לפני עשור נשים הובילו את תעשיית הביומד. לאן הן נעלמו?

בעבר היו נשים שותפות מובילות בקרנות הון סיכון וגורם דומיננטי בתעשייה, אבל מאז חלה נסיגה ■ גורמים בתעשייה תולים את האשם בשינוי במבנה הון הסיכון בתחום בארץ, שהוביל לכך שהשותפים בקרנות הביומד מגיעים פחות מתחום מדעי החיים ויותר מתחום הפיננסים, שעדיין מחזיק בדעות קדומות לגבי משקיעות

גם בשנת 2018 קשה למצוא תעשיות וסקטורים שבהם נשים הן הגורם הדומיננטי והמוביל, אבל לפני כעשור תעשיית קרנות הסיכון בתחום הביומד הייתה כזאת. נשים היו שותפות מובילות בקרנות רבות והיו גורם דומיננטי בתעשייה.

שלוש נשים ניהלו קרנות בתחום מדעי החיים: הדר רון ב-IHCV, דליה מגידו בקרן אינומד ואחר כך ב-7Health Ventures, ובת שבע אלרן (לצד אהוד גלר) בקרן מדיקה. נשים הובילו גם את תחום מדעי החיים בקרנות מעורבות: רות אלון בקרן פיטנגו, רונית בנדורי בקרן אוורגרין ואלקה ניר בקרן גיזה. מספר הגברים שפעלו בתחום היה גדול יותר, אבל הנשים הללו נותנו את הטון, בניגוד גמור למה שהתרחש בתעשייה המקבילה בעולם - שם רק 10% מכוח האדם בתחום קרנות הון הסיכון הוא נשי, ובתחום הבריאות שיעורן הוא 12% בלבד.

נשים בתעשיה
 נשים בתעשיה

היום אנחנו יכולים לציין רק שלוש נשים דומיננטיות בהון הסיכון הרפואי בישראל: ענת נשיץ, שותפה בקרן אורבימד, ומיכל גבע, שותפה בקרן טריוונצ'רס. ניתן למנות גם את עירית יניב, שותפה בקרן אקסלמד, אם כי השותפים שגייסו את הקרן הם גברים - אורי גייגר כשותף ומורי ארקין כמשקיע מוביל.

נשים נוספות מנהלות מיזמי השקעות בסדרי גודל קטנים יותר, אך רק אלה מנהלות את הקרנות המובילות. מהדור הקודם, רון ובנדורי עדיין משקיעות, אלון שפרשה לאחרונה מפיטנגו עובדת על פעילות חדשה, מגידו עוסקת בייזום חברות וניר ואלרן עדיין פעילות כדירקטוריות, אך הן אינן משקיעות דומיננטיות היום.

כיצד קרה שתעשייה שיצרה מודלים מרשימים לחיקוי עבור משקיעות צעירות שצמחו בה נסוגה וחזרה להיות שוויונית פחות. בחנו את השאלה הזאת בעזרת גורמים בתעשיית ההון סיכון הישראלית וגורמים אקדמיים, והשורה התחתונה היא שבעבר מבנה התעשייה נתן מקום למי שהיו תחילה מדעניות בתחום הביולוגיה או רופאות, ובתחומים הללו ישנן נשים מצוינות רבות. שינויי מאקרו במבנה תעשיית הון הסיכון בתחום הביומד בארץ הובילו להעדפת מנהלים מרקע פיננסי - תעשייה עם שיעור נמוך יותר של נשים, ועוד פחות מכך בעמדות מפתח. גם האווירה בה היא פחות שוויונית.

מה קרה כשאנשי הפיננסים הגיעו

בטרם נצלול להשערות השוק, חשוב לומר שייתכן שהשינוי הוא מקרי. שש נשים לעומת שתי נשים בצמרת (ואחת כמעט בצמרת) של תעשייה קטנה - זו יכולה להיות טעות בטווח הסטטיסטי. עם זאת, כאשר משוחחים עם בכירות ובכירים בתחום, מהקרנות ומהחברות, התחושה, לפחות של חלקם, היא שאכן מדובר במגמה.

אחת ההשערות הייתה כי בשל ירידה במספר הגופים הפעילים בתחום, חלה גם ירידה במספר הנשים הדומיננטיות, אולם ספירת הגופים הפעילים בישראל מעלה כי לא חלה ירידה במספרם בעשור האחרון, אם כי ישנה ירידה בהיקף ההון שהם מנהלים.

השינויים העיקריים שהתרחשו בשוק הם שניים: השוק נעשה קשה יותר, בעיקר מצד גיוס ההון לקרנות, ובמקביל קרנות מעורבות שיש בהן גם פעילות ביומד זנחו את התחום.

