האפליקציה שמאפשרת "לחתום על חוזה" לפני אקט מיני

הסטארט-אפ ההולנדי LegalFling פיתח אפליקציית בלוקצ'יין שנויה במחלוקת ■ מייסד החברה בראיון ל"גלובס": "אם מישהו משנה את דעתו, והשני ימשיך - זה עדיין אונס"

Legalfling / צילום מסך מאתר החברה
Legalfling / צילום מסך מאתר החברה

במשך שנים אנחנו שומעים את הבדיחה המאוסה "בקרוב נצטרך חוזה לפני שנוכל להיכנס למיטה", אבל סטארט-אפ אחד בהולנד חושב שזה רעיון טוב. חברת הבלוקצ'יין LegalThings הודיעה לאחרונה על פיתוח אפליקציית LegalFling (סטוץ חוקי, בתרגום חופשי) - דרכה פרטנרים יביעו הסכמה לפני קיום יחסי מין באמצעות סימון הפעולות המיניות שלהן הם מסכימים ולא מסכימים, מתוך רשימה שכוללת בין היתר שימוש בקונדום וצילום תמונות. ההסכם יאפשר גם לקבוע קנס למי שיפר אותו.

האפליקציה מציגה את עצמה כמעין תגובה לקמפיין MeToo, שבמסגרתו נשים ברחבי העולם יצאו נגד אונס, תקיפות מיניות והתנהגות מינית לא הולמת: אחת מהססמאות הפרסומיות היא "אנחנו משנים את metoo# ל-iFling#". היא אמנם תושק רשמית רק בחודש הבא, אבל כבר עוררה עניין תקשורתי וציבורי רב בעולם. ריק שמיץ, מייסד-שותף בחברה, לא ממש זכר את הראיון שקבענו. "אנחנו מדברים עם כל כך הרבה כתבים שכבר קשה לעקוב", הוא התנצל כשהתקשרתי.

מעט רקע: LegalThings היא חברה שמפתחת פלטפורמת חוזים חיים (Live Contracts) שמטרתם להנגיש את המערכת המשפטית. "אנו שואפים לעולם בו אין חוזים שכתובים על נייר אלא תרשימי זרימה, שאנשים וגם מחשבים יוכלו להבין. החוזה הופך לדבר חי ומתעדכן. כשלוחצים על כל סעיף, רואים את פירושו", מסביר שמיץ. "המערכת היום מסובכת מדי. עורכי דין יודעים לכתוב סעיפים מסובכים, ובחזון שלי הם יהפכו למעצבים של תהליכים משפטיים", אומר שמיץ, עורך דין בעברו. "היום חברות גדולות מתעדות הכל, והאדם הרגיל לא. החוזה החי מייצר Paper Trail באופן אוטומטי כי כל אינטראקציה מאוחסנת, וחסינה לשינויים בעזרת הבלוקצ'יין. כולם מסתכלים על אותה שרשרת אירועים, מה שייצור מערכת חוק יותר הוגנת".

מה חדשני במה שאתם עושים? האספקט החוקי או הטכנולוגי?

"רק החלק הטכנולוגי".

החוזים שלכם תקפים חוקית?

"כמובן. עדיין חותמים על חוזה נייר כי זה החוק, אבל אנחנו הופכים אותו לאינטראקטיבי ואם את רוצה להשתמש בזה בישראל, את יכולה".

לא 'לכסות את התחת'

את הריאיון קיימנו יום לפני סגירת המכירה המוקדמת בהנפקת ה-ICO (גיוס הון בצורה של מכירת מטבעות דיגיטליים, שיטה מוכרת בעולמות הבלוקצ'יין שלא נמצאת תחת פיקוח רגולטורי) של אסימוני החברה. המכירה עמדה על כ-6 מיליון אסימונים כשהיעד היה 10 מיליון אך שמיץ נשמע בטוח שיגיעו ליעד. "ביום האחרון דברים תמיד משתנים ואני מאמין שנגיע ל-10", אמר. התחזית הזאת לא התגשמה, ורק 6.2 מיליון אסימונים אכן נמכרו.

