עסקת הטילים שפתחה מלחמת עולם בתעשיות הביטחוניות

משרד הביטחון צפוי לחתום על עסקת מיליארדים עם תעש, שתעבור לידי אלביט ■ תע"א ורפאל חוששות מהכוח האדיר שירוכז בידי אלביט - אך במשרדי הביטחון והאוצר נחושים להמשיך בהפרטה ■ חשיפה

תעש / איור: גיל  ג'יבלי
תעש / איור: גיל ג'יבלי

החלטה שקיבלו באחרונה שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט על הקמת מערך של רקטות וטילים מדויקים בזרוע היבשה של צה"ל, עוררה לחץ ודאגה בתעשיות הביטחוניות - כשברקע ההפרטה המתהווה של תעש והניסיון שמקדם החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, למכור אותה לאלביט מערכות תמורת כ-1.9 מיליארד שקל.

מיקי פדרמן / צילום: תמר מצפי
 מיקי פדרמן / צילום: תמר מצפי

ראשי החברות הביטחוניות הממשלתיות רפאל והתעשייה האווירית הסתייגו לאורך כל התהליך ממכירת תעש לאלביט, ולא בכדי: עוד לפני שאלביט שמה שקל אחד על תעש, החברה הביטחונית-ציבורית כבר נהנית מאחיזה נרחבת בזרוע היבשה של צה"ל. אם תרכוש את תעש, כך חוששות המתחרות, אלביט - שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן, תהפוך למעצמה בלתי מעורערת.

אלביט כבר נחשבת לספק דומיננטי של צה"ל בתחום היבשה, ובמהלך העשור האחרון מכרה לו את מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) - מערכת תקשורת, שליטה ובקרה בסכומים שמוערכים במיליארדי שקלים, לרבות עדכוני גרסה ושדרוגים תקופתיים; סימולטורים המשמשים לשימור מוכנות וכשירות של יחידות לוחמות; מערכות של מזל"טים טקטיים לטווחים קצרים; מערכות ואמצעי קשר; אמצעי תצפית ועמדות נשק. בשנים הקרובות היא תתחיל לספק לצה"ל גם תותח מתנייע חדש - במסגרת עסקה שנויה במחלוקת שעושה איתה משרד הביטחון בסכום של 1.5 מיליארד דולר לפחות, במתווה רב-שנתי - כפי שנחשף ב"גלובס".

החלק הארי של מערך הטילים והרקטות שעל הקמתו החליטו ליברמן ואיזנקוט יתבסס על מוצרים שפותחו בשנים האחרונות בחטיבת האש של תעש. מדובר ברקטות המדויקות מסוג אקסטרא(רקטות שמגיעות לטווחים של עד 150 ק"מ) ונץ דורס (רקטות שמגיעות למרחק של כ-300 ק"מ). אם משרד האוצר יחתום עם אלביט על מכירת תעש, הרי שמשרד הביטחון יחתום מאוחר יותר עם אלביט על עסקה של אלפי רקטות וטילים מדויקים, בהיקף שמוערך ב-7-8 מיליארד שקל במהלך העשור הקרוב. כחצי מיליארד שקל מהסכום הזה יוקצו מתוך תקציב הביטחון כבר בתוכנית הרב-שנתית הנוכחית של צה"ל, תר"ש גדעון.

בכירים ברפאל ובתעשייה האווירית התריעו בשנים האחרונות בפני משרדי האוצר והביטחון ובפני נציגי רשות ההגבלים ומבקר המדינה אודות ההשפעה העצומה של מכירת תעש לאלביט על שאר התעשיות הביטחוניות. "אלה יהיו שינויים טקטוניים", אומר ל"גלובס" גורם בכיר בתעשייה ביטחונית גדולה. "אלביט שאחרי רכישת תעש תהיה החברה הביטחונית הכי גדולה והכי חזקה בישראל, והיא תמשיך לצבור כוח. היא תהיה מוכנה להפסיד קצת במקום אחד כדי להרוויח הרבה מאוד במקום אחר. מבחינתה, רכישת תעש היא לשים רגל בדלת. גם אם הרגל יחפה - זה שווה לה בטווח הארוך. רכש רקטות במיליארדים מתעש הופך עבור אלביט את כל העסקה הזאת לא רק למשתלמת - אלא להתגשמות של חלום ורוד. זה לקבל את מפעל הפיס".

על רקע ההתעצמות האפשרית של אלביט עם רכישת תעש, ההחלטה המקצועית של הרמטכ"ל ושר הביטחון, שנועדה להתאים את יכולות האש למציאות שמתהווה במזרח התיכון ומצריכה פיתוח של יכולות פגיעה מדויקות - מקבלת מבחינת התעשיות המתחרות פרשנות של "איום ממשי".

