הסטארט־אפ הישראלי שמטפל בלוויינים "קשישים"

מדי שנה נזרקים לחלל, פשוטו כמשמעו, לפחות חצי מיליארד דולר של רווחים אבודים לחברות המפעילות לווייני תקשורת. מגבלה על כמות הדלק שהלוויינים נושאים מחייבת להוציא אותם משימוש כעבור 15 שנה בממוצע, אף שברוב המקרים הלוויינים עצמם יכולים להמשיך לתפקד כמה שנים נוספות. הפסד ההכנסה מכל לוויין כזה נאמד ב-55 מיליון דולר בשנה בממוצע, והעלות של שליחת ותפעול לוויין חדש מגיעה לכ-300 מיליון דולר.

בשביל חברת סטארט-אפ החלל הישראלית Effective Space מדובר בהזדמנות עסקית. החברה הודיעה היום על חתימת חוזה של יותר מ-100 מיליון דולר עם חברת לוויינים, להארכת משך הפעילות של שני לווייני תקשורת. כדי לעשות זאת תשגר אפקטיב ספייס בשנת 2020 שני לוויינים במשקל 400 ק"ג כל אחד, שייצמדו ללווייני התקשורת ויאפשרו להם להמשיך לנוע במסלולם לארבע או חמש שנים נוספות. חברת לווייני התקשורת, שהעדיפה לא להיחשף, צפויה להרוויח מכך 28-43 מיליון דולר בשנה על כל לוויין.

מייסד ומנכ"ל אפקטיב ספייס הוא אריה הלזבנד, יוצא התעשייה האווירית. בראיון למגזין G של "גלובס" ב-2014, כשנה לאחר הקמת החברה, הוא סיפר כי המודל העסקי של החברה הוא פינוי זבל חללי, אך מאז דברים השתנו. "המודל העסקי שלנו כרגע מתמקד בהארכת חיים של לוויינים, כי אחרי שהתחלנו לדבר עם לקוחות הבנו שזה מה שהם רוצים", הוא אומר. "בסוף אתה צריך לעשות מה שהלקוחות רוצים, לא מה שאתה חושב שהם רוצים. אתה חייב לעקוב אחרי השוק, והערך הכספי הגדול בא מהארכת חיים של לוויינים.

"לוויין תקשורת, מעבר לדלק שהוא נושא כדי להיכנס למסלול, יש לו דלק שהוא נושא לשם שמירת המסלול. כדי להישאר באלומת האנטנה, המיקום של הלוויין צריך להיות מדויק ברמה של חצי מעלה. הרוב הגדול של לוויינים הם תקינים ואופרטיביים גם כשנגמר להם הדלק בגלל שהם מתוכננים בצורה שמרנית, היצרנים דואגים להימנע מתביעות. ואז מה שקורה הוא שליצרן הלוויין יש בעצם נכס ששווה 300 מיליון דולר כשהוא חדש, והוא צריך להחליף אותו. אני מציע להם בעצם הארכת חיים בפחות מחצי ממה שעולה להם מוצר חדש".

 אריה הלזבנד, מנכ"ל החברה/ צילום: באדיבות החברה

לכמה זמן אפשר להאריך את פעילות הלוויינים?

"הלוויין שלנו סוחב דלק שמספיק לסחוב לוויין תקשורת טיפוסי, ששוקל 2 טון כשהוא ריק מדלק, ל-15 שנה. בפועל אנחנו מצפים להארכת פעילות לעוד 4-5 שנים, שאחריהן הלוויין שלנו יכול ללכת לחפש לוויין אחר בהתאם לחוזים שנחתום".

מה קורה ללוויינים אחרי שמסתיימת תקופת הארכת הפעילות?

"לווייני התקשורת נמצאים בחגורה הגאוסטציונרית, 36 אלף ק"מ מעל כדור הארץ. החוק הוא שמעלים אותם בסיום התפקוד שלהם 300 ק"מ יותר גבוה, זה נקרא Graveyard Orbit (מסלול בית קברות), ואנחנו מעלים את זה לשם וחוזרים לשרת לוויין אחר".

