האם המומחה מטעם שותפויות "תמר" מצוי בניגוד עניינים?

לטענת התביעה בייצוגית נגד מחיר הגז המופרז לכאורה שמשלמת חברת החשמל ל"תמר", המומחה מטעם "תמר" ייצג במקביל את המתחרה של "תמר", חברת EMG המצרית ■ ד"ר בועז מוסול: "זה לא היה במקביל. EMG כבר הייתה חברה מתה כשכתבתי את חוות-הדעת ל'תמר'"

המומחה מטעם שותפות תמר ייצג במקביל גם את המתחרה של תמר בזירת מכירת גז למדינת ישראל, EMG המצרית - כך עלה הבוקר (ה') במהלך חקירתו הנגדית של העד המומחה הבריטי, ד"ר בועז מוסול, במסגרת התביעה הייצוגית כנגד המחיר המופרז לכאורה של הגז הטבעי שמסופק ממאגר תמר לחברת החשמל.

הבוקר (ה') נמשך הליך ההוכחות לאישור התובענה הייצוגית, בהיקף 42 מיליארד שקל, כנגד שותפות מאגר תמר; ונמשכה חקירתו של העד המומחה מטעם ההגנה על חוות-דעתו הקובעת, כי המחיר שנקבע במסגרת ההסכם בין חברת החשמל לתמר הוא מחיר הוגן. מוסול נחקר ביום שני על קביעותיו אלה, והיום נמשכת חקירתו הנגדית על-ידי עורכי הדין של התובע. במסגרת החקירה העלה עורך דינו של התובע, עו"ד גלעד ברנע, טענה כי העד היה בניגוד עניינים, היות וייצג בו זמנית את EMG המצרית בהליך בוררות בנוגע לגז הטבעי וכן את שותפות תמר, המתחרה בה במכירת גז לישראל, בתביעה הייצוגית שנדונה כעת. העד הסביר כי במועד מתן חוות-הדעת לתמר EMG המצרית כבר הייתה חברה "מתה" הלכה למעשה, ולכן הוא לא היה מצוי בשום שלב בניגוד עניינים.

עו"ד ברנע שאל את ד"ר מוסול מה הייתה מהות הליך הבוררות בו ייצג את EMG, וזה השיב כי החברה המצרית ביקשה פיצוי ממצרים על הפיצוצים שאירעו בצינורות הגז שלה - אשר בעקבותיהם נפסקה אספקת הגז לישראל ממצרים - והוא נשכר להעריך את הנזקים של החברה. "נשכרתי לתת ל-EMG חוות-דעת המנתחת כמה יהיה ערך הפיצוי", העיד. "באותו זמן נתת חוות-דעת לתמר בתביעה הייצוגית", שאל עו"ד ברנע את העד, וזה השיב: "לא בדיוק באותו זמן". ברנע התעקש והציג לעד את לוח הזמנים: ב-2012 החל הליך הבוררות המצרי בו נתן ד"ר מוסול את חוות-דעתו, וביוני 2014 הוגשה הייצוגית בעניין מחיר הגז בישראל, בזמן שהליך הבוררות המצרי עוד מתנהל, ואז התבקש מוסול למסור חוות-דעתו במסגרת זו (הוגשה לבית המשפט בינואר 2015).

"אז באותו זמן נתת חוות-דעת לצדדים המתחרים", אמר עו"ד ברנע, ומוסול הסביר: "אני לא חושב שב-2014 תמר התחרתה ב- EMG . באותו זמן, בפועל, EMG כבר הייתה מתה". עוד טען העד, כי הגם שהבוררות המצרית נמשכה עד 2017, הוא עצמו היה מעורב בהליך רק עד 2015, ובהמשך אולי קיבל מספר מיילים בנושא ובכך הסתיימה מעורבותו.

בהמשך לכך נשאל ד"ר מוסול על החומרים הסודיים אליהם נחשף במסגרת הבוררות המצרית, שיכולים להשפיע על שותפות תמר, והשיב כי לא עשה שימוש במידע אליו נחשף במסגרת הכנת חוות-הדעת לתמר. "אתה לא הצהרת בחוות-הדעת שלך שהוגשה לבימ"ש שנתת חוות-דעת גם לאיאמג'י?", שאל עו"ד ברנע, וד"ר מוסול השיב: "לא". לשאלה אם לא היה אמור להצהיר השיב כי לא הסתמך על המסמכים אליהם נחשף אלא אל מסמכים שהוצגו לו, וכן על הידע שלו בתחום.

