הבנקים הזרים ממליצים: קנו שקלים - בנק ישראל לא יעמוד בדרך

השקל שב להתחזק על רקע המלצות רכישה שפרסמו שניים מהבנקים החשובים בעולם - מריל לינץ' ומורגן סטנלי. "אל תנסו לעמוד נגד הרוח, בנק ישראל לא יעצור את התחזקות השקל", ממליץ ללקוחותיו בנק אוף אמריקה מריל לינץ' למשקיעים. "לבנק ישראל נוח עם רמות שערי החליפין, ולא צפוי המשך התערבות אגרסיבי", כותבים במורגן סטנלי.

לטענת פעילים בשוק המט"ח, העובדה שהסקירות פורסמו לאחר מפגש של נציגי הבנקים הזרים עם אנשי בנק ישראל מעוררת את השאלה האם הבנק המרכזי לא נכשל בהעברת המסר שלו - כישלון שעשוי להקשות עוד יותר על המאמץ לשמור על שער החליפין של הדולר-שקל ברמות שלא יפגעו פגיעה קשה באטרקטיביות הייצוא הישראלי.

שער הדולר הדרדר ביום המסחר האחרון במט"ח (יום שישי) ביותר מארבע אגורות ל-3.44 שקלים לדולר בעקבות המלצות קנייה לשקל, שפרסמו שני בנקים מובילים - מורגן סטנלי ומריל לינץ'. הפעילים בשוק המט"ח ייחסו לסקירות חשיבות מיוחדת משום שנכתבו לאחר ביקור של אנליסטים של הבנקים בישראל, ביקורים שכללו כאמור מפגשים עם נציגי בנק ישראל.

כזכור, בנק ישראל התערב במסחר במהלך חודש ינואר אז רכש מט"ח בהיקף חריג של 1.8 מיליארד דולר. התערבות הבנק המרכזי גובתה באמירות יוצאות דופן של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שציינה כי הבנק זיהה פעילות חריגה של שחקני מודלים (בעיקר קרנות אלגו) ושל אנשי הבנק שאמרו בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים של הכנסת, כי היקף ההתערבות של בנק ישראל בינואר צפוי להיות חסר תקדים. ואכן, שער הדולר התאושש משפל של 3.40 שקלים לדולר וחצה את קו ה-3.50 שקלים. אלא שמאז החליטו בבנק ישראל שהשוק קלט את המסר והיקף ההתערבות פחת משמעותית.

על רקע זה פרסם מריל לינץ' ב-1 במארס סקירה מפורטת שממליצה ללקוחותיו לשוב ולרכוש שקלים. הנימוקים המרכזיים להמלצה, כבעבר, הם ביצועי המקרו החיוביים של המשק הישראלי, אך נכלל בה גם ניתוח יוצא דופן של מדיניות ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח.

"התערבות לא מספקת"

תחת הכותרת "התערבות בנק ישראל אינה מספקת כדי לבלום את מגמת התחזקות השקל", מסבירים במריל לינץ' כי הבנק המרכזי של ישראל "ממשיך להיות מחויב לבלום זינוקים פתאומיים וחריגים בשערי החליפין של השקל מול הדולר והאירו, אך אין די בהתערבויות שלו כדי לשנות את המגמה". האנליסטים של מריל לינץ' מוסיפים וכותבים, כי "תחת ההנהגה הנוכחית שלו, בנק ישראל לא רכש מעולם יותר מ-2 מיליארד דולר (בחודש) ולעתים נדירות רכש מעל 1 מיליארד, מה שאומר שאין לו רצון רב להלחם במגמות הנוכחיות". כמו כן כותבים האנליסטים של מריל לינץ', כי "התערבות בנק ישראל במט"ח סובלת מחוסר בציפיות ומצטיירת כנמוכה בהיקפה ביחס להיקף התנועות הנכנסות במסחר במט"ח (רכישות בהיקף 6.6 מיליארד דולר בכל 2017 לעומת תנועות הון של של 11 מיליארד דולר באותה שנה - ע"ב). לנוכח ההטיה המובנית הזו ומדיניות ההתערבות הרפה של הבנק בשווקי המט"ח, המשקיעים המוסדיים בישראל מגדרים את עצמם באופן מאסיבי בהשקעות שלהם במט"ח".

בסקירה קצרה יותר שמפרסם מורגן סטנלי מודים האנליסטים, כי "התערבות בנק ישראל היא הסיכון הגדול ביותר להמלצתנו לעשות שורט על הדולר והאירו מול השקל", אך מעריכים כי "לבנק נוח עם העובדה שהשקל נחלש ב-3% כתוצאה מההתערבות שלו בינואר - ולכן התערבות אגרסיבית של הבנק אינה צפויה".

בנק ישראל: "אין שינוי במדיניות"

עמדת בנק ישראל, כפי שהובעה בעבר על ידי הנגידה פלוג, ראש חטיבת השווקים בבנק אנדרו אביר ודוברי הבנק ונציגיו, היא שלבנק אכן אין יכולת לשנות מגמות ארוכות טווח ולכן התערבותו בשוק המט"ח היא נקודתית ונועדה לתקן עיוותים. גישת הבנק היא שיש למדוד את הצלחת מדיניות ההתערבות לאורך תקופה ארוכה של חודשים או שנים ולא על פני שבועות בודדים. מדיניות ההתערבות של הבנק בשווקי המט"ח ורכישות הדולרים שהחלו בתגובה למשבר האשראי העולמי ב-2008 לא השתנתה הרבה מבחינת ההיקפים לאורך השנים - כך שהאמירות על היקף הרכישות הנמוך יחסית נכונות גם לתקופתו של הנגיד הקודם סטנלי פישר.

גורמים בבנק ישראל אומרים שבפגישות עם פעילים בשווקים לא מועבר שום מסר שונה מהמסרים הפומביים שהבנק מעביר.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "אין שינוי במדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, והנתונים שפורסמו לגבי ההתערבות בחודש האחרון ובשנה האחרונה מעידים על כך".

 שער חליפין נומינלי אפקטיבי