המאבק בהון השחור: משה אשר נפגש עם ראשי הבנקים בלונדון

מיליארדי הדולרים שמסתירים הישראלים בלונדון - הם המטרה החדשה של משה אשר. מנהל רשות המסים טס בשבוע שעבר ללונדון, וניהל סדרת ישיבות עם ששה מהבנקים הגדולים ביותר בבריטניה, על מנת לגייס אותם למאבק בהון השחור הישראלי המצוי בבריטניה.

מהמידע שהגיע לידי "גלובס" עולה, כי אשר המריא ללונדון ביום רביעי שעבר, ושהה בעיר יומיים (רביעי-חמישי), אשר במהלכם קיים מרתון של פגישות בסיטי של לונדון עם בכירים במערכת הבנקאות בעיר. במהלך הפגישות ביקש אשר מהבנקאים הזרים ש"ישכנעו" את לקוחותיהם להגיש בקשות לגילוי הונם המוסתר במסגרת הליך גילוי מרצון הקיים בישראל. הלכה למעשה ביקש אשר מהבנקים להפעיל לחץ על לקוחותיהם לדווח על כל רכוש וכספים שאינם מדווחים כדין בארץ.

עוד ביקש אשר מהבנקאים לסייע ללקוחות הישראלים להכין דוחות מסודרים לרשות המסים על כל הכנסותיהם בבריטניה, ולכלול באותם דוחות, את כל המידע הפיננסי והתנועות שבוצעו בחשבונות הבנק "הבריטיים-הישראלים" ב-10 השנים האחרונות.

אל הנסיעה הצטרפה גם מירי סביון, המשנה של אשר, אשר מתמודדת בימים אלה במרוץ לתפקיד מנהל רשות המסים, לאור פרישתו הצפויה של אשר מתפקידו בחודש הבא. 

לרשות המסים הישראלית אין יכולת להפעיל סנקציות על בנקים בחו"ל על מנת שיסייעו לה בחשיפת הון שחור ישראלי המצוי בידם. פנייתו של אשר אל הבנקים נעשתה במסגרת רוח שיתופי הפעולה בין מדינות ומערכות פיננסיות, והמאבק הבינלאומי נגד ההון השחור בעולם. מהלך דומה נעשה ב-2014 בשווייץ, אז נפגש אשר עם ראשי המערכת הבנקאים בציריך ו"שכנע" אותם להתגייס למאבק בהעלמות המס הישראליות. המהלך בשווייץ נתפס כהצלחה מסחררת ברשות המסים.

בדומה לשווייץ, לונדון נחשבת למרכז פיננסי עולמי, באירופה ובעולם בכלל. לכן, ההתמקדות של הרשות כעת הייתה בלונדון. ל"גלובס" נודע, כי מבדיקות ראשוניות שנערכו ברשות המסים התקבלו הערכות לפיהן יש סכומי כסף גדולים מאוד של ישראלים בלונדון, בהיקף מיליארדי דולרים, אשר חלק מהם לא מדווח.

במהלך הפגישות שקיימו אשר וסביון עם הדרג הבכיר בבנקים, קציני הציות ומנהלים המצויים בקשר עם ישראל, הציגו בפני הבנקאים את נוהל גילוי מרצון החדש שנכנס לתוקפו בדצמבר האחרון, ומאפשר לאזרחי המדינה לדווח על הונם השחור, בלי שחרב ההליך הפלילי תונף על צווארם. אשר הסביר כי במהלך השנה הקרובה הנוהל "ידידותי" וכולל מסלול גילוי מרצון אנונימי, המאפשר ללקוחותיהם לא להיחשף בראשית הליך הגילוי ועד שמתקבלת תוצאת המס הצפוי מהגילוי. תוקפו של יתרון זה, הסביר אשר לבנקאים, יפוג בסוף שנת 2018. 

 תוצרי נוהל גילוי מרצון הקודם

צונאמי של חילופי מידע בין מדינות

נוהל גילוי מרצון החדש התפרסם בעיתוי לא מקרי, בעיצומו של צונאמי חילופי המידע בין המדינות והמאבק הבינלאומי בהון השחור. ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל-מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה.

בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.

כמו כן, הרשות עתידה לקבל מידע ממדינות רבות נוספות במסגרת הסכם ה-CRS - שיזם ארגון ה-OECD, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה.

במהלך הפגישות עם מערכת הבנקאות הבריטית הציג מנהל רשות המסים את תמונת מצב זו בפני נציגי הבנקים, והסביר כי כניסתם הצפויה לתוקף של הוראות ה-CRS בספטמבר 2018 (אם החקיקה לא תעוכב בוועדת הכספים), תוביל לחשיפתם של חשבונות הבנק של הישראלים בבריטניה; ובייחוד את אלה מביניהם שלא דיווחו על הכספים כדין לרשות המסים הישראלית.

בנסיבות אלה, הסביר אשר לבנקאים הזרים, עדיף לאותם ישראלים שהעלימו כספים במערכת הבנקאית הבריטית להיחשף כבר היום במסגרת בקשות גילוי מרצון, לשלם את המס המתחייב והקנסות הנדרשים ו"להציל" עצמם מהדין הפלילי.

אשר הבהיר לבנקאים, כי בדיוק בנקודה הזאת הם נכנסים לתמונה, וביקש מהם לפנות ללקוחותיהם ולהסביר להם את "הסיכון" בהסתרת הון בחשבונות בנק בריטים, וכן לסייע להם להכין את הדיווחים לרשות המסים. בדיווחים אלה, כפי שהסביר אשר לבנקאים, יש לכלול את כל המידע הקיים על החשבונות של הלקוח הישראלי ב-10 השנים האחרונות, לרבות כניסות ויציאות של כספים, ריביות, דיבידנדים שהתקבלו, חישובי רווח הון ועוד.

