"הפרטת השירותים הווטרינריים תפגע במחויבות המדינה לציבור"

משרדי האוצר והחקלאות מציעים במסגרת חוק ההסדרים להפריט את שירותי המחקר והאבחון במכון הווטרינרי ■ מבקר המדינה חוקר את מחדלי הטיפול בקדחת מלטה

מרעה צאן בנגב צילום: איל יצהר
מרעה צאן בנגב צילום: איל יצהר

"מטורפים. אנחנו בעיצומן של התפרצויות מחלות וטרינריות מסוכנות לציבור, למשל הכלבת, ובמקום לטפל במשבר המתמשך בשירותים הווטרינריים, בדיוק עכשיו, מתעוררת יוזמה להפריט את המעבדות החשובות ביותר של השירותים הווטרינריים" - כך אומר בכיר במשרד הבריאות.

במסגרת חוק ההסדרים מציע האוצר להקים צוות של משרדי החקלאות והאוצר, לגיבוש מתווה להפרטת שירותי המחקר והאבחון שמבצע המכון הווטרינרי לשוק הפרטי, לרבות המעבדות, וזאת עד 2020, ולהפחית החל מאותה שנה סך של 15 מיליון שקלים מבסיס התקציב השוטף של משרד החקלאות. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, דורש בפנייה דחופה למשרדי החקלאות, האוצר והבריאות, "לאור הסיכון לבריאות הציבור, יש להסיר את ההצעה מסדר היום".

בתוך כך, מבקר המדינה חוקר לאחרונה את טיפול השירותים הווטרינריים בהתפרצות מחלת הברוצולוזיס בעדרי צאן ובקר, בעיקר בדרום הארץ, וזאת בעקבות תחקיר "גלובס" ("חשש מהתפרצות של קדחת מלטה; אזלו תרכיבי החיסון", 18.8.16). המחדלים העיקריים היו אי הזמנת תרכיבי חיסון בזמן, אי חיסון נקבות הצאן בגיל המתחייב של 6 חודשים והיעדר מעקב אחרי העדרים, בעיקר עדרים של בדואים.

חיידק הברוצולוזיס גורם למחלה הקרויה קדחת מלטה, המאופיינת בחום ממושך, וייתכנו סיבוכים נוספים כגון דלקת בעצמות או פרקים, דלקת בקרום הלב ובמערכת הרבייה, ונרשמו גם מקרי מוות כתוצאה מסיבוכים. למעשה, עד היום לא התגברו השירותים הווטרינריים על המחלה בעדרי צאן ובקר.

"עדר ללא רועה"

המכון הווטרינרי פועל במסגרת השירותים הווטרינריים, והוא מבצע בדיקות, אבחונים ושירותי מחקר במסגרת הפיקוח על השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות והן עבור השוק הפרטי. מדובר באבחון מחלות בעלי חיים, הרעלות של בעלי חיים ובדיקות תוצרת בעלי חיים מהיבט בטיחות המזון לבני אדם. במכון מועסקים 110 עובדים, 45 רופאים וטרינריים, 44 עובדי מעבדה, 16 עובדי מחקר ו-5 עובדי מנהלה.

בכיר בשירותים הווטרינריים אמר ל"גלובס" הבוקר (ד'): "השירותים הווטרינריים מתנהלים כמו עדר ללא רועה והתוצאה ברורה - בצפון משתוללת מגיפת כלבת, בעדרי הצאן והבקר בדרום משתוללת מגיפת ברוצולוזיס, התחוללה התפרצה של מחלת דבר הצאן ובכל הארץ משתוללת סלמונלה".

השירותים הווטרינריים מתנהלים ללא מנהל מאז פרישתו של נדב גלאון בחודש יוני שעבר. כרגע ממלא את מקומו ד"ר שלמה גרזי, שכלל לא הגיש מועמדות לתפקיד, ואילו מי שנבחר לתפקיד, ד"ר מישל בלאיש, משהה את כניסתו לתפקיד. התפקיד החשוב ביותר, רופא עופות ראשי, איננו מאויש במומחה בתחום מאז פטירתו של ד"ר שמעון פרק בחודש יולי.

"דווקא בעידן של מחלות"

במכתב חריף של פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שנשלח אתמול (ג') למנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו נאמר: "לצד העובדה כי אנו רואים פסול בקידום מהלך בעל השפעה כה נרחבת וישירה על בריאות הציבור ופעילויות השגרה של משרד הבריאות ללא תיאום עמו על ההחלטה, על ההשלכות ועל ההיערכויות המתבקשות, אנו משוכנעים כי מהלך מסוג זה יפגע באופן ודאי ביכולת המדינה לשליטה במחויבותה לבריאות הציבור וליכולת התערבות העתידית במקום בו נדרש מענה לאומי.

"בכל העולם מקפידים לשמור בגופים ממשלתיים יכולות אבחון ומחקר על מנת לקדם נושאים ולהיערך למצבים שבהם נדרשת יכולת מענה לאומית, בין היתר במצבים שבהם יש מקום לבצע בדיקות הנעדרות יעילות כלכלית בשגרה ובחירום. כמו כן קיים צורך במעבדת ייחוס בלתי תלויה, למניעת מצבי ניגוד עניינים, לפיתוח ולביצוע בדיקות ייחודיות לאבחון מחלות בבני אדם ובעלי חיים, ולשימוש כוח אדם איכותי שיוכל להתגייס למתן מענה בעתות משבר.

"לא מובן מדוע דווקא בעידן של מחלות מגיחות חדשות ועלייה בתחלואה במחלות "ישנות", מתבצע מהלך שהוא בניגוד לכיוון השולט כיום בעולם. די אם נציין את ההתפרצות האחרונה של מחלת הכלבת, התפרצויות של תחלואה בסלמונלה ומחלות זיהומיות אחרות הקשורות במזון, ושפעת עופות שיש לה השפעה רחבה על משק החי ובני אדם.

"יש לציין כי גם חלק מאובדן היכולות הצפוי עלול לפגוע ביכולת של ישראל לפעול במרחב הסחר הבינלאומי, כך שגם התועלת הכלכלית של המהלך מוטלת בספק. לאור האמור לעיל ולאור הסיכון לבריאות הציבור, אנו מבקשים להסיר את ההצעה מסדר היום ודורשים שכל מסגרת או צוות שיוקם בעתיד לבחינה עניינית של הנושא יכלול בתוכו את משרד הבריאות".

ממשרד החקלאות נמסר כי "משרד החקלאות מתנגד להצעה במתכונתה הנוכחית". מהאוצר נמסר בתגובה: "במסגרת צעדי ההתאמה לתקציב, יידרש משרד החקלאות להקים ועדה שתבחן האם יש צורך בהחזקת מעבדות הנותנות שירותים בעיקר לשוק הפרטי. כיום ניתנים שירותים כגון בדיקות מעבדה חיצוניות וחיסונים למבקשים בתמורה לתשלום. הוועדה שתקום צפויה לבחון אילו שירותים מן הראוי שהמדינה תעניק. בחינה זו תיעשה על ידי צוות בין-משרדי שיבדוק את כל ההיבטים הכרוכים בהחלטה זו".