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
 רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

הטילים של תעש יהרגו את תע"א

בימים אלה שוהים רוב בכירי החברות הביטחוניות בתערוכת נשק בסינגפור. החיוכים ולחיצות הידיים ביניהם מסווים את המתח ואת המאבקים שמתקיימים כבר תקופה ארוכה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, בחדרי הדיונים.

לתעשייה האווירית ולרפאל יש סיבות לחשוש מתוכנית הטילים החדשה של מערכת הביטחון, כיוון שאלביט שלאחר רכישת תעש תשיג אחיזה בטכנולוגיות מתקדמות בתחום הטילאות - ומכאן, היא רק תוכל להתעצם עוד יותר.

"אם אלביט מתחילה לשחק עם רקטות וטילים שמגיעים לטווחים של 150 ק"מ ואולי כפול מזה, לא תהיה לה בעיה לעשות להם בהמשך התאמות שיהפכו אותם לטילי אוויר-קרקע ולטילי ים-קרקע, ואז לתעשייה האווירית ולרפאל תהיה בעיה. אפשר להבין את הדאגות של החברות הללו, כי אלביט עשויה לקבל אחיזה במקומות שהיום אין לה", מזהיר גורם בכיר שמקורב לתהליך ההפרטה.

ואלה לא רק הרקטות והטילים של תעש שיסייעו לאלביט לממש את שאיפותיה לגדול לממדים עצומים בתחום הנשק: רכישת תעש על ידה תאפשר לה חדירה והתבססות בתחומים נוספים, כמו גם דריסת רגל במיגון ובהשבחה של נגמ"שים וטנקים, תוך מעורבות בתוכניות הייצור של טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמ"ר של מינהלת הטנק (מנת"ק) של משרד הביטחון, כמו גם בנגמ"ש הגלגלי החדש איתן שעתיד להיות מיוצר גם הוא בשנים הקרובות בידי אותה מינהלת.

אחד החששות הגדולים של התעשייה האווירית נובע מהעובדה שהיא לקוחה גדולה של תעש ברכיבים הקשורים לתוכניות הטילים שלה: לחברה פעילות ענפה בתחום הטילים, רובה מסווגת, ואת המנועים ורכיבים שקשורים לראשי הקרב של טיליה היא רוכשת מתעש.

התעשייה האווירית ואלביט הן מתחרות מרות בשווקים המקומיים והעולמיים, והחששות שלה, כפי שהובעו גם בשבועות האחרונים לפני נציגי רשות ההגבלים, מדברים על תרחיש שבו אלביט שמחזיקה בתעש תשלוט על מחירי הרכיבים שהיא קונה באופן שוטף מתעש לטובת תעשיית הטילים שלה.

"המצב של התעשייה האווירית בנסיבות האלה גרוע יותר מזה של רפאל: לרפאל יש פעילות עצמאית בתחום המנועים וראשי הקרב (רש"קים), והיא לא תלויה בנושא הזה בתעש. לתעשייה האווירית אין חלופה, והיא תצטרך לקנות רכיבים מהמתחרה הכי גדולה שלה. מעבר לשליטה על מחירים, אלביט תלמד עם השנים את הרכיבים ואת המערכות של התעשייה האווירית, ותעמיד מאוחר יותר קו מוצרים משלה. זה 'יהרוג' את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של התעשייה האווירית", מזהיר גורם ביטחוני.

צה"ל, כמו כל צבא מודרני, מכוון את מהלכי ההצטיידות הרב-שנתיים שלו באופן שכל האמצעים שהוא מפעיל ידעו "לדבר" באותה השפה כדי לאפשר "סגירות מעגל" ונטרול של איומים מידיים בטווחי זמן קצרים מאוד. מבחינה מקצועית, המציאות של שדה הקרב העדכני מצדיקה גישה כזאת בשל השתנות האיומים ומורכבותם, התמקדות הלחימה בשטחים אורבניים והפיכתו של האויב ל"נעלם" - מה שמחייב פעולה מהירה לפגיעה בו, תוך ניצול חלונות הזדמנויות מצומצמים מאוד.

"אף אחד לא מבטיח שלא ייווצר מצב שאלביט המורחבת תצייד את זרוע היבשה במערכות שליטה ובקרה מסוימות שידעו להתחבר רק עם מערכות אחרות - גם הן של אלביט. היא תשלוט באינטגרציה, ומי ששולט באינטגרציה - שולט בהכל. כמובן שאפשר לחייב אותה לפתוח את המערכות שלה באופן שהן ידעו להתחבר עם מערכות אחרות, אבל זה יעלה המון כסף. בשורה התחתונה צה"ל יהפוך להיות לקוח שבוי של אלביט, וחברות מתחרות שפועלות בתחומים דומים יידחקו הצידה. למצב כזה יהיו משמעויות אדירות גם על מעמדן של אותן חברות כיצואניות. חברה שמפתחת מערכת נשק שהיא לא מצליחה למכור לצה"ל, תתקשה מאוד למכור אותה לצבא אחר בעולם", טוען גורם ביטחוני. "כל 'התענוג' הזה יתרגש על התעשיות הביטחוניות בשנים הקרובות, כשהתקציב השקלי לרכש אמצעים מהתעשיות יקטן בגלל ביטול היכולת להמיר מאות מיליוני דולרים לשקלים מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי".

