הסטארט-אפ הישראלי שרוצה להמציא את השבבים מחדש

הבינה המלאכותית של העתיד תדרוש רוחב פס אדיר, שהאינטרנט של היום יתקשה לעמוד בו ■ מה עושים? הסטארט-אפ קוגניפייבר חושב שיש לו את הפתרון

ד"ר אייל כהן, פרופ' זאב זלבסקי וקרן לוי / צילום: מרין קאופמן
ד"ר אייל כהן, פרופ' זאב זלבסקי וקרן לוי / צילום: מרין קאופמן

כולם מדברים על בית חכם, מכונית אוטונומית, עיר חכמה ובתי חולים חכמים, אבל כל הטכנולוגיות הללו מתבססות על כמויות מידע בנפחים שטרם הכרנו, והן זקוקות לתשתית מתאימה שתאפשר לכל המידע הזה לנוע במהירות וביעילות ממקום למקום. זוכרים את האיטיות של האינטרנט לפני 20 שנה? את התשתית המסורבלת שגרמה לסרט וידאו אחד לרדת במשך ימים? פקק התנועה שצפוי באינטרנט בעתיד עלול לזרוק אותנו 20 שנה אחורה.

החזון של הסטארט-אפ הישראלי קוגניפייבר (CogniFiber), שעלה אמש לגמר תחרות הסטארט-אפים 4YFN בברצלונה, מציע פתרון שנועד לאפשר קצבי העברת מידע ועיבוד שטרם הכרנו. קוגניפייבר, הנמצאת כרגע בשלב הסיד, עומלת על פיתוח שבב המבוסס על טכנולוגיה של סיבים אופטיים מרובי ליבות, שעל פי תחזיות החברה יושק ב-2023.

"כל העולם החכם הזה, של סרטים באיכות 8K ומציאות מדומה, יקיף אותנו במיליארדי שבבים של בינה מלאכותית", אומר מנכ"ל החברה, ד"ר אייל כהן. "הבעיה עם שבבים אלו היא שהם ידרשו רוחב פס אדיר ברשת. צריכת האנרגיה הכללית של העולם הזה תהיה בין פי 2 לפי 4 מכל צריכת האנרגיה העולמית היום. רוחב הפס שיידרש יהיה פי מיליון ממה שמציעה הרשת של היום. וזאת בעיה רצינית. נצטרך לבצע קפיצה דרמטית בתשתיות - מה שאומר ליצור דור חדש של מעבדים, שלא דומה בשום צורה למעבדים שאנחנו מכירים כיום". על פי החזון של קוגניפייבר, מעבדיה יחליפו את אלה של אנבידיה, מובילת השוק העולמי כיום בתחום הבינה המלאכותית.

הפתרון של קוגניפייבר מורכב מאוד, אבל ניתן להמחיש אותו כך: כיום, מיליוני סיבים אופטיים צפופים מותקנים ברכיב שגודלו 1 סמ"ר, וכל סיב מעביר פיסת מידע, כמו פיקסל בודד שמרכיב תמונה. ואולם, בקוגניפייבר מציעים שבמקום להעביר את המידע מצד אחד לשני של הסיב, הסיבים יתקשרו ביניהם. "תארו לעצמכם אלפי מטוסים באוויר, שבמקום לאפשר לאנשים לקיים פגישות עסקים רק בהגיעם ליעד, יאפשרו לכל האנשים שטסים לקיים פגישות עסקים תוך כדי טיסה", מדגים כהן.

קוגניפייבר
 קוגניפייבר

כהן הקים את החברה לאחר סיום הדוקטורט שלו בחקר המוח במכון ויצמן, ופנה לצורך כך לפרופ' זאב זלבסקי, סגן דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן, ולמיקי לונדון מהמרכז לחקר המוח (ICNC) באוניברסיטה העברית. מטרתם הייתה לחקור יחד סוגים חדשים של רשתות נוירונים אופטיות, שפועלות כמו מוח קטן - רק שבמקום חשמל, הן עובדות על אור. לאחר שלוש שנים של מחקר ושנה וחצי של כתיבת פטנטים ותוכנית עסקית הוקמה החברה, יחד עם אשת העסקים קרן לוי. אוניברסיטת בר אילן השקיעה כחצי מיליון שקל בקידום אב-טיפוס ראשוני של הפיתוח, וכיום החברה נמצאת לקראת סיום גיוס סבב A של 2.5 מיליון דולר.

קוגניפייבר משתתפת בתכנית מאיץ הסטרטאפים של אינטל Intel Ingenuity Partner Program, כחלק מהמחזור הרביעי של התכנית. התכנית ממוקדת בתחומי הפעילות העיקריים של מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל: מיחשוב, תקשורת, בינה מלאכותית וסייבר ומסייעת לייצר חיבורים אסטרטגיים עבור הסטרטאפים לשוק הגלובלי ולאינטל העולמית.

רוצים לקרוא על סטארט-אפים ישראלים נוספים? בואו לקבוצת הפייסבוק של גלובס טק >>