"שקרים קטנים גדולים" הייתה אחת הסדרות הדומיננטיות בעונת הפרסים האחרונה. הסדרה הפמיניסטית מן הרגע הראשון, שהציגה אינטראקציה מורכבת בין אימהות במונטריי, משכה אליה כוכבים, מבקרים וצופים. ב-HBO לא יכלו לשער עד כמה המיני סדרה, שצמחה לסדרה, תשמש ביטוי רב ממדי טלוויזיוני לשנת 2017 ולתנועת ה-MeToo#.
"אנחנו רוצים לעשות יותר תוכניות על נשים. תנועת ה-MeToo# היא השראה ודחיפה לעשות יותר מזה - לספר גם את הסיפורים על האתגרים המורכבים שניצבים בפני נשים בצורה אומנותית. יכול להיות לזה ערך והשפעה גדולים", כך אומרת פרנצ'סקה אורסי, שמנהלת את מחלקת הדרמה ב-HBO ביחד עם דיויד לווין.
אם צריך להמר לאיזה כיוון הולכת הטלוויזיה, עדיף לפתוח את האוזניים ולהקשיב לאורסי (Orsi) שביום-יום שלה פיקחה או מפקחת על סדרות ענק כמו "משחקי הכס", "אימפריית הפשע", "דם אמיתי", "בטיפול", "הנותרים" ו"שקרים קטנים גדולים". אורסי שנמצאת ברשת הטלוויזיה 15 שנה, כבר חוותה את השינויים הגדולים ביותר בתעשייה מצפיית בינג' (צפייה רציפה), המעבר לשירותי סטרימינג, כניסתן של ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק, טוויטר ואפל לתחום ולא פחות חשוב - כשהטלוויזיה הפכה לקולנוע. מה שהתחיל ב"אימפריית הפשע" והתפוצץ לחלוטין עם "משחקי הכס", מההפקות הטלוויזיוניות היקרות בעולם בעלות מוערכת של 15 מיליון דולר לפרק אחד.
מי שהוביל את הסטנדרט היה לא אחר ממרטין סקורסזה, יוצר הוליוודי פורה שמאחוריו שבעים שנה של עשייה קולנועית מ"נהג מונית" בשנות ה-70 ועד ה"זאב מוול סטריט" מ-2013. "כשהתחלנו לעבוד עם סקורסזה על 'אימפריית הפשע' הוא הגיע מעולם הסרטים ומן הסתם גם עם רף מאוד גבוה. ידענו למה נכנסנו כשהתחלנו בשותפות אתו וכבר בהתחלה הוא הציב סיפור בסיס עצום במיוחד לפיילוט. הבאנו את טים ואן פאטן (מפיק ובמאי שמוכר בעיקר מעבודתו על ה"סופרנוס" - ו"א), כדי להבטיח שהאנשים הנכונים יהיו במקומות הנכונים, ונצליח להוציא לפועל את החזון של סקורסזה. אחר כך היינו צריכים להפיק סדרה שנראית כמו הפיילוט ועומדת בסטנדרטים שהיא הציבה".
ההפקות העצומות ב-HBO יצרו בעשור האחרון סטנדרט חדש לחלוטין שחלחל לחברות התוכן המתחרות. היום הפקות תוכן גרנדיוזיות כבר לא מסעירות את הציבור הרחב, אלא הפכו לצפייה ברורה שכל חברות התוכן רוצות לעמוד בה. אם זו חטיבת ההפקה של אמזון שרכשה לאחרונה את הזכויות לספר את סיפורי טולקין ו"שר הטבעות" בעלות של כ-250 מיליון דולר, או נטפליקס שכבר משקיעה למעלה מ-100 מיליון דולר לעונה בדרמה הבריטית "הכתר". אבל בשונה משתי הדוגמאות הללו, דווקא ב-HBO לא היתה כוונה ברורה או הכרחית להפוך את הפקות הענק לכאלו.
משחקי הכס / צילום: באדיבות yes
"לא הייתי אומרת שאנחנו צריכים לעשות סדרות בקנה מידה גדול", קובעת אורסי ומרחיבה, "יש לנו סטנדרטים גבוהים מאוד, ואם האיכות הנדרשת כדי לעמוד בסטנדרטים האלו היא איכות קולנועית, שיהיה. כשמתחילה הפקה לא בהכרח נדבר על ההיקף שלה. מה שמוביל את ההחלטות שלנו הם המהלכים שיעשו טוב לתוכנית ולסיפור ושידרשו כדי להבטיח שאיכות הסדרות והערך המוסף של ההפקות יהיו גדולים. אם בסופו של דבר זה נראה כמו סרט, אז נהדר".