מה יהיה עם הפסולת?

"הטכנולוגיה שלנו תקפה אחד לאחד גם לטיפול בזבל חללי במסלולים נמוכים, ששם יש בעיה אקוטית של כמות שנערמת, ויש חשש מהתנגשויות שיגדילו אותה אקספוננציאלית. זה בעיקר במסלולים שבהם נעים לווייני תצפית וריגול, בגובה של 500-800 ק"מ. הדבר היחידי שעוצר אותנו ועוד חברות שעוסקות בזה הוא שאין עדיין מודל מי משלם. כולם מסכימים על הבעיה ודיברתי על זה לאחרונה באו"ם".

הכמויות אדירות.

"אנחנו מתכוונים בעיקר לזבל גדול, חלקי לוויינים, חלקי טילים שמסתובבים בחלל והם הכי מסוכנים, כי הם יכולים להתפוצץ. ברגע שיהיה מודל תשלום, נעשה נגזרת של הלוויין שלנו ללוויינים נמוכים. זה הרבה יותר זול, והטכנולוגיה של הנעה, של זיהוי מטרות באמצעות סנסור אופטי, ושל התפיסה שלהן באמצעות המנגנון שפיתחנו, היא אותה טכנולוגיה. דבר אחד ששונה בהקשר הזה הוא שאת הזבל הנמוך מורידים לאטמוספרה כדי שיישרף שם".

יזם נלהב בן 68

הלזבנד, יזם נלהב בן 68, הוא מהנדס מכונות ומערכות. ב-2011 פרש מהתעשייה האווירית, שם מילא מאז 1986 מגוון תפקידים בתחום החלל, ששיאם בכהונה של כתשע שנים כראש מינהל החלל (שהפך למפעל החלל). אפקטיב ספייס גייסה 15 מיליון דולר בשני סבבים וצפויה להודיע בקרוב על גיוס שלישי גדול מהראשונים.

במרכז הפיתוח של החברה בתל אביב מועסקים כ-15 מהנדסים במשרה מלאה וכעשרה במשרה חלקית. מטה החברה ממוקם בבריטניה, ובהנהלה חברים לצד הלזבנד סמנכ"ל הכספים יובל ציפר, סמנכ"ל הטכנולוגיות אופיר עזריאל, וסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי דניאל קמפבל.

הלוויינים שהחברה מפתחת מכונים Space Drone, שם שנרשם כסימן מסחרי. "בשנים האחרונות הגדרנו את המוצר, את המפרטים שלו, עשינו ניסויים, הגדרנו את שרשרת האספקה ובדצמבר חתמנו חוזה - משימה מאוד שאפתנית, שהראתה את הבגרות של המוצר. הלקוח לא חתם בעיניים סומות. עם האופציות שיש בחוזה להארכת פעילות הלוויינים מעבר למסוכם זה יכול להיות הרבה יותר ממאה מיליון דולר. אני מעריך שזה ההסכם הגדול ביותר שסטארט-אפ חלל חתם עד היום. זה חוזה גדול גם במונחים של תעשייה ממוסדת כמו התעשייה האווירית. החוזה הזה גם מאפשר לנו לגייס כסף, כי בשוק של הגיוס מה שיותר חשוב מכל דבר אחר זה שיש שוק, ויש חוזה ביד, שיש בשר".

איפה נבנים הלוויינים?

"אנחנו בקשר עם יצרן לוויינים, והיות והחוזה עדיין לא נחתם אי אפשר לתת לזה פרסום. אלה השלבים האחרונים והיצרן אמור להיכנס גם כמשקיע אסטרטגי, כאשר הגיוס באקוויטי הוא בערך 50% מהעסקה והשאר בחוב. אני מקווה שהסכם ראשוני ייחתם בתוך חודש, ואז יהיו תהליכי אישור של חודשיים-שלושה נוספים".

מה היקף הגיוס?

"מדובר על כמה עשרות מיליוני דולרים".

כמה זמן ייקח לבנות את הלוויינים?