במסגרת התביעה, שהוגשה ביוני 2014, נטען כי שותפות תמר ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחברת החשמל תמורה בשווי של 5.4 דולר ליחידת חום, אף שהמחיר הראוי אמור היה להיות 2.34 דולר. לטענת התובע משה ניזרי, באמצעות עורכי הדין יצחק יערי וגלעד ברנע, המחיר המופרז "מגולגל" על צרכני חברת החשמל, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל לשנה.

בשבוע שעבר נחקרו העדים המומחים מטעם התביעה על חוות-דעתם שקבעו כי המחיר המשולם עבור הגז הוא מעל מחצית מהמחיר הראוי, וביום שני השבוע החלה חקירתו של העד המומחה מטעם הנתבעות - השותפות בתמר. המומחה הכלכלי הבריטי, ד"ר בועז מוסול, נחקר על חוות-דעתו, אשר במסגרתה קבע כי מחיר הגז שנקבע בהסכם בין חברת החשמל לשותפות תמר הוא מחיר הוגן, כי לתמר לא היה כוח מונופוליסטי בעת המשא-ומתן עם חברת החשמל וכי ההסכם נחתם בין שני צדדים בעלי כוח מיקוח דומה. זאת, לאחר שמצא כי המחיר הראוי של הגז עומד על כ-6 עד 10 דולר ליחידת חום.

בחוות-דעתו עליה נחקר גם היום קבע ד"ר מוסול, בין היתר, כי הדרך המתאימה ביותר לאמוד את ערכו הכלכלי של הגז הטבעי בישראל היא לבדוק את המחיר שניתן למכור בו את הגז. "מחיר המכירה של הגז בעסקות בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון הוא מדד לשיעור ערכו בעיני שני הצדדים. הוא מהווה גם מדד פוטנציאלי לשיעור ערכו בעיני קונים אחרים או מוכרים אחרים: אילו קונה אחר היה מעריך את הגז מעל למחיר המכירה הנדון, הרי שהוא היה מציע למוכר מחיר גבוה יותר (ולהפך)", כתב.

מוסול ציין בחוות-דעתו כי בעת השוואת מחיר היצוא לזה של גז הנמכר בישראל, הכרחי לערוך התאמות להבדלים בין מקומות המכירה. לדבריו, הדרך התקנית לעשות זאת היא לחשב את מה שמכונה "מחיר שיווי המשקל של היצוא" (XPP). ה-XPP הוא המחיר בשוק המקומי בהשוואה למחיר בשווקים זרים, שאליהם ניתן לייצא את הגז, בניכוי הוצאות הובלה, תעריפים ושאר עלויות שהספק נושא בהן ביצוא. מוסול חישב את ה-XPP וציין כי על-פי החישוב שלו המחיר הראוי של הגז עומד על 6.73-7.40 דולר ליחידת חום בעסקה לטווח ארוך ועל 4.51 עד 10.25 דולר ליחידת חום בעסקה לטווח ארוך.

על הרקע הזה, קבע ד"ר מוסול כי מחיר הגז שנקבע בהסכם בין חברת החשמל לתמר אינו מופרז. בהמשך קבע, כי לחברת החשמל, כרוכשת גדולה וחזקה, היה מעמד חזק בעת המשא-ומתן לקביעת המחיר.

במסגרת עדותו בבית המשפט בראשית השבוע נחקר מוסול על מנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם בין חברת החשמל לתמר - מנגנון הצמדה למדד האמריקאי. העד העיד כי מדובר בהסדר שהוא "very very unusual" - מאוד יוצא דופן - והוא אינו זוכר שראה מנגנון הצמדה כזה בחוזים שראה בעבר.

המחלוקת על מחיר הגז הטבעי שמשלמת חברת החשמל מהותית לכלל הציבור, כלל לקוחות חברת החשמל, היות ולטענת התובעים המחיר הגבוה שמשלמת החברה לשותפות תמר מגולגל אל כיס הציבור בתעריפי החשמל הגבוהים. אם המחיר שמשלמת החברה ירד המשמעות עשויה להיות הפחתה דרמטית של תעריפי החשמל לכל בית בישראל.