יו"ר הקואליציה אמסלם רק ממלא את הוראות הבוס הגדול

מ פכ"ל המשטרה רוני אלשיך זעזע את המערכות בראיון שנתן אתמול לאילנה דיין ב"עובדה". התזמון, כמה ימים לפני שהמשטרה מסיימת את חקירותיה ומעבירה את החומרים לפרקליטות, כאשר כלי התקשורת, וגם ב"גלובס" עמיתי חן מענית, מפרסמים שהמשטרה עומדת לפרסם כי יש תשתית ראייתית לכתבי אישום בלקיחת שוחד, הפרת אמונים ועוד.

מניסיון העבר ושיחות רקע עם בכירים בליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח טלפונית ומתדרך אישית את אלה המתראיינים בכלי התקשורת ומסבירים את הצד שלו לסיפור. יש להניח שכך קורה גם בימים האחרונים. הראיונות של השר צחי הנגבי ויו"ר הקואליציה דוד אמסלם בתחנות הרדיו הבוקר (ה') נשמעו הדוקים ומתואמים: מתקפה נגד מפכ"ל המשטרה, הנמצא בימים הללו על המוקד הפוליטי.

אמסלם, במיוחד, אמר דברים קשים בגל"צ: "המשטרה מנסה לבצע הפיכה במדינה", אמר. "אלשיך מלא בעצמו, מחייך, מדושן עונג". הוא הוסיף עוד דברים חמורים: "צמרת המשטרה רואה בראש הממשלה אויב אישי שלהם והם מגבירים את החקירה... לא מצליחים להפיל אותו בקלפי".

כמה ימים קודם לכן, זימן אמסלם את כתבי הכנסת לתדרוך בחדר הישן של סיעת הליכוד. החדר הזה - עם תמונתו היפה של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ז"ל, שאין בו מקום להכיל את 30 חברי הכנסת של הסיעה, הצלמים והעיתונאים וכמויות פעילי הליכוד שנוהרים מדי יום ב' לישיבת הסיעה - שימש בעבר לתדרוכי רקע שלווים.

קודמיו של אמסלם בתפקיד יו"ר הקואליציה, יריב לוין, זאב אלקין וצחי הנגבי, כל אחד בתורו, נהגו לזמן לשם את תא כתבי כנסת מדי יום ב' בשעה 16:00 ולהסביר, בשיחה שאינה מיועדת לציטוט, את יעדי החקיקה לאותו השבוע, לדבר בגילוי לב על הבעיות בקואליציה ולעתים אף חשפו את התסכולים שלהם בנוגע לחברי כנסת סוררים מהליכוד, העושים תרגילים שונים ומשונים במהלך ימי התקציב. איך אפשר לשכוח את החתונה של בן הדוד של הח"כ לשעבר דני דנון במיאמי או בלוס אנג'לס, חתונה שלא איפשרה לו להגיע ולהצביע עם המפלגה שלו. אפשר להתגעגע כמעט ל"מרדנות המנומנסת" של ח"כ משה פייגלין, שהיא כאין וכאפס לעומת הבלגן הליכודי בימים אלה.

מי אני, מה אני

ימי הכנסת ה-20 של ח"כ ביטן וח"כ אמסלם הביאו סטנדרט אחר למשכן. הכל מצולם ומתועד, גם כאשר יו"ר הקואליציה מתלבט בקול רם איך מתמודדים, מבחינת חקיקה והחיים עצמם, עם העובדה שהכל מצולם ומתועד. יו"ר הקואליציה הקודם דוד ביטן, החשוד בפלילים, היה הראשון להסיר את החסמים. הוא התמסר למצלמות ולראיונות יום-יום שעה-שעה, וקבע ששעת התדרוך יכולה להיות מצולמת ומשודרת.

כמה שיותר חשיפה, מבחינתו. האיש היה חובב תקשורת. רוב שעות היממה שלו (למי שמסוגל ללכת במורד הזכרון הציבורי, בדיוק שנה לאחור) הוקדשו לאמירות בוטות נגד כלי התקשורת, תאגיד השידור הציבורי כאן, העיתונאים, העורכים, הצלמים. כולם היו בניו, כולם היו אשמים.

