ וטוענים כי הוועדה המיוחדת אינה לוקחת בחשבון היבטים חשובים של תשתיות, פתרונות תחבורה ועוד. במקביל, גם פעילותה של הותמ"ל בכל הקשור לקרקעות חקלאיות גורר תגובות קשות מצד חקלאים ויישובים שונים.

עו״ד עמית יפרח יועמ״ש ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים המתנגדת לפעילות הותמ"ל ואף מקדמת הצעת חוק המציעה להגביל את פעילות הוועדה בכל הקשור לשטחים החקלאיים מסר היום כי :״אנו מתנגדים באופן נחרץ לבקשתו של שר האוצר להאריך את חוק הותמ״ל עמדתנו בדיוק הפוכה והיא שבשלה העת לתקן את חוק הותמ״ל כך שתהיה הגנה ראויה על הקרקע החקלאית ותיפסק ההכרזה על מתחמי דיור נוספים שבהם ישנה קרקע חקלאית. הפגיעה, אם הינה הכרחית, חייבת להיות כזו שמתחשבת בחקלאי ומה נותר לו אחרי ההפקעה, התיקון המוצע הופך את הפגיעה בקרקע החקלאית וביישוב החקלאי לברירת מחדל, התיקון מחייב את המדינה למצות מלאי תכנוני בתוך העיר לפני שפורצים את שטחי השיפוט שלה אנו נחושים בפנייתנו זו ובמקביל נגיש עתירה לבג״צ בזמן הקרוב״.

ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע, בחברה להגנת הטבע הגיב גם הוא לבקשת שר האוצר להארכת פעילות הוועדה המיוחדת ואמר היום כי: "לא רק שלוועדה לא הייתה "תרומה דרמטית במאבק לפתרון משבר הדיור", כפי שכותב שר האוצר, משה כחלון, מדובר בוועדה דורסנית ומיותרת, שבמשך למעלה משלוש שנות פעילותה, לא נבנתה ולו יחידת דיור אחת. הוועדה מעוררת התנגדות רחבת היקף, בקרב הציבור, ארגוני סביבה וחברה, הרשויות המקומיות, ארגונים מקצועיים ואף בתי המשפט. משרד האוצר מנסה לחפש את הפתרון בכיוון הלא נכון. את התכנון יש להשאיר בידי מוסדות התכנון המחוזיים, שלהם יש ראייה רחבה והם שקופים, דמוקרטיים ונגישים יותר, לציבור. אנחנו מקווים כי ועדת הפנים של הכנסת, תגלה קשב גדול יותר לציבור, מאשר משרד האוצר, ולא תאשר את הבקשה ומתכוונים, ביחד עם ארגוני החברה האזרחית, להקים באופן מיידי, את המטה לביטול הוותמ"ל, על מנת לפעול להפסקת פעילות הוועדה".

ח״כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה אף היא על הבקשה של שר האוצר ואמרה כי: "שר האוצר מבקש להמשיך את הטעות של קודמו על ידי הארכת התוקף של הותמ"ל, שלא רק שלא הביאה לירידה במחירי הדיור, אלא גם גרמה לתכנון של עוד ועוד יחידות דיור, על שטחים פתוחים, שמוטות באופן מוחלט לרכב פרטי ושאין בהן אפשרות לשימוש נגיש בתחבורה ציבורית. המדיניות הזו יוצרת שכונות מנותקות ופקקי ענק בכניסה וביציאה, לצד מוסדות חינוך וציבור שעולים למשק מילארדים בשנה, וזאת במקום להשקיע בהתחדשות עירונית, בחיזוק מרכזי הערים הקיימות, בדיור בהישג יד ובדיור ציבורי."

עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי השותף למאבק נגד חוק הותמ"ל מסר היום כי: "חוק הותמ"ל הוא אסון למדינת ישראל. חוק הותמ"ל הורס את הערים, את הכפרים הסמוכים להם ויוצר פרבור, זאת כאשר קיים מלאי של מאות אלפי יחידות דיור בתכנון שאינו מנוצל. הארכת תוקף הותמ"ל מנוגדת גם לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ שקבע כי הותמ"ל הוא מכשיר דורסני, הוא דורס את התכנון גם ברמה המוסדית, גם בהליכי תכנון וגם בתכנון עצמו".

עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון, התייחס אף הוא לבקשת ההארכה של שר האוצר ואמר: "מאז חוקק חוק הותמ"ל בשנת 2014, מעל ל-50 אלף דונם של אדמה חקלאית כבר הופקעו בפועל, מתוך 100 אלף דונמים שאושרו בותמ"ל מאז הקמתה, ועוד כ-30 אלף דונמים של שטחי מעטפת לתכניות השונות. והנה אנו בשנת 2018 ואף לא התחילו בבנייה של דירה אחת בשטחים אלו. זהו חוק דורסני והרסני, הנובע מרצון לזרז תהליכי תכנון כדי לייצר דירות 'על הנייר'. המועצות האזוריות תמיד התגייסו למשימות לאומיות, אך לא נעניק לגיטימציה להרס החקלאות והמרחב הכפרי. אם השר כחלון באמת מעוניין לפתור את מצוקת הדיור, אני מזמין אותו לשמוע מראשי המועצות והרשויות מה הם הצרכים בשטח, במקום לשוב על טעויות העבר ולקוות לתוצאות אחרות".