אל תלכו שולל אחר הבכי והנהי של קרנות ההייטק

מכתב ששיגר גורם בקרנות הייטק לרשות ני"ע, לבורסה ולאוצר - מלמד על כישלון היוזמה הממשלתית להגדלת ההשקעות בהייטק ■ אבל האם באמת יש צורך בהשקעות האלה? ■ פרשנות

ענת גואטה / צילום: תמר מצפי
ענת גואטה / צילום: תמר מצפי

קרנות הייטק החדשות נמצאות "בזמן פציעות לפני תבוסה" ויש לתת להן מענה "בהול" - כך טוען גורם באחת מהקרנות שנמצאות בתהליך של גיוס הון שלאחריו הן אמורות להיסחר בבורסה. המכתב, שתוכנו פורסם אתמול ב"גלובס", נשלח ליו"ר רשות ני"ע, מנכ"ל הבורסה ומנכ"ל משרד האוצר. במכתב נטען כי "ההגדרה השגויה של הנייר כ'מסוכן' משולה לגזר דין מוות ליוזמה ממשלתית".

יכול להיות שמערך ההפצה הבנקאי אכן מקשה על קרנות ההייטק לגייס, אך אולי זה דווקא הזמן לבחון את נחיצותן של הקרנות האלה. גורמי מקצוע, בבואם לגבש המלצות מדיניות, צריכים קודם כל להראות איזו בעיה עליהם לפתור - זה יכול להיות פער חברתי שמונע שוויון הזדמנויות, הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית, או הסטה של כספי השקעה מהבורסה לנדל"ן - אבל בכל מקרה, צריך להראות לאיזו בעיה נותנת המדיניות מענה.

"המצב הנוכחי בו רוב הכסף המושקע בתעשייה הוא כסף זר, מונע מהאזרחים הישראלים ליהנות מההצלחות של התעשייה. השקעה של המוסדיים הישראלים בתעשיית הייטק המקומית תסייע בהגברת הצמיחה, הוספת מקומות תעסוקה וצמצום הפערים החברתיים", אמר שר האוצר משה כחלון לאחר פגישה שנערכה לפני כשנה עם גורמים בתעשיית ההייטק. הפגישה הובילה בסופו של דבר להקמתן של קרנות היי-טק שמקבלות מהמדינה הגנה מפני הפסדים.

האמנם - האם השקעה של המוסדיים הישראלים בתעשיית הייטק המקומית תוסיף מקומות תעסוקה ותגביר את הצמיחה? למה בעצם? לסטארט-אפים הישראלים לא חסר כסף. למעשה, משקיעים עומדים בתור כדי להשקיע בהם, לעתים יותר מדי. דווקא עודף כסף עלול לגרום להקמתם של סטארט-אפים בלי היתכנות עסקית וכלכלית, שפוגעים בפריון ומעוררים אשליה אצל צעירים רבים, שחולמים על הצלחה עסקית ומיליונים בבנק.

מרבית הכסף שמושקע בסטארט־אפים הישראליים מגיע מקרנות הון סיכון זרות, וגם הקרנות הישראליות מתבססות על כסף של גופים זרים. החלק של המשקיעים הישראלים הקרנות האלה הוא קטן. אם מוסדיים ישראלים רוצים להיכנס להשקעה בקרנות הון סיכון הם יכולים, כמו שעושים למשל אלטושלר שחם ומנורה.

אפשר להעביר ביקורת על גופים מוסדים ישראלים שלא עושים מאמץ מספק כדי להיות חלק מתעשיית הייטק המשגשגת, ולא מנצלים את הידע הרב שיש בתחום הזה בישראל. ואולם הסיבה העיקרית לצורך שלהם בידע מקיף על חברות הייטק נובעת מכך שהן משפיעות על כל תחומי החיים שלנו. כך, משקיע במניות של חברות רכב או מלונות צריכים להכיר היטב את עמק הסיליקון ואת הפיתוחים האחרונים בו.

בכלל, תעשיית הייטק נמצאת בתקופה של שווים מנופחים, ולא בטוח שזה הזמן להיכנס להשקעות בסטארט-אפים. דוגמאות לכך ניתן לראות בשווים של החברות שמגיעות להנפקות בוול סטריט בשנה האחרונה ומשיגות שווי נמוך בהשוואה לגיוסי ההון בשוק הפרטי.

אי-אפשר להתעלם מכך שמודל ההון סיכון לא נחשב גם ככה למוצלח, ורק 10%-20% מהקרנות מצליח להניב תשואות נאות. מכיוון שהמשקיעים לא מקבלים תשואות היסטוריות של הקרנות החדשות (כי אין כאלה) או של מנהלי ההשקעות בקרן, אז אין שום הוכחה שהקרנות האלה משתייכות לפלח המוצלח של הקרנות.

המחשבה כי חייבים להכניס את הציבור הרחב להשקעות בקרנות האלה היא מופרכת מן היסוד - ההשקעות האלה מסוכנות (גם אם כוללות מניות של חברות ציבוריות ולא רק סטארט-אפים) אך בעיקר אין בהן שום צורך. הסטארט-אפים הישראלים מסתדרים היטב בלעדיהן. אם ההשקעות בישראל ייפסקו בגלל משבר בתעשיית הייטק העולמית, אז אולי טוב שכך ואין צורך להזרים דווקא כסף של הציבור הישראלי. חוסר ההצלחה של הקרנות בגיוס הכסף הוא בשורה טובה, לא היה בהן צורך מלכתחילה.