"לפי החוק, גם היום ניתן להעמיד את רות דוד לדין משמעתי"

עו"ד אסף רוזנברג, לשעבר הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, טוען - בניגוד לעמדת היועמ"ש ובכירים בפרקליטות - כי יש להעמיד לדין משמעתי את פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, עו"ד רות דוד

רות דוד  / צלם: ליאור מזרחי
רות דוד / צלם: ליאור מזרחי

האם יש להעמיד את רות דוד לדין משמעתי בבית הדין של עובדי המדינה, על המתנות שקיבלה מעו"ד רונאל פישר ומהקבלן יאיר ביטון בתקופה שבה כיהנה כפרקליטת מחוז תל-אביב, והאם החוק מאפשר לעשות זאת גם היום, 7 שנים אחרי שסיימה את כהונתה כפרקליטת המחוז? עו"ד אסף רוזנברג, שהיה הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, אומר כי החוק מאפשר להעמיד את דוד לדין משמעתי גם כיום, וזאת לאור העובדה שעדיין לא חלפה שנה מאז הסתיים ההליך הפלילי נגדה בהחלטת בג"ץ בעניינה מנובמבר 2017.

היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, ניהל את הבדיקה בעניין החשדות לעבירות פליליות של דוד בתקופת כהונתה כפרקליטת המחוז, והסתמך על המלצותיהם של פרקליט המדינה, שי ניצן, והמשנה ליועמ"ש, רז נזרי.

וינשטיין המליץ לגנוז את התיק נגד דוד, בנימוק שגם אם היה ניתן להוכיח עבירה פלילית, המעשים "מצויים כבר מחוץ לתקופת ההתיישנות, ולכן לא קיימת אפשרות בדין להעמיד את דוד לדין פלילי".

וינשטיין אימץ את עמדתם של פרקליט המדינה ניצן ושל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נזרי, "לגנוז את תיק החקירה נגד דוד בעילה של היעדר ראיות מספיקות להעמדה לתיק פלילי".

לעומת הפטור שקיבלה על תקופת כהונתה כפרקליטת מחוז, דוד מואשמת עם פישר בתיק הפלילי של שיבוש הליכי משפט בעניין יאיר ביטון. העבירה בוצעה לכאורה בתקופה שאחרי פרישתה של דוד מתפקיד פרקליטת המחוז. עבירות אלו נעשו, לפי כתב האישום נגדה, בתקופה בה כיהנה כדירקטורית בחברת ב. יאיר (2011 עד יוני 2014). חברת ב. יאיר והבעלים שלה, ביטון, מואשמים בנוסף גם בהלבנת הון והעברת כספים לארגון פשע.

וינשטיין כיועץ משפטי לממשלה נמנע מלחתום על החלטה בפרשת דוד, והעביר את התיק ליורשו בתפקיד, ד"ר אביחי מנדלבליט.

גורם משפטי אמר ל"גלובס" כי "טוב עשה וינשטיין שלא חתם על החלטה כזו, לנוכח הפרסומים על יחסי הידידות שלו עם פישר, ועל רקע העובדה שבמהלך חקירת פרשיות השחיתות ברשות המסים (שנחקרה בזמן כהונת דוד כפרקליטת המחוז - מ' ל'), הוא ייצג את מי שהיה חשוד בחלק מהפרשיות - מנהל הרשות לשעבר, איתן רוב - והצהיר על כך בהסדר ניגוד העניינים שלו, כשהתמנה ליועמ"ש. ההחלטה של נציב התלונות על הפרקליטות, השופט בדימוס, דוד רוזן - שממנה עולה כי דוד טייחה את פרשת השחיתות ברשות המסים - מטילה עוד עננה על ההחלטה לא לנגוע בדוד לגבי התקופה שלה כפרקליטת מחוז".

היועמ"ש סוגר את התיק

ההחלטה הראשונה שקיבל היועמ"ש מנדלבליט ושעליה חתם באחד במארס אשתקד, הייתה אימוץ עמדתם של קודמו וינשטיין, ניצן ונזרי, בעניינה של דוד.

היועמ"ש מנדלבליט גם התייחס בהחלטתו להחלטה שקיבלה דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב בעניינו של חושף השחיתות ברשות המסים ועובד הרשות לשעבר, שוקי משעול.

משעול, שהיה מנהל מע"מ-תל-אביב ושהגיש נגד דוד תלונות רבות, היה ממובילי "קבוצת ה-15" יחד עם רפי רותם. מדובר בקבוצת חוקרים מרשות המסים שהתלוננו על שחיתות ביחידת החקירות מכס-מע"מ של הרשות ובצמרת הרשות.

דוד הגישה נגד משעל כתב אישום בגין קבלת 542 שקל עודפים בהשתתפות המדינה בביטוח הרכב שלו ובעבירה של גילוי מידע שלא כדין - והוא הורשע בדין.