החברה רוצה להנגיש ולפשט את מערכת החוק. אבל למה להתמקד דווקא בנושא רגיש ונפיץ כמו הסכמה בקיום יחסי מין? בעוד ששמיץ מודה של-LegalFling אין מודל הכנסות ומטרתה להמחיש את הטכניקה שהופכת הסכמים לדיגיטליים, נראה שבחברה לא חשבו על מלוא ההשלכות של הצעד הזה.

איך חשבתם על הרעיון של ליגאלפלינג? על איזה צורך זה עונה?

"בשבדיה הכריזו על חוק שלפיו צריכה להינתן הסכמה מפורשת לפני קיום יחסים, אבל ביחסי מין יש הרבה יותר מהסכמה כללית. רצינו לקחת את זה צעד קדימה ולהכניס גבולות - מישהי יכולה להסכים למשל שבן זוגה יצלם אותה, אבל אם הוא יראה את הסרטון למישהו אחר, יקנסו אותו. זה יגרום לו לחשוב פעמיים אם לשלוח אותו לחברים כשמערכת היחסים נגמרת. העונש ניתן לאכיפה ברוב המדינות, לפחות באירופה, לא דרך מערכת המשפט הפלילית, אלא דרך מערכת המשפט האזרחית".

זה ריאלי לצפות ששני אנשים שרוצים לשכב יצטרכו לנסח הסכם?

"ההעדפות הן משהו שמגדירים בפרופיל מראש והבקשה נשלחת מתוך הפרופיל שמציג את תנאי ההתקשרות, הבחור יכול לקבל אותם או לא. ההסכמה היא שלב קצר ופשוט מאוד".

ומה אם מישהי משנה את דעתה באמצע?

"זה החלק של החוזה החי. אם ההעדפות של מישהי משתנות לגבי אחד הסעיפים, אפשר להוריד את החלק הזה. כמובן שלא תהיה לזה השפעה רטרואקטיבית על מה שכבר קרה".

אבל מה קורה כשמישהו משנה את דעתו באמצע והשני ממשיך? לא יהיה קשה יותר להוכיח אונס כשניתנה הסכמה כתובה מראש?

"אם מישהו משנה את דעתו הוא אומר שהוא מבטל את ההסכמה. במקרה שהשני ימשיך, זה עדיין אונס תחת הנסיבות הרגילות", שמיץ אומר בתקיפות ואף נכנס למגננה. "יש פרמטרים מסוימים שמסתכלים עליהם אם מישהו נאנס, לפחות בהולנד. לא מסתכלים על חוזה בטלפון. לומדים את המקרה, בודקים את האישה שטוענת שנאנסה, בוחנים אותה פיזית. האפליקציה היא לא אישור לאונס".

אבל אתה לא מפחד שיעשו בה שימוש לרעה בצורה הזו?

"לא, זו דרך מחשבה אמריקאית. באירופה אנחנו משתמשים בחוק כדי לעשות הסכמים בין אנשים ולא כדי 'לכסות את התחת' כמו באמריקה. המטרה היא להגדיר את כללי היחסים כדי שאנשים יחשבו על מה שהם מסכימים לו ויהיו מודעים יותר לגבי מה שהם הולכים לעשות, ומה שלא. הרבה בנות לא מעזות להגיד מה הן לא מוכנות לעשות, וגבר אולי לא מבין כשאישה לא רוצה לעשות משהו. בעזרת האפליקציה הם רואים מה החוקים. אי אפשר להשתמש בזה לרעה, כי אדם תמיד מוגן באמצעות החוק. אם מישהי אומרת שעברה אונס וניגשת למשטרה, היא עדיין תיבחן כמו היום".