השווי: מ-1.1 מיליארד ל-1.9 מיליארד

נוסף על רקטות וטילים מדויקים שמערכת הביטחון מתכוונת לרכוש בכמויות ובסכומים משמעותיים בשנים הקרובות מתעש, או מתעש שממוזגת בתוך אלביט, רפאל תמצא את עצמה בתחרות עם היכולות החדשות שיהיו לאלביט גם בתחום ההגנה האקטיבית לנגמ"שים ולטנקים. כיום רפאל מוכרת באופן בלעדי לזרוע היבשה את מעיל רוח, מערכת ההגנה מפני טילים נגד טנקים, בזמן שלתעש יש מערכת דומה, חץ דרבן, שמשרד הביטחון החליט לא לרכוש.

"לאלביט יש מערך שיווק משומן, בכל אופן משומן הרבה יותר מזה של תעש, והיא תרצה למצות מהיכולות שלה בכל תחום את המקסימום", אומר בכיר באחת החברות הביטחוניות.

גורמים אחרים הזהירו באחרונה כי מלבד הגישה למגוון רחב של מוצרים שיעשירו וירחיבו את הפורטפוליו של אלביט לאחר שתרכוש את תעש, החברה תיהנה מיתרון שערכו לא יסולא בפז מהנוכחות האינטנסיבית שלה בזרוע היבשה: צה"ל, בסופו של דבר, הוא צבא קטן במדינה קטנה והישראלים הם אנשים חמים שאוהבים מאוד לדבר על מערכות נשק, בייחוד חובבי הז'אנר או כאלה שמתפרנסים ממנו. אחד החששות הוא שהנוכחות של אלביט ביחידות צבא היבשה תהיה חשופה לצורכי הצטיידות עתידיים של היחידות השונות, תקדים ותשקיע במחקר ופיתוח ותדע להעמיד בבוא העת מוצרים רלוונטיים - תוך שחברות מתחרות ימצאו את עצמן מדשדשות עם נתוני פתיחה בעייתיים.

ל"גלובס" נודע, כי במהלך השיח שמתקיים בין בכירי רפאל והתעשייה האווירית לבין נציגי משרדי הממשלה, הועלו הצעות מצד החברות לאפשר את מיזוג תעש ואלביט תוך הצבת מערך של התניות שבכוחו להבטיח את איתנותן של שאר החברות. התעשייה האווירית דרשה לחייב את אלביט לא להעלות את מחיר המנועים והרש"קים המשמשים לתעשיית הטילים שלה, ושאלביט המורחבת לא תיכנס לשוק הטילאות והרקטות. מקורות ביטחוניים אמרו, כי "לא ניתנה שום הבטחה בנושא הזה מאף אחד". רפאל מצידה דרשה ודאות לגבי מחירים של חומרי גלם, כמו חומרי נפץ המשמשים לייצור של חלק ממוצריה. ככל הידוע, היא טרם קיבלה תשובה בנושא, וכבר החלה לחפש בעצמה חלופות.

גורמים שמצדדים בהפרטת תעש אומרים שאין מנוס ממנה, ובמשרדי הביטחון והאוצר יש תמימות דעים שאת המהלך הזה יש למצות בדחיפות. מקורות בתעשיות הביטחוניות העריכו כי הדוח כולל ממצאים חמורים, אך אומרים כי ייתכן שהשנה שחלפה מאז הפצת הטיוטה הראשונה שלו בקרב הגורמים המבוקרים הדליקה במשרד האוצר נורה אדומה, באופן שהוא העלה את המחיר שאלביט תידרש לשלם על תעש לכ-1.9 מיליארד שקל במקום 1.1 מיליארד שקל, מחיר נמוך מדי שקבע מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב.

אותם גורמים מתייחסים לאזהרות של שאר התעשיות הביטחוניות על ערעור שוק הנשק המקומי כאל "אמירות של גורמים עסקיים שחוששים לפוזיציית השוק שלהם, ואין מדובר בחששות של המדינה, משרד הביטחון או צה"ל. משרד הביטחון אומר שהוא ידע לנהל את האירוע הזה. מתבקש שהוא יידרש להרחיב במצב השוק החדש את הפיקוח ואת הבקרה על אלביט, ואם הוא יראה שהיא 'משתוללת' יותר מדי, יעמדו לרשותו לא מעט מנופים טובים נגדה. אסור לשכוח שאת היתרי היצוא הביטחוני נותן משרד הביטחון".