"הנשים של תעשיית הון הסיכון בביומד הישראלי הגיעו ברובן מהתחום המדעי, כלומר הן היו קודם כול ביולוגיות או רופאות. הן החלו כנשות מקצוע בקרנות שכבר היו קיימות והתקדמו עד תפקיד שותפה לתחום מדעי החיים", אמרו לנו גם גבר אחד וגם אישה אחת מן התחום.

בתחום הביולוגיה, נשים הן דומיננטיות. יותר ממחצית מבוגרי המסלול לדוקטורט במדעי החיים הם נשים (53% לעומת 47% גברים) - יותר מאשר בכל תחום אקדמי אחר שאינו מדעי הרוח ומקצועות הטיפול. בשנות ה-90, כאשר קמו רוב הקרנות שנשות הון הסיכון הדומיננטיות של העשור הקודם בלטו בהן, לא הייתה בארץ שכבה של מנהלים או אנשי פיננסים בתחום מדעי החיים.

רוב האנשים שהציגו פרופיל כזה או דומה לו היו נשים. שילוב הרקעים הזה איפשר לנשים רבות (יחסית למקובל בסקטור) להשיג דריסת רגל בתוך הקרן, ובהדרגה להוביל את ההשקעות מטעמה.

לאחר המשבר ב-2008 בענף ההון סיכון, ובעקבות הפריחה שמתרחשת כיום בתחומי ההייטק שאינם מדעי החיים, הקרנות המעורבות הפחיתו את ההשקעה שלהן בביומד. הקרנות הדומיננטיות היום בהשקעות במדעי החיים הן רובן עצמאיות. משמעות הדבר היא שהשותפים לתחום מדעי החיים הם הגורם שגם מגייס את הקרן. השינוי הזה הוביל לכך שרוב מנהלי הקרנות בתחום מדעי החיים כבר אינם מגיעים מתחום המדע אלא מהתחום הפיננסי.

במגזר הפיננסי, פערי השכר בין גברים לנשים הם מהגבוהים ביותר, והוא גם סובל מדיעות קדומות. לפי סקר שנערך לאחרונה על ידי קרן פידליטי, רק 9% מהציבור מאמין שנשים הן משקיעות טובות יותר מגברים. בסקר שערך ארגון Opportunity Now, יותר מ-50% מהנשים במגזר הפיננסי טענו כי הן סבלו מהתעמרות במקום העבודה בשלוש השנים האחרונות ו-12% אמרו כי סבלו מהתעמרות עם גוון מיני. סקר של "פייננשל טיימס" מצא ש-28% סבלו התעמרות, ו-54% טענו שהן סבלו מהתנהגות בלתי הולמת בעלת אופי מיני. באווירה כזו, סביר שישנה סטיגמה נגד משקיעות נשים, וייתכן שמשקיעות שהיו יכולות להיות מצוינות, פשוט עזבו את התחום ובחרו לממש את כישוריהן בדרך אחרת.

תעשייה של מקושרים מהצבא

נחזור לשינוי שחל בתחום בישראל: כאשר נשים ניהלו בעיקר את תחום מדעי החיים בתוך קרן אחרת, הן הגיעו לגייס את ההון כחלק מצוות גדול, גברי ברובו. כיום, כאשר אשת הון סיכון הולכת לגייס קרן בתחום הביומד שאותה היא מעוניינת להוביל היא עושה זאת בסביבה של שוק פיננסי גברי, שמאופיין לרוב בגברים המקושרים בינם לבין עצמם. בקרנות הגידור רק 6% מהצוות הניהולי הבכיר הם נשים. בקרנות הפרייווט אקוויטי, שלפעמים משקיעות בקרנות הון הסיכון, רק 3% מהצוות המוביל הם נשים.

כמה מהנשים שראיינו לצורך הכתבה טענו שהכול בסדר והן לא נתקלו בסטיגמות. "הנשים בתעשיית ההון סיכון הן הדבר הכי רחוק מנשים מוחלשות", אומרת לי אישה שכיהנה בעבר בתפקיד בכיר בקרן כזאת. אולם בכירה אחרת בתחום אמרה: "מדובר בגילדה סגורה שבישראל מבוססת במידה רבה על מי שהיו בצבא ביחד, כלוחמים או כטייסים".

עד היום רבים מבכירי תעשיית ההייטק הם בוגרי 8200 או יחידות עלית אחרות. כמובן, יש גם בוגרות 8200 אך היחידה מעדיפה גברים בתפקידים עתירי הכשרה, בשל תקופת השירות הארוכה יותר שלהם.

