בעלות תקציבית של 1.15 מיליארד ש': "נטו תעשייה" יוצאת לדרך

נושאי הליבה של התוכנית: הכשרת כוח-אדם משלב החינוך בבתי הספר, הסרת חסמים רגולטוריים וייצור מתקדם, מו"פ וחדשנות טכנולוגית ■ בליבת מטרות התוכנית: העלאת חלק הייצור מהתוצר

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

תוכנית נטו תעשייה יוצאת לדרך בעלות תקציבית של 1.15 מיליארד שקל. נושאי הליבה שתכלול התוכנית הם הכשרת כוח-אדם מיומן עוד משלב החינוך בבית הספר (עלות תקציבית של 365 מיליון שקל), הסרת חסמים רגולטוריים (עלות של 110 מיליון שקל), וייצור מתקדם, מו"פ וחדשנות טכנולוגית תוך דגש על עידוד מפעלים קטנים ובינוניים (עלות תקציבית של 675 מיליון שקל). את עיקרי התוכנית הציגו היום (ה') שרי האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל. התוכנית מבוססת על המצלות הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית שהוקמה בינואר 2017.

לפני נתוני ה-OECD חלק התעשייה שעוסק בייצור בתוצר בישראל עמד בשנת 2015 על 13.4% כשהוא נמוך מממוצע האיחוד האירופי (16.1%) אולם מוגדר בטווח של המדינות המפותחת, מעל ארה"ב (12.3%), צרפת (11.4%) או בריטניה (9.7%). בכדי לצמצם את פער הפריון בין זה שבתעשייה הישראלית לבין הממוצעת בתעשייה במדינות ה-OECD (כך שהתוצר לעובד בישראל יגדל בישראל ב-20%), סיכמה הוועדה המלצות לצעדים שיטיבו עם ענף התעשייה בישראל. סקטור התעשייה בישראל אחראי ליצירת כ-350 אלף משרות שכיר (כ-10% מכלל משרות השכיר במשק) כשיצוא ענפי התעשייה (ללא יהלומים) מהווה 50% מסך יצוא הסחורות והשירותים של ישראל בהיקף של 181 מיליארד שקל. חברות רב לאומיות הפועלות בישראל תורמות לכ-30% מסך היצוא. שחיקת יכולת התחרותיות של המשק הישראלי בין היתר לאור עלויות רגולציה ושכר לעומת רמת פריון נמוכה יותר (כ-76% ממוצע ה-OECD) חייבו בחינת המציאות הקיימת ושיפורה. 

פעילות התעשייה יצוא (ללא יהלומים)
 פעילות התעשייה יצוא (ללא יהלומים)

בנוסף, השונות בין ענפי התעשייה משקפת פער בערך המוסף הגולמי למשרה: כך הערך המוסף בענף התעשייה עמד על 294 אלף שקל לשנה כאשר בענף התרופות ערך זה מטפס ל-893 אלף שקל אל מול ענף מוצרי מזון שהערך בו הסתכם ב-197 אלף שקל לשנה. הערך המוסף של פעילות ענף התעשייה נאמד ב-108.7 מיליארד שקל בקצב צמיחה של 1.7% בייצור התעשייתית (בשלוש השנים האחרונות).

כאמור הוועדה מצאה שלוש סוגיות ככאלה המהוות בעיות מבניות לעניין רמת כושר התחרות של התעשייה המקומית: ייצור, מו"פ וחדשנות באמצעות אימוץ טכנולוגיות קיימות וחדשות והסרת חסמים ממפעלי תעשייה קטנים. הדגש על כוח-אדם מיומן לאור מחסור בכוח-אדם טכנולוגי ובכלל, המוביל לתחרות בין המעסיקים על העובדים ולעלייה בשכר בהתאמה. בסעיף זה יושם דגש על חינוך טכנולוגי, שדרוג מגמות והתאמת חומרי הלימוד, חיזוק מעמד המועצה להשכלה טכנולוגית (מה"ט), התאמת תכני לימוד לצרכי המשק, הכשרות מקצועיות בקרב אוכלוסייה בוגרת ועוד. הנטל רגולטורי שחל על התעשייה המקומית מדרג את ישראל במקום ה-53 מבין 189 מדינות בסעיף זה (נכון לשנת 2016). הרגולציה המכבידה כוללת את נושא בטיחות האש, תחום רישוי עסקים, תכנון ובנייה ורגולציה סביבתית.