"רפאל ותע"א מצפות לפיצוי"

אלביט מסרבת להתייחס להליכים הקשורים לרכישת תעש ומתנהלת לאורך כל התהליך בפרופיל תקשורתי נמוך. עם זאת, לפי גורם שתומך בהפרטה, הטענות שרואות אור חדשות לבקרים אודות הפיכתה של אלביט למונופול כביכול בתחום הנשק, חוטאות לאמת. מינהל הרכש שבמשרד הביטחון קיים אשתקד רכש ביטחוני בחברות הישראליות בהיקף כולל של כ-11.5 מיליארד שקל, ולפי הדוחות של רפאל, היא הספקית היקרה ביותר של מערכת הביטחון: אשתקד היא מכרה לה אמצעי לחימה ומערכות נלוות בכ-3.5 מיליארד שקל, שמהווים 31% מרכש הביטחוני של ישראל; אחריה נמצאת התעשייה האווירית שמכרה ב-2.8 מיליארד שקל, שהם כ-24% מהרכש הביטחוני; במקום השלישי נמצאת אלביט שמכרה ב-2.2 מיליארד שקל שמהווים 20% מהרכש הביטחוני של ישראל, ואחריה נמצאת תעש שמכרה ב-1.2 מיליארד שקל, המשקפים 10% מכלל הרכש הביטחוני של ישראל. שאר הרכש הביטחוני הישראלי נעשה מחברות אחרות.

"מכירת תעש היא אינטרס של המדינה. החברות הביטחוניות, במיוחד התעשייה האווירית ורפאל, חוששות שחלק מהגבינה שלהן תזוז", אומר הגורם. "התוכנית החדשה להקמת חיל טילים בצה"ל מלחיצה את שתי החברות וסביר להניח שהן מצפות לקבל עכשיו סוג של פיצוי - קבלנות משנה בפרויקטים השונים או - וזה נכון בעיקר לגבי התעשייה האווירית - גב ממשלתי להנפקה או לגיוס הון. ייתכן שהן ידרשו מהמדינה כפיצוי גם חלקים מעסקאות בתחום היבשה".

המו"מ למכירת תעש: בצל בדיקת רשות ההגבלים ודוח חמור של המבקר

ברקע של המשא ומתן המתקדם שמוביל החשב הכללי במשרד האוצר עם ראשי אלביט מערכות לקראת מכירת תעש, רשות ההגבלים העסקיים עדיין שוקדת על בדיקה מקיפה אודות השפעת המיזוג של שתי החברות על השוק הביטחוני בישראל - כך נמסר היום ל"גלובס".

במקביל, ראש החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה, יוסי ביינהורן, משלים בימים אלה ניסוחים אחרונים בדוח ביקורת מקיף שעשה אודות תקינות הליך ההפרטה. טיוטה ראשונה של דוח ביקורת בנושא הופצה לתגובת הגורמים המבוקרים, בעיקר ברשות החברות, משרד האוצר ומשרד הביטחון לפני יותר משנה. מאז, מבקר המדינה העביר לתגובת המבוקרים טיוטה שנייה, לקראת השלמת הדוח שצפוי לראות אור בקרוב.

יצוין, כי עם פרסום המכרז של רשות החברות למכירת תעש בידי המדינה, התמודדו לא פחות מ-10 חברות וקבוצות מהארץ ומהעולם ברכישת החברה, אך כולן פרשו ממנו בזו אחר זו עד שאלביט מערכות נותרה היחידה במרוץ.

כמה חברות שהתמודדו בהליך על רכישת תעש ופרשו ממנו, אף התלוננו אצל מבקר המדינה על תקינותו. תלונות על תקינות התהליך נשמעו מאז גם מצד קבוצה משותפת שהקימו אנשי העסקים סמי קצב ומאיר שמיר, לקראת התמודדות על רכישת החברה.

לפני כשנתיים, בעקבות אותן תלונות, דרש המבקר יוסף שפירא משר האוצר משה כחלון ומשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון לעצור את תהליך ההפרטה, עד לגמר בדיקתו בנושא. זאת, בין השאר בעקבות מידע שהגיע אליו ולפיו גורמים ברשות החברות ובמשרד הביטחון פעלו כדי להשפיע על תוצאות מכרז תעש, וטענות נוספות שנוגעות לליקויים קשים בהליכים להערכת השווי של החברה.

שתי הערכות השווי הראשונות שקיבלה רשות החברות היו נגועות בניגודי עניינים, ובחודשים האחרונים, לקראת חידוש המאמץ למכור את תעש, המדינה הזמינה הערכות שווי מחודשות לחברה.