אגב, בראש שתי קרנות ביומד מובילות עומדים היום בוגרי פרויקט תלפיות, שאמנם פתוח לנשים אך מוטה באופן משמעותי לטובת הגברים - הן בשל הדגש שניתן בו על מדעים מדויקים, שנשים מלכתחילה נוטות פחות לבחור בהם, אך גם בשל תקופת השירות הארוכה. בתקופה שבה בגרו ממנו מי שמכהנים היום כמנהלי קרנות הון הסיכון היום, היה מספר הנשים במחזור 0%-10%.

יש, כמובן, גם גורמים סוציולוגיים עמוקים יותר. אחד הגברים בתחום אומר: "אנחנו מדברים פה על אחד התפקידים הכי בינלאומיים שניתן למצוא בארץ. הוא מחייב אינסוף טיסות. זו לא 'משרת אם'".

הנשים המובילות בתחום מציינות כי אכן בילו את מחצית משנות הפוריות שלהן במטוס, ובכל זאת רובן אימהות, כך שכנראה החסם אינו בלתי עביר. אולם מעניין כי שתי נשים מובילות בהון סיכון ציינו בפנינו בעבר (בלי קשר לכתבה זו), כי הן מקצות זמן ספציפי בשבוע לסבתאות. מנהלי הון סיכון מעולם לא אמרו לנו דבר כזה - אם כי איננו פוסלים את האפשרות שהם עושים זאת.

נציין שדברים משתנים בתחום הפיננסי באופן דרמטי. אם בשנת 1990 רק 30% מהסטודנטים למקצועות ניהוליים ופינססיים היו סטודנטיות, הרי שהיום מדובר ב-51%. זה עדיין לא מבטיח נשים בעמדת ניהול, אבל זו התחלה.

נשים משקיעות טובות יותר

אולי נשים אינן בעמדות בכירות בהון סיכון משום שהביצועים שלהן פחות טובים? המחקרים שוללים זאת ודווקא מראים שנשים, בהכללה כמובן, משיגות תוצאות טובות כמשקיעות. מחקר מוביל בנושא, שהתפרסם לפני כחצי שנה על ידי קרן פידליטי, הראה שנשים משיגות תשואה גבוהה יותר על השקעתן, והפער גדל בשווקים משבריים. על פי המחקר, נשים משיגות תשואה גבוהה ב-0.4% על השקעתן (מדובר בהבדל גדול כשמדובר בתשואה על השקעות). הפרשנות הייתה שנשים משקיעות בשביל הרווח, וגברים משקיעים כדי להאפיל על גברים משקיעים אחרים, ולכן לוקחים לפעמים סיכונים מוגזמים.

מחקרים אחרים מראים כי שילוב נשים בעמדות הנהלה משפר את הביצועים של ארגונים עסקיים רבים ובעיקר ארגונים העוסקים בהשקעות. מחקר של קרן הון הסיכון First Round Capital משנת 2016 הראה כי קרנות המשלבות נשים בעמדות משיגות תשואה גבוהה ב-63%).

חוקר קרנות הון הסיכון פול גומפרס מאוניברסיטת הרווארד מראים גם הם כי השילוב של נשים בקרנות מעלה את הביצועים שלהם.

עם זאת, המחקר של גומפרס מראה במקביל כי ההישגים של נשים בהון סיכון הם מעט נמוכים יותר מאלה של גברים. איך זה יכול להיות? גומפרס מציין את ההבדלים המגדריים בחלוקת הקרדיט, אך גם מעלה את האפשרות כי "אנשים דומים גם עושים טעויות דומות", ומציין כי ייתכן שזה ההסבר לכך שגיוון, בין אם מגדרי או אחר, יכול לשפר את ביצועי הקרן.

גומפרס מציין עוד כי ככל שהארגון גדול יותר ויש בו יותר נשים בעמדות מפתח, כך משתפרים הביצועים של הנשים ומשתווים לאלה של הגברים. דרוש מחקר נוסף כדי לראות אם אין נתון זה רק תוצר של ניתוח בדיעבד של הנתונים, אולם ייתכן כי לנשים עדיין קשה לפעול בסביבה גברית לגמרי, וכאשר הן משתחררות ממגבלה זו, הביצועים שלהן משתפרים.

מחקר אחר של גומפרס מצא שבקרנות הון סיכון שבהן לשותפים יש בנות בגיל העשרה, עולה נטייתם להעסיק נשים ולתת להן חופש פעולה, באופן המשפר את ביצועי הארגון כולו.

משמח שגברים המגדלים נשים צעירות ורואים את יכולותיהן גם רוצים שהן יחיו בעולם שוויוני ונפתחים ליכולות של נשים אחרות סביבם, אם כי קצת מעציב לחשוב שנישואים לנשים לא יצרו אותו אפקט.

הנשים שהובילו / צילומים: תמר מצפי יוסי זליגר איל יצהר ועינת לברון
 הנשים שהובילו / צילומים: תמר מצפי יוסי זליגר איל יצהר ועינת לברון