בתיק משעול עלו טענות כלפי דוד, שלפיהן עו"ד פישר, שייצג אותו, הציע לו לשלם לדוד 20 אלף דולר תמורת הגנה מהליך פלילי. לפי אותן טענות, דוד קיבלה החלטה מוטה או הייתה נתונה להשפעה חיצונית בהליך הפלילי נגד משעול. בהחלטתו קבע מנדלבליט כי לא נמצאה ראיה להחלטה מוטה או להשפעה זרה בהתערבותה של דוד בהליך הפלילי נגד משעול.

לצד ההחלטה שלא לנקוט נגד דוד הליך פלילי על תקופת כהונתה כפרקליטת מחוז, קבע מנדלבליט בהחלטתו: "מעשי רות דוד, כפי שהתגלו בחקירת המשטרה, היו בעייתיים ולא ראויים לפרקליטה בפרקליטות המדינה, ובוודאי שלא לפרקליטה בדרג כה בכיר. כן הודגש על-ידי ניצן ונזרי כי לולא הייתה התיישנות על המעשים, היה מקום לשקול נקיטת הליכים משמעתיים נגד דוד לפי חוק המשמעת של עובדי המדינה, בגין הממצאים כפי שעלו בחקירה".

בעקבות פרסום החלטתו של היועמ"ש מנדלבליט, פנה אליו עו"ד אסף רוזנברג, שהיה הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה עד יוני 2017. רוזנברג גרס כי יש להעמיד את דוד לדין משמעתי, וביקש מהיועץ לקבל את חומר החקירה, אך בקשתו נדחתה.

רוזנברג המשיך לפנות ליועמ"ש, וטען כי ניתן להעמיד את דוד לדין משמעתי, על-פי סעיף 66 לחוק שירות המדינה, גם כדי להפעיל סנקציות כספיות בדרך של פגיעה בפנסיה התקציבית של נאשם במקרה של הרשעה. סעיף 66 קובע כי "מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד מהשירות, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנתיים מיום הפרישה, או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי - לפי המאוחר, על-פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה או נציב שירות המדינה".

בקשות ליועץ ללא מענה

ביולי 2016 התקיים דיון בלשכת היועמ"ש, שבו השתתפו מנדלבליט, ניצן, נזרי, עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הפלילית כלכלית, ופרקליטים נוספים - ומולם עו"ד רוזנברג מהנציבות. בישיבה טענו אנשי פרקליטות המדינה כי ההתיישנות תקפה גם לגבי הליך משמעתי נגד דוד. רוזנברג דחה את הפרשנות. הוא ביקש לקבל את מסמך סיכום הדיון של אותה ישיבה, אבל לא קיבל אותו.

גם משעול פנה ליועמ"ש מנדלבליט במארס 2016 וביקש לקבל את חומרי החקירה בעניינה של דוד כדי לערער על ההחלטה, אולם גם הוא לא נענה. עתירה של משעול לבג"ץ בדרישה להעמיד את דוד לדין, נדחתה בנובמבר האחרון.

עו"ד רוזנברג אמר ל"גלובס" כי "אני סבור שגם היום ניתן להעמיד את דוד לדין משמעתי על יסוד סעיף 66 בחוק, שהרי אנחנו בתוך שנה מיום ההחלטה בבג"ץ בעתירה של משעול לגבי הצד הפלילי. יש לפרשנות הזו גם תקדימים".

"יש למצות את ההליכים"

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "הנושא נבדק בשעתו ונשלל מבחינה משפטית בשל התיישנות".

משעול מסר בתגובה: "את הבג"ץ הגשתי כדי לאפשר הזדמנות לפרקליטות למצות את החקירה ולהסיר את העננה הרובצת מעל ראשה של הפרקליטות. במקום להודות לי הם ממשיכים לתקוף אותי אישית בכל דרך אפשרית.

"יש למצות את ההליכים הפליליים נגד דוד בחשדות של קבלת שוחד והטיית תיקים בהיותה פרקליטת מחוז, לאור הראיות שיש בידי, גם לגבי שעון הקרטיה משובץ היהלומים היקר שאותו קיבלה מיאיר ביטון ושענדה על-ידה בהיותה פרקליטת מחוז תל-אביב. זאת, גם לאור החשיפות האחרונות בפרשה, הדוח החמור של הנציב רוזן והחשיפות שעוד יבואו ויביכו את צמרת מערכת אכיפת החוק והפרקליטות".

בא-כוחה של דוד, עו"ד יאיר גולן, מסר: "אין תגובה".

 

כל מעלליה של רות דוד: קשרים עם פישר וביטון, הדלפות של חומרים מסווגים ושיבוש חקירה

שנתיים חלפו מאז המעצר הדרמטי של עו"ד רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב, במסגרת אחת הפרשות הפליליות החמורות בשנים האחרונות - פרשת "רונאל פישר"; כתב אישום הוגש, הליך שמיעת הראיות בתיק החל, ופרקליטת המחוז לשעבר, אחת הבכירות ביותר במערכת אכיפת החוק בישראל, ומי שהכריעה גורלות של חשודים בפלילים, התיישבה על ספסל הנאשמים.

