הקינדל כבר בן 10: למה הקהל הישראלי לא משתתף במסיבה?

קורא הספרים האלקטרוני של ג'ף בזוס שיבש את המודלים העסקיים של תעשיית המו"לות, אבל חובבי המילה הכתובה בישראל ממשיכים להעדיף ספרים פיזיים

אמזון קינדל / צילום: שאטסרטוק
אמזון קינדל / צילום: שאטסרטוק

לפני יותר מעשור יצאה לשוק הגרסה הראשונה של קינדל, קורא הספרים האלקטרוני ששינה את שוק הספרים בארה"ב ובכלל. ב-2004 מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, ציווה על סגניו לתכנן את קורא הספרים הדיגיטלי הטוב בעולם לפני שאפל או גוגל יעשו את זה. שלוש שנים אחר כך קינדל יצא לשוק ואזל תוך 5 וחצי שעות. הרעיון של "חנות ספרים" במכשיר, שמאפשרת למשתמשים להוריד כל ספר תוך שניות ללא תלות במיקום, היה חדשני כשהקינדל יצא. בסוף אוקטובר השנה, יצא הדגם החדש ביותר של המכשיר - קינדל אואזיס דור 2.

המכשיר עבר לא מעט שינויים ושדרוגים בגרסאות השונות במהלך העשור, מ-90 אלף ספרים שהיו זמינים עבורו כשיצא ל-5.9 מיליון ספרים בארה"ב היום. מ-250 מגה אחסון בהתחלה עד לגרסה החדשה שיכולה להכיל 32 ג'יגה בייט. ההשראה לעיצוב המכשיר תמיד הייתה נייר וספרים מודפסים, לכן התצוגה שלו לא מעייפת את העיניים בניגוד למכשירים אלקטרוניים אחרים, ניתן לקרוא דרכו גם באור שמש ללא קושי וטעינה אחת מספיקה לשבועות. הוא דק, קל ומאפשר אחיזה ביד אחת.

בנוסף, אמזון ניסתה לשכלל ולפתח את המכשיר ולהפוך אותו לנוח יותר, תוך חקירה של הרגלי הקריאה של אנשים. לכן הקינדל מאפשר חיפוש מילים במילונים ובוויקיפדיה - מה שפעם הצריך סגירה של הספר; תכונה שהופכת את הספרים ממצב קריאה להאזנה ולהפך; שליחת קטעים מהספר לאימייל; בחירת גודל טקסט; תחזית לזמן שייקח לסיים ספר; תכונות שיעודדו ילדים לקרוא ואפליקציה שזוכרת איפה הקריאה נעצרה וממשיכה מאותה נקודה במכשירים אחרים. חלק מהדגמים מאפשרים קריאה ביום ובלילה, והדגם החדש ביותר אף עמיד במים. מחירי המכשיר בארה"ב נעים בין 80-250 דולר. הקינדל תמיד היה מכשיר עם מטרה יחידה, בכוונה, כדי לאפשר קריאה ללא הפרעות והסחות דעת.

ב-2010 אמזון כבר מכרה יותר ספרים דיגיטליים ממודפסים וכים היא אחראית ל-80% ממכירות הספרים הדיגיטליים בארה"ב. דווקא בשנים האחרונות, המצב משתנה בחזרה כשב-2016 מכירות הספרים המודפסים בארה"ב עלו ב-3.3%, ועלו על מכירות הספרים הדיגיטליים שירדו ב-7.7%. פחות אמריקאים מחזיקים בקינדל בהשוואה לעבר וזולגים לקריאה אלקטרונית בטאבלטים, טלפונים ומחשבים. אבל גם אם הקינדל נחלש, אין ספק שהוא רחוק מלהיעלם, ומהווה פלטפורמה משמעותית לקריאה בארה"ב. בארץ לעומת זאת, גם עשור אחרי יציאת המכשיר, קריאה דיגיטלית לא חדרה למיינסטרים, ויחסית נדיר לפגוש מישהו שמחזיק בקינדל. איך יכול להיות שדווקא השוק הישראלי, שאוהב לאמץ טכנולוגיות חדשות, נשאר כל כך מאחור הפעם?

