"חוק הזוי שיעשה טוב רק לחברות הדלק ולשחקניות הגדולות"

הצרכנים והפיצוציות ישלמו את המחיר של חוק המרכולים: תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, שייעץ בעבר לחברות הדלק שמפעילות חנויות נוחות, טוען כי "ייווצר מצב אבסורדי שיש פיצוציה סגורה - ו-200 מטר ממנה חנות נוחות בתחנת דלק פתוחה"

סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

רגע לפני ההצבעה בכנסת על חוק המרכולים, נשאלת השאלה מדוע הכנסת צפויה לתת פרס נוסף לחנויות הנוחות שנהנות כבר היום מכך שהן מוחרגות מלא מעט דרישות שמוטלות על הקמעונאיות בענף - ובראשן חוק המזון. הסיבה, או התירוץ אם תרצו, להחרגה - "חנויות מצילות חיים", שאותן מנסה הלובי המשומן של החברות לחלץ מתוך גזירת החוק. באמצעות אותו לובי מנסות החברות להפעיל לחץ על חברי ועדת הפנים ולהשאיר אבק לכל הפיצוציות והקיוסקים נטולי הלובי.

"לובי, זה לובי, זה לובי", אומר תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, שייעץ בעבר לחברות הדלק שמפעילות חנויות נוחות, וטוען כי "אף אחד לא מייצג את הפיצוציות שמולן פועלים הלוביסטים הכי משומנים. למה מתוך 4,000 נקודות, 3,000 ייסגרו בשבת, ו-1,000 יישארו פתוחות? הרי ייווצר מצב אבסורדי שיש פיצוציה סגורה - ו-200 מטר ממנה חנות נוחות בתחנת דלק פתוחה".

על-פי חברת הייעוץ, ישנן כ-4,000 חנויות "על הדרך" שהניבו פדיון מצטבר של כ-5.5 מיליארד שקל - שנחלק בין הפיצוציות שהפדיון שלהן הסתכם בשנה שעברה בכ-3.5 מיליארד שקל, וחנויות בתחנות הדלק שהניבו פדיון של כ-2 מיליארד שקל. 

חנויות הנוחות בתחנות הדלק
 חנויות הנוחות בתחנות הדלק

שוק חנויות הנוחות בתחנות הדלק נחשב לרבע מהפעילות הזו: לפי הערכת המשרד, בישראל פועלות קרוב ל-1,000 חנויות נוחות בתחנות הדלק. 760 מהן מוחזקות בידי 4 חברות הדלק הגדולות - פז עם 230 חנויות של yellow, דלק עם 200 חנויות מנטה, סונול עם 190 חנויות Sogood ודור אלון עם 140 חנויות אלונית.

לפי סקירה כלכלית שהכין האנליסט אלון רגולסקי עבור המשרד, השוק מתחלק לשתי קבוצות בשוק המזון המקומי: האחת, שפועלת משיקולי מחיר שמהווה כ-60% מהשוק; והשנייה, שפועלת מטעמי נוחות - "הצרכן נדרש לחסוך זמן ומוכן או יכול לשלם תמורתו" - שמהווה כ-40% מהשוק. מדובר בציבור של משפחות רבות שהינן קטנות יותר, עירוניות, חסרות זמן ועם נכונות לוותר יותר על המחיר הנמוך.

כיצד חנויות הנוחות עוקפות את חוק המזון?

על אף שחנויות הנוחות בתחנות הדלק מונות מאות סניפים, מספרים שרק רשתות כמו שופרסל וסופר פארם מגיעות אליהם בישראל - הן מצליחות כאמור להתחמק מחוק המזון. מבדיקה באתרים כמו פרייסז ומיי סופרמרקט, חנות הנוחות של תחנת דלק היחידה שמופיעה בהם היא אלונית. ומדוע זה כך? בכדי להיכלל בחוק המזון, שנכנס לתוקפו ב-2014 נדרשים כמה תנאים: ראשית, גודל החנות חייב לעלות על 250 מ"ר. שטח ממוצע של חנות yellow הוא כ-48 מ"ר, אך החנויות הגדולות מגיעות גם ל-400 מ"ר. חנויות מנטה קטנות יותר וגודלן נע בין 39 מ"ר ל-150 מ"ר. כיום, הרשת היחידה שמדווחת את מחירי המוצרים שלה היא אלונית, שסניפיה נחשבים לגדולים יותר. שנית, בכדי שתיכלל בחוק המזון נדרשים להימכר בחנות מוצרי חלב, ירקות ובשר ומוצרי ניקיון. בנוסף, החוק מגדיר חנות שלמעלה ממחצית מחזור המכירות שלה הוא ממכירת מוצרי מזון. מכיוון שכיום בתחנות הדלק משלמים על הדלק בין היתר באמצעות תשלום בתוך חנויות הנוחות, זה תנאי שבוודאי ניתן להתחמק ממנו. כך למעשה, עוקפות חנויות הנוחות את חוק המזון ופטורות מחובת דיווח על מחירים, כפי שעושות יתר רשתות המזון וכפי שבקיץ האחרון הוחל גם על רשתות הפארם. באופן כללי, העמדה של הרשות להגבלים עסקיים בסוגיה היא שכל מקרה נבחן לגופו.