פרשת פישר עוסקת באישומים של סחר במידע מודיעיני משטרתי בתמורה לשוחד ולטובות הנאה. עו"ד פישר מואשם בכך שניהל רשת של שוחד בתמורה למידע מתוך חקירות מתנהלות ולסגירת תיקים פליליים. קצין המשטרה לשעבר, ערן מלכה, שהיה "ספק" המידע של פישר הודה והורשע בהדלפת פרטים רגישים מחקירות לפישר תמורת מאות אלפי שקלים, הפך לעד מדינה בפרשה ונשלח ל-7 שנות מאסר.

בין המעורבים בפרשה גם הקבלן יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה ב.יאיר, המואשם במתן שוחד בתמורה למידע מתוך חקירה מתנהלת נגדו; והפרקליטה דוד, שהפכה ב-2011 לשותפתו של פישר במשרד עוה"ד שלו. נגד הנאשמים מעידה עדת מדינה נוספת, ע', שהייתה העוזרת האישית של פישר.

האישומים נגד דוד כוללים העברת חומרי חקירה מסווגים ושיבוש הליכי חקירה. בין היתר, נטען כי בעת שייצגה ביחד עם פישר את ביטון המואשם בהלבנת הון, היא חשפה בפני האחרון חומרים מסווגים הנוגעים לעניינו ושהועברו לפישר מקצין המשטרה מלכה.

בתשובתה לכתב האישום, מודה דוד כי היא נחשפה למסמך משטרתי שהגיע לידי פישר, והיא מודה גם שלקחה חלק בפגישה עם ביטון, שבה נעשה שימוש גם במידע שעלה מהמסמך האמור, במסגרת ייעוץ לביטון בנושאים הנוגעים לחקירתו. עם זאת, היא שומרת על זכותה לטעון לעניין המשמעות המשפטית של טעות זו. דוד, אגב, מסרה עדות בפרשת ב. יאיר, במסגרתה מואשם יאיר ביטון בהלבנת הון, יחד עם העבריין איציק אברג'יל, והיא אף עתידה להעיד במשפט זה החודש.

עוד בפרשת רונאל פישר, דוד מואשמת בשיבוש מהלכי חקירה, בכך שנפגשה באחד הלילות שלאחר פרוץ החקירה עם פישר ועם ע', עדת המדינה שהייתה העוזרת של פישר, כשכולם עמדו בקשר טלפוני עם קצין המשטרה לשעבר, מלכה. לטענת המדינה, באותה פגישה שמכונה "הפגישה הלילית", ניסו המעורבים לתכנן כיצד לפעול מול החוקרים. הפרקליטה לשעבר מכחישה את המיוחס לה באישום זה.

בפרשייה אחרת, המוזכרת בכתב האישום, מואשמת דוד כי הציעה לעו"ד ניסים מרום, בעת שהיה הפרקליט הממונה בפרקליטות על חקירת ארגונו של העבריין יצחק אברג'יל, להתמנות ליועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל (נת"י - לשעבר מע"צ). זאת, לפי הנטען באישום, כדי "להוריד" את מרום מהטיפול בתיק אברג'יל. דוד כופרת באישום זה.

האישומים נגד רות דוד בפרשת רונאל פישר ללא ספק חמורים מספיק בשביל לטלטל את מערכת אכיפת החוק בישראל, אך הם אינם מספרים את הסיפור המלא המתגולל בשנתיים וחצי האחרונות סביב סאגת "מגילת רות". האישום שעמו מתמודדת רות דוד של שיבוש הליכי חקירה, מתייחס כל-כולו לתקופה בה עבדה כסנגורית עצמאית, ולא כפרקליטת מחוז תל-אביב.

במהלך השנתיים וחצי שחלפו מאז מעצרה, נשמעו קריאות חוזרות ונשנות מגורמים שונים - בהם סנגורים, נאשמים וחשודים, וכן חברי כנסת - לבחון דווקא את מעשיה של דוד בתקופת עבודתה בשירות המדינה. גורמים אלה מתקשים להאמין שהרבב דבק בפרקליטה הבכירה לשעבר רק לאחר שפרשה מתפקידה במערכת אכיפת החוק, וטוענים כי - לכל הפחות - יש לבחון את ההחלטות שקיבלה בתקופת כהונתה כפרקליטת מחוז.

ברקע הקריאות לבדיקה כוללת של החלטותיה של דוד בכובעה הציבורי, עלתה גם דרישה ספציפית של עובד לשעבר ברשות המסים שחשף שחיתות ברשות, שוקי משעול, לבטל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את דוד בשל התנהלותה בתקופה שבה הייתה פרקליטה מכהנת - על רקע החלטתה לגנוז חקירת תלונה של 15 עובדי רשות המסים, תוך שלושה ימים בלבד מרגע שהונחה על שולחנה. בג"ץ דחה את העתירה שהגיש משעול בדרישה לחדש את החקירה, אך הכפפה הורמה מחדש על-ידי נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט לשעבר, דוד רוזן, שכתב דוח, שממנו עולה כי החלטתה של דוד בעניין זה תמוהה.