אשר הציג בפני הבנקאים הבריטיים את תוצאותיו של הליך גילוי מרצון הקודם שהסתיים ב-31 בדצמבר 2016, ונחשב לציון דרך משמעותי בתחום הגבייה והרחבת רשת המדווחים לרשות המסים. במסגרת הנוהל הקודם נחשפו כ-30 מיליארד שקל, בכ-7,500 בקשות לגילוי מרצון, מהן 4,620 במסלול האנונימי, 1,436 במסלול המקוצר 1,493 במסלול הרגיל; וגביית המס בעקבותיו עמדה על כ-3 מיליארד שקל.

נוהל גילוי מרצון החדש, שפורסם שנה בדיוק לאחר שפג תוקפו של הנוהל הקודם, מעניק "תקופת חסד" נוספת לישראלים ל"הלבין" הון שחור. הנוהל נכנס לתוקפו בדצמבר האחרון ויחול למשך שנתיים, עד סוף 2019, למעט המסלול האנונימי שיחול לשנה בלבד - עד ה-31 בדצמבר 2018.

הוראות הנוהל החדש זהות להוראות נוהל גילוי מרצון הקודם, וכוללות מסלולים מקוצר ואנונימי. נוהל גילוי מרצון אינו חדש במחוזותינו, ובמשך שנים איפשרה רשות המסים מעת לעת לנישומים לדווח על הונם השחור, תוך הימנעות מהליך פלילי. ואולם, רק הנוהל האחרון שהונהג הביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות והגילויים, בעקבות החלתו של המסלול האנונימי. במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על-ידי רשות המסים. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של נוהל גילוי מרצון האחרון שפורסם. המסלול המקוצר שפורסם נועד לדיווח על "העלמות קטנות", שבהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל.

לפי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן בתנאי שיעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.

על-פי הנוהל, מי שבקשתו תאושר יידרש לשלם את מלוא המס על הכנסותיו הלא מדווחות, אך מנגד הרשות מתחייבת, שלא יינקטו הליכים פליליים נגד אותם נישומים.

חרף הצלחתו של הנוהל הקודם, ברשות ובאוצר עדיין מעריכים שישנו הון שחור רב של ישראלים ברחבי העולם, בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. לדברי מנהל רשות המסים, משה אשר, "אל מול זרם המידע הצפוי להגיע לרשות מרשויות מס מחו"ל, פרסום הנוהל החדש נועד לתת הזדמנות למי שטרם הסדיר את ענייניו, לתת גילוי מלא של נכסיו הבלתי-מדווחים ולשלם את המס המתחייב".

הבנקים כפופים בימים אלה לכללים מחמירים

האינטרס של רשות המסים בפניה לבנקים הזרים ברור: משה ממשיך את הקו המוצהר שלו מראשית הקדנציה לחשיפת ההון השחור הישראלי והרחבת רשת המדווחים לרשות המסים. ניסיון העבר מלמד כי פניה של הישראלים לגלות את הונם במסגרת הליך גילוי מרצון עתידה להניב תוצאות טובות יותר עבור מערכת המס מניהול הליכים פליליים נגד אותו נישום, אם הוא נתפס בעקבות מידע המגיע אל הרשות. הסיבות לכך מגוונות וכוללות בין היתר את העובדה שברשות המסים מצפים, כי במסגרת הליך גילוי מרצון יחשוף הישראלי את כל הונו השחור המועלם ברחבי העולם, ולא רק את ההון השחור שהסתיר בחשבון הבנק בבריטניה.

השאלה המתבקשת נוכח כל הנתונים הללו היא מה האינטרס של הבנקים הזרים לסייע לרשות המסים הישראלית? כאמור לרשות המסים אין יכולת להפעיל סנקציות על הבנקים אם יתברר כי שימשו מקלט מס עבור הישראלים, וכוחה של הרשות מוגבל לפתיחה בהליכים פליליים ואזרחיים רק נגד הישראלי שייתפס מעלים מס. ואולם, אשר הבהיר לבנקאים כי יש לרשות ולהם מטרה משותפת, שכן הם כפופים בימים אלה לכללים מחמירים במישור של המאבק בהלבנות ההון וכללי הציות.

המאבק הבינלאומי בהון השחור שינה גם את פני הבנקאות בעולם, ולאחר שלאורך השנים הבנקים נחשבו משתפי פעולה עם מעלימי המס והעלימו עין מהתנהגות חריגה של לקוחות (ובמקרים מסוימים אף סייעו ללקוחות) - נאלצו הבנקים להתייצב לצד המדינות במאבק כנגד התופעה. זאת, בין היתר, ואולי בעיקר, לאחר ששורה של בנקים, ובהם גם בנקים ישראליים, ספגו קנסות כבדים בגין שיתוף הפעולה שלהם עם מעלימי המס. כך, בנק לאומי כבר ספג קנס עתק בסך 400 מיליון דולר מהאמריקאים, וגם בנק הפועלים ומזרחי-טפחות עלולים לספוג קנסות.

על הרקע הזה, החלו הבנקים להיפטר מלקוחות בעייתיים ולדווח על התנהלות בעייתית של לקוחות אחרים, כדי להוריד מעל גבם את הרגולטור ואת הסיכון המרחף של קנס עתק.