אמסלם, שנכנס לתפקיד באמצע חודש דצמבר, מתמסר פחות לאור הזרקורים והשבוע הוא קיים את התדרוך הראשון עם הכתבים. הוא הודיע מראש שיאפשר לשדר ולתעד הכל, וכך היה. העמדנו שידור לייב בפייסבוק (ביד שמאל) וציוצים בלפטופ (ביד ימין). יש להניח שלא כל דבר שאמסלם אומר מעניין את האומה ובכל זאת, קו אחד עלה מתוכן דבריו. אמסלם העיד על עצמו באותו התדרוך כאיש ה"לשון המעטה". אנדרסטייטמנט. מי אני אמסלם? הוא אמר במילותיו שלו, לא רציתי בכלל בתפקיד הזה, נקראתי אליו על ידי ראש הממשלה.

"יוסי, יוסי, יוסי", השיב אמסלם לאחד העיתונאים תוך שהוא חוזר על שמו מספר פעמים - הרגל נוסף שלו, לחזור על מילים מסוימות במשפט (התמכרנו ל"אני אסביר, אני אסביר, רגע רגע" של "ארץ נהדרת"). "הלוואי וראש הממשלה היה משחרר אותי מהתפקיד הזה כבר עכשיו. התפקיד הקודם שלי בוועדת הפנים מילא אותי. אני אף פעם לא משקר, נתניהו ביקש ממני לבוא לתפקיד. התפקיד הקודם שלי היה בסדר והתפקיד הזה פחות מתאים לאופי שלי. דוד ביטן חבר אישי שלי. אני משתדל לדבר איתו כל יום. אני מקווה שהדברים יסתדרו עבורו והוא יחזור ואני אעשה קידוש בבית הכנסת..." (כדי שהוא יחזור - ט"ש). נקרא אל הדגל, אמסלם.

הוא אמסלם המשיך בהצהרת האנדרסטייטמנט שלו בנוגע למעמדו בליכוד. חלק מאיתנו שאלו אותו לגבי הליכי ההצבעה על התקציב, שתחל ביום א' הקרוב, איך הוא יסתדר, מהם לוחות הזמנים והשאלה הכי חשובה - מה בוער להעביר את תקציב שנת 2019 בראשית שנת 2018, כאשר יעדי המדינה, הרפורמות הנחוצות, כשלי השוק או אתגרים ביטחוניים הם בגדר נבואה.

"אני אגיד לך אדון אייכלר", פנה אמסלם לשדרן רשת ב'. "אתם הרי יודעים שאני פה רק שלוש שנים ואין לי פרספקטיבה היסטורית של שלושים שנה", המשיך והמעיט את עצמו, "מבחינת התקציב, אני רק קבלן ביצוע. אני לא נכנס ושואל אחרים 'למה עכשיו, למה בחודש מארס?'. לא, לא, אני לא שואל. אומרים לי שרוצים להוריד את זה לפני פסח. זו המשימה ואני אדם משימתי. אני לא מכתיב מדיניות ולא קובע מה יהיה, בשביל זה יש ממשלה".

גישה מעניינת של נבחר ציבור. הוא הקטן, אמסלם, מי הוא בכלל, לא מכיר את ההיסטוריה ולא שואל למה ומתי. רק ממלא אחר ההוראות של הבוס הגדול. הוא בעניין של ביצוע המשימה. חייל בשירות התקציב. חייל בשירות המסרים של ראש הממשלה. אמסלם פגש את הסנה הבוער השלו ויודע מה השליחות.

אגב, בחלק הראשון של השיחה עם העיתונאים, אמר אמסלם, בדברים ששודרו בשידור חי כאמור, שהוא לא יודע איך להתמודד עם העולם החדש והחשוף של כולם-מקליטים-את-כולם-כל-הזמן. הוא נשאל אם ידחף להעביר חקיקת איסור הקלטות. "אני לא מגובש בעניין", אמר ח"כ האנדרסטייטמנט, "הגענו למצב שכל אדם עושה חיפוש גופני על כל מי שבא לדבר איתו כולל על העוזרים הפרלמנטריים שלו. אפילו גן החיות התנ"כי מתנהל כבר יותר טוב... אתה מתחיל לדבר עם אדם ומשוכנע שכולם מקליטים את כולם. זה הזוי. מצד שני, הקלטות זה חלק מן הכלים של תחקיר עיתונאי ולכן לא מצאתי כרגע את הנקודה שתאזן את זה, אבל המצב הוא בלתי נסבל, גם כשאתם מדברים אתם לא יודעים כבר מי מקליט אתכם, אולי אפילו האדם הכי קרוב".