צילום ממסיבת העיתונאים, היום / צילום: מיכל רז-חיימוביץ
 צילום ממסיבת העיתונאים, היום / צילום: מיכל רז-חיימוביץ

שר האוצר משה כחלון: "כל הזמן מנסים למצוא את הדרך להגברת הפריון ולהצמיח את המשק. זיהינו והגענו למסקנה שהפריון יקשור להפחתת רגולציה, להשקעות, להכשרות טכנולוגיות ואנחנו אחרי שלוש שנים של עבודה במסגרת נטו תעשייה ננקוט במספר צעדים. ישראל הידרדרה מאז 2006 ממקום 26 למקום 53. צריך לעצור את הדבר הזה. נשקיע במו"פ, בהסרת רגולציה אבל בסוף מה שחשוב זה הון אנושי. חייבים לטפח את ההכשרה הטכנולוגית בישראל בדומה למדינות אירופה. השכר הממוצע בתעשיית הוא גבוה יחסית ואנחנו רוצים שאנשים ישתכרו בשכר גבוה. תוכנית בהיקף של יותר ממיליארד שקל. יש כאן בשורה לתעשיינים ולמשק הישראלי כולו". 

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "התעשייה הישראלית חייבת להיערך למהפכה התעשייתית הבאה, הן ביכולות טכנולוגיות והן בהכנת ההון האנושי ולבצע התאמות לאתגרים של השנים הקרובות. השינויים הטכנולוגיים ועלויות כוח-האדם בישראל מחייבים אותנו לקדם חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית, התאמות בהון האנושי וחיזוק התעשיות בהן ישראל מתאפיינת ביתרון יחסי. תוכנית נטו תעשייה חיונית לקידום מטרות אלה. נטו תעשייה היא האבא והאימא של כל תוכניות הנטו. כולנו רוצים לקדם השקעות בחינוך, ברווחה ובבריאות, ולכן אנחנו צריכים מגזר תעשייתי, טכנולוגי ויצרני חזק, שיאפשר את מימושן של כל תוכניות הנטו החשובות לכלכלת ישראל".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "הסביבה העסקית של התעשייה הישראלית צפויה להשתפר באופן משמעותי בשנים הקרובות, ולסחוף איתה תנופת צמיחה, שתבוא לידי ביטוי בהרחבת והקמת חברות תעשייה ישראליות פורצות דרך וחדשניות . המלצות הצוות הציבורי שהובילו משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה, הן למעשה בשורה ממשלתית רשמית על הנעת המהפכה התעשייתית 4.0 בישראל. בשלוש השנים הקרובות יוזרמו תקציבים של 2 מיליארד שקל לפיתוח ההון האנושי, הטמעת טכנולוגיות חדשות וייצור מתקדם, הנעת תהליכי מחקר ופיתוח והסרת הרגולציה שמעכבת את פיתוח התעשייה". 

נטו תעשייה? נטו אכזבה!

תגובת פורום המכללות הטכנולוגיות לתוכנית נטו תעשייה: "תוכנית נטו תעשייה שהוצגה היום היא עוד אחיזת עיניים מבית מדרשו של שר האוצר משה כחלון. אותו שר שמאשר יבוא של אלפי עובדי הייטק מחו"ל, מה שוביל לחיסול ההשכלה הטכנולוגית בתנועת מלקחיים.

"רק בתחילת השבוע הניח השר כחלון תוכנית הכוללת קיצוץ לא מובן בשעות הלימוד, הארכת משך הלימודים בשנה וסגירת מכללות ומגמות שיובילו לאלפי מפוטרים במערך הטכנולוגי. התוכנית המוצעת על-ידי כחלון מהווה הפניית עורף לעשרות אלפי הסטודנטים הרואים את עתידם בעולם התעשייה הישראלית. נעשה כל שיידרש על-מנת למנוע את יישומה של התוכנית החובבנית והמביכה בשטחיותה שהוצגה למכללות הטכנולוגיות. אנו פותחים במאבק ארוך וחסר פשרות, במטרה למנוע את הגזרות העתידות להתרחש על המכללות הטכנולוגיות, ומתוך רצון להביא לרפורמה אמיתית ונדרשת בהשכלה הטכנולוגית".