התנאים הנוחים הללו והתחזקות המגמות הצרכניות, איפשרו לשוק חנויות הנוחות לצמוח בשנים האחרונות. נכון ל-2016, על-פי סטורנקסט, חל גידול של 7.4% בכלל שוק הנוחות. גם הרווחיות הגולמית גבוהה יותר בחנויות הנוחות בתחנות הדלק לפי הערכות בענף. חנויות הנוחות פועלות על בסיס רווחיות גולמית של כ-33%-35%, בשונה מרשתות הדיסקאונט המסתפקות בכ-23%, או החנויות העירוניות הפועלות עם כ-31%-32% רווחיות גולמית. חנויות הנוחות שבתחנות הדלק נהנות משני תנאי פתיחה משמעותיים: הקהל השבוי שמגיע לתדלק והאפשרות לחנייה נוחה. "השוק הזה צומח כי הם קודם כול עובדים נכון", אומר בן שחר, "כשרמת החיים והצמיחה הולכות וגדלות, יש יותר אנשים שפחות רגישים למחיר ועוצרים בדרך וקונים. החנויות הללו גדלו בשטח ובפריסה שלהן, התמהיל שלהן התרחב והן מספקות חוויית קנייה", הוא מוסיף.

מי ירוויח ומי יפסיד מהחוק?

"זה חוק הזוי שיעשה טוב רק לחברות הדלק ולשחקניות הגדולות בענף הקמעונאות", אומר בן שחר ומסביר כי גם הצרכנים וגם הפיצוציות יהיו הראשונים לשלם את המחיר. "החוק הזה הולך להעביר את הקניות בחזרה לאמצע השבוע, מה שבהכרח יחזק את הרשתות על חשבון השחקנים הקטנים", הוא מוסיף ומדגיש כי "יש אלפי פיצוציות שכולנו יודעים שהעדנה שלהן היא בלילה ובסופי שבוע. חוק המרכולים ישבש לחלוטין את האיזון הזה ויגרום להן לאבד חלק משמעותי מהפדיון, ולנו הצרכנים לעבור לרכוש ברשתות הגדולות". לדבריו, החרגה כזו עלולה לייצר מצב כאוטי בשוק. "אין סדר, אין תכנון, אין קריטריונים ברורים. דרעי יפיל על ראשי הערים לקבוע מסמך מדיניות. אז הקריטריונים יהיו שונים מעיר אחת לעיר אחרת, ונשאלת השאלה מה יעשו בערים המעורבות? זה ייצר מצב של תחרות לא הוגנת".

בן שחר מדגיש כי לא מדובר רק בהגנה על מקומן, אלא בהגדלת המכירות: "קושרים לפיצוציות את הידיים. זה לא רק שחנויות הנוחות בתחנות הדלק לא יסגרו וישמרו על עצמן. אם החוק יתממש - יסגרו להן גם את כל המתחרים", הוא אומר ומוסיף כי "השמיכה של ענף הקמעונאות מאוד קצרה. זה ענף קשה ותחרותי, ואתה בונה עסק לאורך ציר הזמן כשלפתע מגיע גורם שלא מבין קמעונאות ומושך את השמיכה לצד אחד, ואחריו מגיע גורם שני ומושך לצד אחר. אי-אפשר לנהל ככה עסקים לאורך זמן. רק מי שיש לו כסף ללובי מצליח לשכנע את הפוליטיקאים ושומר על עצמו".