עופר שטגמן, מנכ"ל משותף ב-BuyAmerica.co.il, אחת החברות הבודדות שמוכרות קינדלים בארץ אומר כי "הקינדל מתאים בעיקר למי שרוצה לקרוא ספרים באנגלית ורוסית. רק חלק מהספרים בעברית מותאם לקינדל. למי שקורא ספרות זרה יש גן עדן מבחינת המבחר, הוא יכול להתחבר ישירות לחשבון באמזון, ובחו"ל כמעט כל הכותרים זמינים במדיה דיגיטלית ובשמע. בנוסף אין ממשק למשתמש בעברית ואין ספק שזה מהווה מכשול".

להערכתו, נמכרים בארץ מאות קוראים דיגיטליים בחודש, בארה"ב לעומת זאת 88.8 מיליון אמריקאים החזיקו קורא דיגיטלי ב-2017, ו-19% מהאוכלוסייה תכננו לקנות אחד חדש בשנתיים הקרובות, על פי סטטיסטה. "בחו"ל יש מודעות של שנים לנוחות של קריאת ספרים דיגיטליים, גם בנסיעות ארוכות בהן לא צריך להיסחב עם כמה ספרים ואפשר להטעין עשרות ספרים בקינדל. אבל צריך הרבה יותר ספרים עדכניים שמותאמים לקינדל כדי שזה ייתן פוש לקנייה שלו בארץ".

מיכאל עינב, מנהל החנות והאתר "קרן אלקטרוניקה", שמוכר כמה סוגים של קוראי ספרים אלקטרוניים ממותגים שונים, מסכים שקינדל מתאים יותר לקוראי אנגלית, אך מספק סיבה נוספת למצב. "למי שקורא עברית יותר מתאימים קוראים של מותגים אחרים, כמו Onyx Boox כי בהם אפשר להוריד אפליקציות בניגוד לקינדל. הספרים בישראל מוגנים על ידי אפליקציות כדי שלא יעתיקו כי הסופרים חוששים לפרנסתם. בדרך כלל, משתמשי קינדל משיגים את הספרים היותר ישנים שכבר אין להם דרישה ולא נמכרים בחנויות". הוא מסביר את הצורך בהגנה דרך אפליקציות, "אנחנו מדינה קטנה, וסופרים צריכים להתפרנס. כשאפשר להעתיק ספר בלחיצת כפתור, אפשר לשלוח אותו ל-5,000 אנשים. בגלל זה קונים דרך אפליקציה, שמוגנת בססמה".

עינב מתייחס לממדי השוק ואומר כי "אין שוק חזק בארץ, זה לא כמו סלולר. ישראלים התחילו לקנות ספרים אלקטרוניים רק לפני שנה בערך כשנפתחו יותר חנויות, אבל היום קונים ממני גם אלה שקוראים בעברית בניגוד לפעם. זה הולך וגדל אבל לא בממדים גדולים". 

המספרים של קינדל
 המספרים של קינדל

3%-4% מהקריאה היא דיגיטלית

בניגוד למצב בארה"ב, שם רוב הספרים הדיגיטליים נקנים דרך אמזון, בארץ קיימות מספר חנויות דיגיטליות לקנייה והורדת ספרים. בן מסנז'ניק, מייסד ומנכ"ל משותף של החנות הדיגיטלית והאפליקציה Get Books מעריך כי "עשרות אלפי ישראלים קוראים היום ספרים דיגיטליים בצורה קבועה ורוכשים ספרים כל הזמן. לפני שנתיים-שלוש היו מאות קוראים והיצע ספרים מאוד מצומצם ולא נוח לקריאה. עדיין יש מעט קוראים יחסית לחו"ל אבל השוק גדל. בארץ כ-3%-4% מהקריאה היא דיגיטלית. יש גידול מאוד משמעותי בקריאה דיגיטלית בארץ, באחוזים דו ספרתיים משנה לשנה, בזכות גידול בהיצע הספרים, שיפור גדול בטלפונים ובאפליקציות לקריאה".