גוגל ואפל? לא בעיה

נראה שתפיסת העולם של שמיץ וצוות החברה נאיבית מעט ומתעלמת מהאשמת הקורבן עמה מתמודדות היום קורבנות תקיפה רבות, שעלולה רק להתעצם בחסות האפליקציה. לא מפתיע במיוחד לגלות שבכירי החברה הם גברים, ולפי ראיון של שמיץ בפייננשל טיימס, יש בה רק 7 עובדות מתוך כ-30 מועסקים. נראה שנקודת מבט נשית הייתה חסרה כאן באופן נואש. יתרה מזאת, האפליקציה מתעלמת מטבעה הגמיש של ההסכמה, שיכולה להשתנות בכל רגע, גם כשהטלפון לא בהישג יד, ומהעובדה שההעדפות שכביכול מוגדרות מראש יכולות להשתנות מרגע לרגע או מפרטנר לפרטנר.

השתמשתם בקמפיין MeToo כרפרנס. אתם חושבים שאפליקציה כזו יכולה למנוע הטרדות?

"לא. אנחנו לא מומחים בנושא שלMeToo, פשוט אנשי הייטק שמייצרים אפליקציות. אנחנו מקבלים הרבה פידבק מנשים ומומחים כדי לעצב את האפליקציה לפני ההשקה ומעבדים אותו, בעיקר לגבי סוג הסעיפים שבחורות רוצות שיופיעו".

יש נשים בצוות שלכם או רק כיועצות חיצוניות?

"גם וגם. יש לנו יועצות חיצוניות, וכמובן נשים שעובדות בחברה שנתנו פידבק ראשוני על האפליקציה".

אני חושבת שלא מעט נשים יירתעו מבקשת חתימה לפני סקס, זה עלול להישמע כאילו המבקש רוצה לבטח את עצמו ולא להקשיב לה.

"בחזון שלנו ברוב המקרים הבחורה תשלח את הבקשה, וזה משהו שאפשר לקיים איתו אינטראקציה כיפית".

בתגובה לאחת הכתבות על האפליקציה, מגיב אחד טען שכדי להוכיח שאישה הסכימה לקיים יחסי מין, הדרך הבטוחה ביותר עבור גבר היא לצלם הכל כדי שתהיה לו ראייה. תיארתי לשמיץ את התגובה ושאלתי לדעתו. "מי שרוצה לעשות את זה יצטרך לשים מצלמה בחדר השינה שלו", הוא אמר. "אני לא חושב שהרבה אנשים רוצים לעשות את זה, אבל כן, לצלם ולהקליט הכל ייתן ראיה מושלמת".

זה לא הרעיון שלכם.

"לא. המטרה של האפליקציה היא לגרום לאנשים לחשוב למה הם מסכימים. בהחלט לא לדחוף אותם לתלות מצלמות בחדרי השינה שלהם".

אילו תגובות קיבלתם עד היום?

"מעורבות. יש אנשים שמבינים מה אנחנו מנסים לעשות, ויש שחושבים שזה פתרון בסגנון 'מראה שחורה'".

חשבת שהאפליקציה תעורר כל כך הרבה עניין ציבורי?

"חשבנו שזו תצוגה נהדרת ליכולות שלנו אבל זה התפוצץ בתקשורת. לא ציפיתי ש-20 אלף אנשים יירשמו כמנויים ב-24 שעות אחרי שהכרזנו על האפליקציה, ושנקבל כל כך הרבה תשומת לב".

כתבתם שגוגל ואפל צריכות לאשר את האפליקציה כדי שתיכנס לחנויות, אתם חושבים שהם יאשרו?

"אני לא רואה סיבה שלא. יש לנו עוד אפליקציות ומעולם לא הייתה בעיה".