"תהליך כזה נמשך בדרך כלל כמה שנים. היות שאנחנו עובדים כבר כמה שנים, גיבשנו לגמרי את הארכיטקטורה של המוצר, את הדרישות של המוצר, יש לנו שרשרת אספקה מלאה, מפרטים לכל אחת מתתי המערכות, ויש לנו עד לשיגור משהו כמו 30 חודשים".

זה זמן ריאלי?

"זה זמן ריאלי. לא מרווח כל כך, אבל יש לנו טווח ביטחון קטן. הלוויין עצמו הוא יחסית פשוט לעומת לווייני תקשורת. המרכב הלווייני, מה שנקרא Bus הוא לא מורכב. מה שמורכב הוא מערכת העגינה האוניברסלית שאנחנו מפתחים כבר כארבע שנים ורשמנו עליה פטנט. היא מאפשרת להתחבר לכמעט 100% מהלוויינים, למרות שמי שתכנן לוויין לפני 10-15 שנה לא תכנן שמישהו ייצמד אליו. בדצמבר עשינו במעבדה במדריד הוכחת היתכנות בקנה מידה מלא של עגינה ללוויין אחר. עשינו עוד כמה ניסויים, ולכן אנחנו מתחילים את בניית הלוויין מבסיס די מוצק של הישגים שהגענו אליהם".

"עובדים עם לוויינים קטנים"

מה התוכניות לשנים שאחרי 2020?

"בקו השירות הזה של שירות לווייני תקשורת אנחנו רוצים לשגר 26 לוויינים בסך הכל. אנחנו חושבים שזה המספר המתאים כדי לתפוס נתח שוק שאנחנו יכולים לתפוס. היתרון הגדול שלנו הוא שאנחנו עובדים עם לוויינים קטנים, מבנה העלויות שלנו מאוד נמוך, כל זה בא מהידע הישראלי בלוויינים קטנים בעלי תפקוד גבוה (High Performance). בתעשייה האווירית שאני וחלק מהצוות הגענו ממנה, התמחינו בגלל אילוצים שונים בלוויינות שבה יחס ביצועי המשקל והנפח הוא יוצא דופן.

"זה מאפשר לנו להציע את השירות באמצעות מיני לוויין שמסוגל להיות משוגר כטרמפיסט. כלומר, יש 'נוסע ראשי' שמשלם את עיקר הכסף, ויש לוויינים קטנים שמצורפים אליו, שנקראים Ride Share בז'רגון הטכני, ומשלמים חלק קטן ממה שעולה לשגר לוויין גדול. לכן אנחנו מסוגלים להציע מחירי שוק מאוד תחרותיים, על זה קמה החברה".

מי ישגר את הלוויינים?

"יש לנו הצעת מחיר ממשגר ספציפי, לשיגור שמתאים לתנאים וללוח הזמנים שאנחנו רוצים. אנחנו עובדים על סיכום החוזה וכשזה ייחתם נפרסם".

כמה לווייני תקשורת משוגרים מדי שנה בעולם?

"עד לפני שנה-שנתיים שוגרו מעל 20 לוויינים בשנה, אבל מה שחשוב הוא כמה לוויינים פורשים כל שנה. בין 2020 ל-2030 יפרשו מדי שנה כ-25 לוויינים, וזה השוק שאנחנו פונים אליו. על בסיס מחקר שוק שהזמנו אנחנו מעריכים שקצת פחות מ-50% מהלוויינים האלה ירצו שירות".

שתי המתחרות הגדולות של אפקטיב ספייס הן כרגע יצרנית הלוויינים והנשק Orbital ATK, שנרכשה לאחרונה על ידי נורת'רופ גרמן (Northrop Grumman) ב-9.2 מיליארד דולר, ו-SLL מפאלו אלטו, המעסיקה כ-3,000 עובדים.

החברות האלה כבר מספקות את השירות?

"על פי מה שפורסם, אנחנו נהיה השניים בשוק. ATK יהיו ראשונים, בערך שנה לפנינו".

  לוויין של Effective Spac / צילום: באדיבות אתר החברה