- למה קינדל פחות נפוץ בישראל?

"רוב הישראלים לא קוראים בו כי הוא נתמך בצורה מאוד חלקית, ומיועד לספרים שנקנו באמזון. אפשר לקרוא בו ספרים שהומרו לפורמט של קינדל ונשלחו למכשיר, גם אם לא נקנו באמזון ואנחנו עושים את זה בגטבוקס, אבל הרבה הוצאות עדיין לא מנגישות את הספרים שלהן לקינדל בגלל חשש מפיראטיות. באפליקציות השונות הספרים מוצפנים, ובקינדל אין הצפנה מתוחכמת לקבצים. החשש מובן אבל מצד שני, בהוצאות שמנגישות ספרים לקינדל, הנתונים שלנו לא מראים שהם משוטטים ברשת בחינם או סופגים פגיעה במכירות. כשנותנים מוצר טוב במחיר הוגן ונוח, הרוב המוחלט של הצרכנים לא יתעסקו בפיראטיות. לתובנה הזו מגיעים כשיש היקפים גדולים ושנים של פעילות, כמו בספרים דיגיטליים בארה"ב. במשא ומתן שלנו מול הוצאות לאור ובעלי זכויות זו הנקודה שאנחנו מנסים להעביר, כי אנחנו רוצים להרחיב את קטגוריית הקינדל אצלנו כדי לתת לאנשים אופציה לקרוא איפה שנוח להם. בסוף כולם יבינו שהדרך להילחם בפיראטיות היא לא במנעולים אלא בשירות טוב".

- באילו פלטפורמות בדרך כלל משתמשים בארץ אם לא קינדל?

"הקינדל פחות פופולרי כי הוא לא נתמך ונמכר פה רשמית. הפלטפורמה הכי פופולרית בישראל היא אפליקציות לטאבלטים או טלפונים, לכל חנות יש אפליקציה שבה הספרים זמינים. בעולם רואים התרחקות מקוראים ייעודיים, וזליגה גדולה לקריאה במכשירים חכמים, ככל שהם מתפתחים ונהיים איכותיים יותר. נכון שאף אחד לא אוהב לקרוא ופתאום לקבל נוטיפיקציה אבל לקחת עוד מכשיר זה פחות נוח. כל צריכת התוכן מתמקדת היום בסלולר. אני אוהב את קינדל אבל קורא יותר לאחרונה בסלולרי כי הוא פשוט שם".

מסנז'ניק מוסיף כי "אני לא חושב שספרים דיגיטליים אי פעם יחליפו לגמרי את הספרים המודפסים, זה עוד אפיק לצרוך את הסיפור וכל אחד בוחר בדרך הנוחה לו. יש לנו לקוחות שקוראים גם מודפס, גם בסלולרי וגם בקינדל לפי הסיטואציה וזה נהדר כי הם פשוט קוראים יותר".

- מה צריך לקרות בארץ כדי שקריאה דיגיטלית תיכנס למיינסטרים?

"זה עניין של זמן, רוב הספרים החדשים יוצאים גם בגרסה דיגיטלית ולפעמים גם במכירה מוקדמת בדיגיטל אבל אני חושב שההיצע עדיין לא מספיק. צריך לעשות עבודה גדולה על ספרים ישנים יותר, שקשה למצוא גם מודפסים. הקוראים צריכים להבין שזו עוד אופציה שקיימת, היא לא מפחידה ונוראית, זה עובד, זה קיים בעולם וזה פופולרי, אני חושב שעוד שנה-שנתיים זה יגיע לאחוזים שאנחנו רואים בחו"ל".