"עכשיו אנחנו מקליטים אותך", קרא לעברו אחד העיתונאים בחדר, ואמסלם צחק בחזרה "כן, כן שמתי לב".

מתי יעלה חוק הגיוס?

בחודש אוגוסט יסתיים הדד-ליין שהכתיב בג"ץ לכנסת כדי לתקן את חוק גיוס החובה. בציר מערכת היחסים שבין הליכוד לש"ס ויהדות התורה יש רגיעה בשבועות האחרונים, אחרי שנתניהו עמד במילתו והעניק לסיעות החרדיות את מלוא חוקי השבת שביקשו, וזאת על אף פגיעה אלקטורלית פוטנציאלית בליכוד. אבל בג"ץ זה בג"ץ וגיוס חובה בתוספת ערך השוויון במדינה הדמוקרטית נמצאים על השולחן, ובזירה החרדית החלו לדבר ברצינות על חקיקת "חוק יסוד: ערך התפילה" או "חוק יסוד: לימוד תורה", מעין עיקרון-על שיאפשר לחרדים להמשיך להתפלל ולא להתגייס לשירות צבאי חובה. נורמה חוקתית חדשה שתאפשר היררכיה נורמטיבית חדשה. גיוס חובה (חוק רגיל) יוכפף לחשיבות לימוד תורה (חוק יסוד).

כדי להעביר חוק יסוד על הקואליציה לגייס 61 קולות בשלוש קריאות, ומתי יש הזדמנות כה נפלאה אם לא בימי התקציב של שנת 2019 אשר עומדים לעבור במשמעת קואליציונית הדוקה כבר בימים הקרובים. הנחת המוצא בקואליציה היא שסיעת ישראל ביתנו תתנגד נחרצות, וזה ישאיר לקואליציה בדיוק 61 קולות, כשסיעת כולנו ביניהם. האם יש לכך סיכוי? באורח פלא, אף אחד בקואליציה לא מוכן להשיב על כך. מדיניות העמימות. יו"ר ועדת הכספים משה גפני סירב להשיב לשאלה הזו, ואילו ראש הממשלה שחרר הצהרה סתומה בנושא חוק הגיוס לפני כמה ימים: "הקואליציה הזאת חזקה, היא עברה מהמורות רבות וגם את הנושא הזה (גיוס) נעבור בהידברות ובשיתוף פעולה". אמר ולא יסף. כך גם יו"ר הקואליציה אמסלם, כאשר נשאל בתדרוך שהוזכר לעיל. מה התוכן של החוק? איך יתגברו על ערך השוויון? שקט, לא מדברים.

מהלך פוליטי מן הסוג הזה עשוי לחזק את יאיר לפיד ויש עתיד, ולהחזיר צבע לפניו של אביגדור ליברמן. אחרי שבתות בבוקר באשדוד, הנה קמפיין מושלם עבור שר הביטחון, דרך מופלאה לזנק מתוך ה-5-6 מנדטים ולחזור ללב העשייה.

תעלומת יעקב פרי

תחקירי "עובדה" בנוגע לח"כ המתפטר יעקב פרי שופכים אור רב על האיש ופועלו. מעבר להיותם עבודה עיתונאית חשובה, פרט אחד נותר עלום וראוי שפרי יתן עליו תשובה: מדוע הסתיר בפני השב"כ את אי-עברו הצבאי.

שיחות טלפון שביצענו אתמול לאנשי יש עתיד כדי לנסות לפצח את התעלומה, לא הניבו תשובות מספקות. נדמה שגם יאיר לפיד היה מופתע מהתחקיר. אפילו הוא לא ידע שפרי לא היה בצבא. אם הסיבה לכך היא שפרי ניסה להסתיר פגם רפואי ולאחר מכן הצטרף לשב"כ תוך שהוא ממשיך להסתיר זאת (ולהוסיף שקר על שקר על שקר) - האם מדובר פה בשיפוץ קורות חיים ולו רק כדי להיות איש ביטחון צעיר? צריך לזכור שבישראל של שלהי שנות ה-60 הנורמות היו אחרות, ואי-גיוס היווה מקור לבושה. אבל מדוע להמשיך עם ההסתרה גם היום? שירות ממושך בשב"כ עד לראשות הארגון אמור להוות תיקון בדיעבד לעצם ההסתרה הראשונה. לפרי הפתרונים.