עוד טיפול חירום אחד ודי? עושים שוק מהטלוויזיה המסחרית

בסביבות אחת בלילה אמש (ד') עבר חוק אסדרת הערוצים הייעודיים משוכה משמעותית לקראת אישורו הסופי, הצפוי בפברואר. זה קרה לאחר עוד יום דיונים סוער שכלל תקדימים שככל הנראה טרם נראו בכנסת - וגם סתם אלתורים, קיצורי דרך וקומבינות בניחוח ישראלי.

בבסיס הדיונים עמדה רגולציית התקשורת הישראלית, שעדיין מבוססת על תשתית בת 20 ו-30 שנה שמעולם לא עברה התאמות מסודרות ומשמעותיות לעידן הנוכחי. גם התוצר הנוכחי של הוועדה לא מוסיף לה כבוד, לא בדרך שבא לעולם, ולא בכך ששוב מדובר בטלאי - גם אם משמעותי יחסית - שהוא בגדר טיפול חירום שניתן לשחקן התורן שזעק כי אינו יכול עוד, ולא בגדר טיפול שורש אמיתי.

אופן התנהלות הזה עורר ביקורת מוצדקת (ראו בהמשך), ובכל זאת צריך לומר שני דברים: ראשית, אמנם היה רצוי מאוד שאסדרת שוק התקשורת תיעשה בצורה נינוחה ומסודרת, אך העובדות הן שהדבר הזה לא נעשה במשך זמן רב, ולא ברור מתי היה נעשה לולא המהלך הנוכחי.

שנית, לזכותו של יו"ר הוועדה המשותפת כלכלה-כנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), שהוביל את המהלך, צריך לזקוף את העובדה כי ניהל את הדיונים שעסקו בנושאים סבוכים במיומנות ותמרן ביעילות בין הסוגיות המורכבות שצצו ועלו בכל פעם.

הוועדה אישרה אתמול את מרבית הסעיפים ותתכנס בשבוע הבא לדיון אחרון לקראת הנחת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. 

 כך אמור להיראות שוק הטלוויזיה

הליך החקיקה הנוכחי בא לעולם בשל מצוקתו של ערוץ 20, ואיומי בעליו לסגור את הערוץ על רקע קשייו מול הרגולציה. כעת ערוץ 20, יחד עם שלושת הערוצים הנוספים בקטגוריה (ערוץ 24, ערוץ 9 והלא TV), יועברו, לרווחת כל הצדדים, מאחריות מועצת הכבלים והלוויין לאחריותה של הרשות השנייה, ובמוקדם או במאוחר, גם הקונספט הכושל של "ערוץ ייעודי" - כלומר כזה שצריך להקדיש את כל או רוב לזמנו לנושא מוגדר - יחלוף מהעולם.

עם זאת, בתקופת הביניים ניתנה לערוצים הפועלים כיום במתכונת זאת אפשרות להיכנס תחת קטגוריה של "ערוץ ייעודי זעיר", שיהיה מחויב לכך ש-51% מתכניו יוקדשו לנושא שלו הוא מיועד (עד כה המגבלה עמדה על 75%).

ללא קשר לערוצים הקטנים הקיימים, שוק הטלוויזיה כולו עשוי לעבור שינוי משמעותי, שבמסגרתו באמת יהיה ניתן לקבל רישיון להקמת ערוץ חדש, ללא המשקולת הכספית הכבדה בדמות מחויבות מינימום להשקעה בסוגה עילית ובחדשות בהיקף של 130 מיליון שקל בשנה.

כל השינויים האלה אינם מיטיבים כמובן עם שלושת הערוצים הגדולים, קשת, רשת וערוץ 10, שבמסגרת דיוני הוועדה קיבלו גם הם הקלות מסוימות. עם זאת, ההטבה המשמעותית שאמורה להפחית 50% בדמי הרישיון שהם משלמים לרשות השנייה אינה נכללת בחוק, ואמורה להתבצע בנפרד על-ידי שר התקשורת, ועדיין לא ברור אם מי מהם יפנה בעקבות אישור החקיקה הסופי לבג"ץ.

העימות הגלוי במשרד המשפטים והקומבינה של ערוץ ההידברות

רגע השיא בדיון אתמול לא היה שייך לאחד מאנשי הטלוויזיה או חברי הכנסת אלא דווקא לפקידה ממשלתית, נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר. בשלב מוקדם בדיון הקריאה מנייר דברים חריפים: "עולות פה הצעות מהיום למחר, תוך כדי דיון ומבלי שכל הפרטים מובנים וכשאין שום נוסח. משנים פה סדרי בראשית בחקיקת תקשורת בלי דיון ציבורי מספק. אי לכך, עמדתנו שמדובר כאן בתהליך לא תקין".

האמירות הללו הובילו לתגובות נגד קשות מצד יו"ר הוועדה יואב קיש ("לשמוע הערה כזו זה לא מעובד ולא ראוי") וחברי כנסת נוספים, אך השיא הגיע כעבור זמן לא ארוך עם התייצבותו של יועץ שרת המשפטים, גיל ברינגר, להשיב על טענות נציגת המשרד.

"עמדת שרת המשפטים היא שהליך החקיקה תקין ונעשה ביסודיות. היא מבקשת שתמשיכו לעבוד", הקריא ברינגר. "שרת המשפטים לא חושבת שנציגת משרדה אמורה לתת ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה. השרה סבורה כי ראוי היה אם הדברים כלל לא היו נאמרים".

עו"ד בליטנר כמובן לא אמרה את הדברים על דעת עצמה, ובכנסת העריכו כי מאחורי דבריה עומד עימות בין אנשי היועץ המשפטי לממשלה לשרה, אם כי לא מדובר במנדלבליט עצמו. לפי אחת הסברות, מי שאחראי לדברים הוא המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, מאיר לוין. ממשרד המשפטים סירבו להתייחס למקרה החריג.

פארסה נוספת התחוללה בנוגע לערוץ ההידברות המשודר כיום ב-yes ובהוט אך אינו ערוץ ייעודי ואינו משדר פרסומות. חברי הכנסת החרדים, בהובלת ח"כ ישראל אייכלר, הפעילו במהלך דיוני הוועדה לחצים כבדים לאפשר לערוץ לשדר חסויות שלא ניתן לשדר בכבלים ובלוויין.

בסופו של דבר, כמעט ללא דיון עקרוני ומבלי לבדוק את ההשלכות לגבי ערוצים נוספים, נתפר סעיף שקובע כי מלכ"ר שמפעיל ערוץ, כמו במקרה של ערוץ ההידברות, יוכל לעבור גם הוא ממועצת הכבלים לרשות השנייה (שם ממילא ניתן לשדר פרסומות), תוך הבטחה שההתקשרות העסקית הנוכחית שלו מול yes והוט - מספר האפיק ודמי מעבר - תישמר.