"לרוב הספרים צריך אפליקציה ייעודית"

ירון גולדשטיין, מנכ"ל האתר והאפליקציה "מנדלי מוכר ספרים ברשת", מעריך גם הוא כי כמה עשרות אלפי ישראלים קוראים ספרים דיגיטליים ומוסיף כי "כשפתחנו את החנות ב-2010 חשבנו שתוך 3-5 שנים 30% מהשוק יהיה דיגיטלי וזה לא קרה. לרוב הספרים צריך אפליקציה ייעודית של חנות מסוימת. פחות מחצי מהספרים אפשר לקרוא דרך אפליקציות שונות, מחשב, קינדל וקוראים אחרים. פעם זה היה רוב הספרים, היום ההוצאות מוציאות לאור רק ספרים מוגנים וזה דורש אפליקציה. רוב הסופרים העצמאיים וההוצאות הקטנות זמינות בקינדל. רוב ההוצאות הגדולות לא זמינות בקינדל".

- למה לדעתך קריאה דיגיטלית לא הפכה פופולרית בארץ?

"במשך שנים ההיצע היה קטן, בשנים האחרונות זה משתנה. עדיין הרבה ספרים חסרים כי הם הופקו בתקופות שלא היה שימוש בקבצים ויקר לשחזר אותם לספר דיגיטלי. רוב הספרים החדשים יוצאים גם בגרסה אלקטרונית ומדי פעם יש שחזורים של גרסאות ישנות. אנחנו שחזרנו לאחרונה הרבה ספרים, בין היתר של הוצאת 'פראג'. הרבה אנשים גם מתקשים או נרתעים מהעניין הטכני או קשורים למגע או לריח של ספר מודפס. זה טבוע בתרבות עקב מסורת של מאות שנים של קריאת ספרים מודפסים. זו גם בעיה עבור מי ששומר שבת כי הם לא יכולים לקרוא ספר אלקטרוני".

- זה קשור גם למבצעים של רשתות הספרים?

"לא, גם בספרים אלקטרוניים יש מבצעים והם מאוד זולים, יותר מהמודפסים".

- אתה רואה עלייה בביקוש?

"כן, ללא ספק. ככל שיש יותר ספרים ככה יש יותר קוראים".

ארה"ב: הקינדל מוביל, אך מעמדו נשחק מעט

אמזון מובילה כיום את תעשיית הספרים בארה"ב. יש לה סופרים שכותבים במיוחד עבורה, קוראים שקוראים רק דרכה ומדברים על הספרים ברשת החברתית Goodreads שקנתה, כלים שהיא מציעה לסופרים שיעזרו להם לכתוב, ולעצב את הספר שלהם, ואפשרות למכור ספרים בהוצאה עצמית. מכירות הספרים המודפסים ירדו ב-9% ב-2011 וב-2012, בעוד שמכירות הספרים הדיגיטליים עלו לפי חברת NPD BookScan המספקת נתונים על תעשיית הספרים. ב-2010, אמזון מכרה יותר ספרים דיגיטליים ממודפסים. בשנתיים שקדמו לכך מכירות הספרים הדיגיטליים עלו ב-1,260%. נכון ל-2014, החברה מכרה 40% מכל הספרים בארה"ב, והיום היא מחזיקה בכ-80% ממכירות הספרים הדיגיטליים בארה"ב.

בשנים האחרונות מעמדו של הקינדל בארה"ב נשחק מעט. מכירות הספרים המודפסים עלו ב-3.3% בארה"ב ב-2016 לפי NPD BookScan בעוד שמכירות הספרים הדיגיטליים ירדו ב- 7.7% באותה שנה.

ב-2013 נמכרו כ-620 מיליון ספרים מודפסים בארה"ב, ומאז המכירות בעלייה, כשב-2016 נמכרו כ-674 מיליון. מכירות הספרים הדיגיטליים לעומת זאת עומדות במקום ואף דועכות מ-2015. ב-2016, לראשונה מזה 5 שנים, מכירות הספרים המודפסים עלו על מכירות הדיגיטליים.

בנוסף, לפי מכון המחקר Pew, ב-2013 30% מהמבוגרים האמריקאים החזיקו בקינדל בעוד שב-2015 19% בלבד. קריאה דיגיטלית בארה"ב נעשית היום ב-50% בטאבלטים, 18% בסמארטפונים ו-20% בקינדלים. לפי המכון, ב-2016 לאנשים היה פי 4 יותר סיכוי לקרוא ספר בטאבלט, ופי 2 לקרוא בטלפונים, לעומת 2011.