"כל דבר אחר הוא פסול"

כמו שמיץ, גם אני רציתי לשמוע מה יש למומחיות לומר בנושא. שלומית הברון מהמיזם "מידע אמין על מין" פסלה את הרעיון לחלוטין. "אם כדי לדעת אם בת או בן הזוג שלך רוצים לקיים יחסי מין, אתה זקוק לחוזה - אתה לא בשל לקיים יחסי מין", היא אומרת. "על מגע מיני צריך לעשות שיח לפני ותוך כדי, ולא דרך אפליקציה כלשהי. התקשורת צריכה להיות מילולית, תוך בחינת תנועות והבעות. כל דבר אחר הוא פסול. אישה יכולה לרצות מגע מיני, ותוך כדי יעלה לה טריגר מפגיעה שעברה בילדות. באותו רגע בן או בת הזוג שלה צריכים לעזור וכמובן להפסיק לגעת. אי אפשר להחליט את הדברים האלה מראש, זה נגוע במחשבה שאישה עלולה להעליל מה שמכונה בשקר השקרים 'עלילת שווא' ואז יש לי את זה חתום. כשאני מחנכת מתבגרות ומתבגרים אני אומרת ששני הצדדים צריכים לקבל הסכמה מפורשת לפני מגע מיני. למה זה קשור לאפליקציה? זה דבר בסיסי בין בני אדם. אני לא הייתי משתמשת באפליקציה הזאת משום שהיא נותנת לבן או בת זוג פוגעניים את האפשרות להגיד 'אבל היא כתבה קודם שהיא אוהבת שעושים לה ככה וככה'. אם רוצים לדעת מה נעים למישהי, תשאלו אותה", הברון מסכמת.

פרופ' אורית קמיר, מנסחת החוק למניעת הטרדה מינית, מציגה עמדה מורכבת. "זה צריך להיות מובן מאליו שאנשים יסתכלו ויהיו קשובים כל הזמן בזמן קיום יחסי מין. אני לא מאמינה שאפליקציה יכולה לבטא את זה, אלא אם כן תוך כדי סקס כל אחד מכניס שינויים שהוא רוצה וזו כבר בדיחה. בנוסף, באינטימיות חלק מהריגוש אמור להיות ההרפתקה אל הלא נודע, זה אמור להיות זורם ונזיל". לדבריה, "אם מישהי מתחרטת על משהו שכתבה, היא עלולה להרגיש מחויבת כי כבר הסכימה".

קמיר בכל זאת מוצאת גם יתרונות פוטנציאליים בפיתוח הטכנולוגי. "למשל, אם מישהי יודעת שהיא לא רוצה להתנסות בשום אופן בסקס אוראלי ותמיד לוחצים עליה, אולי זה בסדר שתכתוב את זה ואם זה לא מתאים זה לא צריך להגיע לשם. גם עבור אנשים שלא מבררים איפה הגבולות שלהם ומה הם מצפים מהצד השני אולי אפליקציה כזו תכניס את הנושא למודעות. הייתי רוצה להאמין שאחרי פעם, פעמיים כבר לא צריך את המכשיר, ולומדים לדבר, להסתכל ולחוש אם האדם השני נענה למגע או מתקפד למולו. זה חלק מהוויה אנושית", היא מסייגת. קמיר מדגישה כי "אם את מפחדת שתגידי למישהו 'לא' והוא לא יעצור, פשוט אל תהיי שם. שום סקס לא שווה את הסיכון".

איך עובדת האפליקציה?

1. מגדירים העדפות וגבולות בפרופיל האישי - מה מוכנים ולא מוכנים לעשות
2. מגדירים קנסות כספיים במקרה של הפרת סעיף
3. כשפוגשים פרטנר ורוצים להתקדם, שולחים בקשה וממתינים לאישור
4. אחרי חתימה על הסכמה, החוזה מוצפן ומאובטח במערכת הבלוקצ'יין
5. ניתן לשנות את ההעדפות בכל שלב
6. במקרה של הפרת חוזה, ניתן לפעול דרך מערכת המשפט האזרחית