הערכה: יום הלחימה יוביל להגדלת תקציב הביטחון במיליארדים

ההתחממות בגבול הצפון, שהגיעה לשיאה השבת, עשויה להכריע את הוויכוח בין ליברמן לכחלון על תקציב הביטחון הרב-שנתי

אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

סבב הלחימה הקצר בין צה"ל לסוריה ואיראן בשבת, עשוי להכריע את הוויכוח בין שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לבין שר האוצר, משה כחלון, על הגדלת תקציב הביטחון ב-4.8 מיליארד שקל על פני של שלוש שנים. גורמים ביטחוניים העריכו היום כי אירועי הלחימה יהוו מאיץ להחלטה על הגדלת תקציב הביטחון, כפי שדרש ליברמן בקיץ האחרון. גובה תקציב הביטחון ל-2018 הוא 71.5 מיליארד שקל, סכום שכולל 3.8 מיליארד דולר, כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי.

הדרישה של ליברמן להגדלה תקציבית עוררה תרעומת באוצר שראה בה ניסיון לפרוץ את ההסכם של כחלון עם שר הביטחון הקודם, משה (בוגי) יעלון, לפני כשנתיים. על-פי הסכם יעלון-כחלון, לרשות משרד הביטחון יעמוד תקציב שנתי קבוע למשך 5 שנים שיאפשר לצה"ל ודאות ויכולת לקיים תכנון ארוך טווח של רכש ואימונים.

הדרישה של ליברמן נומקה בשינויים שחלו במזה"ת לאחר חתימת ההסכם, שהוגדר בשעתו היסטורי. לטענתו, ההסכם לא כולל הקצאת משאבים תקציביים שאמורים לאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון לענות למציאות הביטחונית שהתהוותה באזור עם התבססות איראן בסוריה, ועל רקע השקעות עתק מצידן על ייצור של נשק מדויק שיהווה איום על ישראל. ליברמן רואה במיליארדי השקלים שהוא דורש כשיפוי של מערכת הביטחון על הוצאות לא מתוכננות שהיו לה מאז חתימת ההסכם. הוצאות אלה כללו הקמה של הקיר התת-קרקעי בעזה בעקבות איום מנהרות התקיפה, הקמת גדר ההפרדה בדרום הר חברון ועוד, באופן שהוביל לשחיקת המסגרת התקציבית של משרדו. על פי הערכות של גורמים ביטחוניים, הוצאות אלה כבר חצו את רף ה-5 מיליארד שקל.

"יכולות מודיעיניות שלא ראינו כאן מעולם"

בשיחה עם "גלובס" הסביר לאחרונה גורם ביטחוני בכיר את פשר הבקשה של ליברמן בכניסתן של מערכות נשק "שוברות שוויון" שנכנסו לאזור במהלך השנתיים האחרונות. "אנחנו מגלים באזור יכולות מודיעיניות שלא ראינו כאן מעולם, בנוסף למערכות צבאיות מתקדמות כמו טילי קרקע אוויר מסוג S-400. זה רק ממחיש את הצורך שלנו להתגונן, והגנה רק מפני אחד האיומים תעלה לנו מאות מיליונים. יש כאן מערכות שגם לאמריקאים אין תשובות אליהן".

ליברמן בעצמו אמר בעבר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך בבקשתו להגדיל את תקציב הביטחון נוכח האיומים החדשים שהיערכות לקראתם לא נלקחה בחשבון במסגרת ההסכם שנחתם בין יעלון לכחלון. נתניהו עצמו אמר לאחרונה ל"גלובס" כי "יש לערוך שינויים בתקציב המדינה מבלי לפרוץ את המסגרת התקציבית, ואני מתייחס ברצינות לצרכי תקציב הביטחון".

יצוין, כי הדרישה של ליברמן היא לקבל, לפחות חלק, מהסכום המבוקש כבר בשנת התקציב הנוכחית וזאת כדי להתחיל לממן תוכניות מחקר ופיתוח של מערכות עתידיות וחיוניות שממילא יגיעו לבשלות מבצעית בעוד יותר מ-5 שנים. במשרד הביטחון לא מפרטים באילו מערכות מדובר, אך רומזים כי יש בהן כדי לענות לפחות על חלק מהאיומים המתהווים במזרח התיכון.

נציין, כי ההתנגדות של האוצר להגדלה התקציבית הובילה לפני כחודש להקמת צוות בינמשרדי שמוביל מאיר בן שבת, ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) שבמשרד רה"מ. הצוות אמור להגיש את המלצותיו בנושא לחברי הקבינט המדיני-ביטחוני אחרי פסח.

בתוך כך, יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, הודיע שהדיונים בקריאות השנייה והשלישית על תקציב המדינה יסתיימו עד אמצע מארס, ועד לאותו מעמד נתניהו, ליברמן וכחלון יצטרכו לסכם ביניהם את השינויים בתקציב הביטחון. הצעת התקציב שתובא השבוע לקריאה ראשונה לא כוללת שינויים בתקציב הביטחון.

נתניהו, נציין, צפוי לצאת ביום חמישי הקרוב לכנס הביטחון במינכן. זאת הפעם הראשונה שראש הממשלה יגיע לכנס זה ולא אחד משריו. נתניהו, כך נמסר, הוזמן השנה בידי המארחים והוא צפוי לשאת את דבריו ביום ראשון הבא.