מנכ"ל "שלום עכשיו", אבי בוסקילה, יתמודד על ראשות מרצ

בוסקילה הודיע היום להנהלת שלום עכשיו כי הוא יעזוב את התפקיד אליו מונה לפני כשנה ■ "מרצ היא מפלגה אדירה, אבל אנחנו מתנהלים כבר הרבה זמן כמו ספינה חלודה שלא נגעה במים"

מפלגת מרצ / צילום: אלון רון
מפלגת מרצ / צילום: אלון רון

מנכ"ל שלום עכשיו, אבי בוסקילה, הודיע שיתמודד על ראשות מרצ בפריימריז שיערכו ב-22 במארס. הוא מצטרף לזהבה גלאון, חברי הכנסת אילן גילאון ותמר זנדברג ואיש מרצ אבי דבוש שכבר הודיעו על התמודדות.

אבי בוסקילה / צילום: אלעד מלכה
 אבי בוסקילה / צילום: אלעד מלכה

בוסקילה הודיע היום (א') להנהלת שלום עכשיו שהוא יעזוב את התפקיד אליו מונה לפני כשנה. בוסקילה פרסם סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו בו כתב: "אני בן 42. עברתי לא מעט בחיים. ודבר אחד למדתי: כדי לפרוץ דרך, לפרק חסמים ולהפיל חומות של דעות קדומות ולנצח - צריך לא רק להגיב למציאות, אלא להוביל אותה, לנהל אותה, ובעיקר - ליצור אותה. אנחנו במרצ יכולים - וזו גם חובתנו במיוחד עכשיו - לקחת את המושכות, לנצח את הלאומנות ולייצר מציאות דמוקרטית חזקה למדינת ישראל".

בוסקילה סיפר בפייסבוק על הרקע האישי שלו, ממושב חקלאי של יוצאי צפון מרוקו, "אתם יכולים לנחש שאין שם הרבה אוהדים למרצ. אבל אני באתי משם ואני במרצ ...ואני יודע שהאנשים האהובים האלה צריכים ויכולים להיות השותפים הטבעיים שלנו לדרך."

בוסקילה גם מטיח ביקורת במפלגתו: "מרצ היא מפלגה אדירה, אבל אנחנו מתנהלים כבר הרבה זמן כמו ספינה חלודה שלא נגעה במים. אנחנו תקועים בחול במקום לדחוף את עצמנו למים. יותר מדי זמן אנחנו מדברים ומייצרים שיח שמייצר עוד ועוד שיח, אבל לא מחוללים שינוי במציאות".

בוסקילה הוא פעיל שמאל ותיק, רסן במיל' שהשתחרר מצה"ל אחרי שירות קרבי של 12 שנים כולל במלחמת לבנון השניה. הוא התייחס בהודעתו גם לכך: "התלבטתי אם להתפטר מתפקידי כמנכ"ל שלום עכשיו ולקפוץ לתוך המירוץ להנהגת מרצ. זו לא החלטה קלה. אבל הזיכרון ההוא מצוק איתן לא הרפה ממני - הריצה אל המסוק בלילה, בחושך, בשדה חרוש ומחורץ רגבים עם האלונקה ביד ועליה שוכב חייל פצוע. אני זוכר את הרופא מחזיק לו את הראש. אני מסתכל על כל תנועה בפנים שלו, מחפש סימנים לתקווה, מתפלל שתהיה. הרופא הרים את אליי את המבט ולמרות הרעש מהרוטור של המסוק שמעתי אותו אומר בשקט "איבדנו אותו". המילים האלה חתכו אותי מבפנים ונצרבו בי. הכאב שהרגשתי קירב אותי לאמת, אילץ אותי לפקוח עיניים לראות ולדעת שאיבדנו אותו במלחמה בלי תכלית אמיתית, זו מלחמה שנגמרת בידיעה שהיא תחזור. זו מלחמה שמי ששלח אותנו אליה הוא גם מי שלא עשה דבר כדי למנוע אותה".