גם הסיפור האפי מלא אבירים, מלכים, מלכות, דרקונים ויצורים אחרים, של "משחקי הכס" לא התחיל בכוונה להיות הפקה גדולה ועשירה. "בהתחלה היא לא הייתה הסדרה הגדולה שהיא הפכה להיות. הפיילוט הראשון שצילמנו לא היה בהיקף שהוא היה צריך להיות, אלא קטן יותר. כדי לתקן אותו, הבאנו לפרויקט את טים ואן פאטן כדי לעשות צילומים חוזרים לפיילוט, מה שכמובן הגדיל את ההפקה של הפיילוט והפיילוט עצמו". אבל גם אז, "משחקי הכס" לא זינקה למעמד שבו היא מחזיקה היום במונחים תקציביים. זאת, כאמור, בשונה מהפקות ענק היום שנהנות מתקציבים בלתי נתפסים שמושקעים בהן כך ממש מההתחלה. "זה מה שקורה לכל הסדרות", היא מסכמת, "ככל שהן צוברות יותר ויותר פופולריות, כך ההשקעה שלנו בהן גדלה מעונה לעונה".
השינוי הטקטוני שהתרחש בתעשייה וההשקעות העצומות בהפקות השונות, התחילו למשוך גם שחקנים שעד אז שמרו על מערכת יחסים מונוגמית עם תעשיית הקולנוע. אחרי סקורסזה הגיעו רבים אחרים מקווין ספייסי ורובין רייט ל"בית הקלפים", נעמי ווטס ל"ג'יפסי", מתיו מקונהיי ו-וודי הרלסון ב"בלש אמיתי" או האלי ברי ב"אקסטנט". "שקרים קטנים גדולים" לא היתה שונה. מעוטרת בשמות כמו ניקול קידמן, ריס וויתרספון, לורה דרן ושיילין וודלי, היא יצאה לדרך כהבטחה גדולה, ולא אכזבה גם לא את ההפקה.
"זה ללא ספק הפרויקט האהוב עלי", אומרת אורסי, "זה כל כך מספק לראות כישרונות יוצאים מן הכלל שיכולים לעשות כל דבר בתעשיית הקולנוע, שבחרו לבוא לכאן ונתנו את המיטב שלהם כדי שהפרויקט יצליח. זו הייתה חוויה מאוד טובה לראות את כולם משתפים פעולה, לא היה כוכב אחד שדיבר על התפקיד שלו או שלה, אלא דיבר בהקשר של כל התפקידים וכל הדמויות בתוכנית. הייתה השקעה מצד כל האנסמבל וההפקה לעשות עבודה טובה ולהגיד משהוא באמצעות הסדרה, אם זה על בריונות, אונס או אלימות בבית. זו הרגישה כמו תוכנית שנקטה עמדה בנושאים חשובים. זה היה פרויקט שממש שינה את כללי המשחק, הוא בחן את הדרכים שבהן ניתן לספר סיפור במעין חיצוניות מתוקה תוך כדי שהוא מתמודד עם נושאים עמוקים וחשובים שמעוררים מחלוקת ואני חושבת שזה תרם לנו כאנשים וכחברה".
אף שאורסי מדברת בחיבה גדולה להפקה הספציפית הזו, אל תטעו. אין מקום ליותר מדי סנטימנטים במכונה עצומה ומורכבת שהיא הפקת טלוויזיה. "יש כמה מפיקים שאוהבים לתקוע דגל ולהכריז על פרויקט כאילו היה שלהם. זה משהו ששומעים לעיתים, שמישהו אומר שזו הסדרה שלו. אבל זה לא נכון, יש כל כך הרבה תפקידים ושלבים כדי לבנות וליצור סדרה שזה לעולם לא יכול להיות תוכנית של אדם אחד. האם יש לי רצון לעשות משהו שהוא רק שלי? זה לא אפשרי, הטלוויזיה לא בנויה ומתוכננת ככה. אני כן יכולה לומר שיש פרויקטים שהייתי רוצה לראות שעושים אותם ושהייתי רוצה לראות אותם מצליחים".
זו אינה יד המקרה אם כך שהשיחה שלי עם אורסי חוזרת שוב ושוב ל"שקרים קטנים גדולים", הפרויקט האהוב. "זו תוכנית שאנשים דיברו עליה במשך חודשים", ממשיכה אורסי לספר ומתחילה לגעת בנקודה הבלתי נמנעת - צפיית בינג'. "'שקרים קטנים גדולים' נבנתה משבוע לשבוע, יצרה וריכזה סביבה שיחה ששרדה עוד, ועוד, ועוד. אני לא בטוחה שהחוויה שהסדרה הזו יצרה הייתה דומה, אם היית יכולה פשוט לעכל את הכול בערב אחד".
בשונה מהטקטיקה של נטפליקס לשחרר את כל פרקי העונה החדשה בבת אחת, כדי לאפשר צפייה מרתונית, ב-HBO מתגאים בדבקות לשיטה המסורתית ומקפידים לשחרר פרקים בהדרגה. "שירותי הסטרימינג כמו אמזון, נטפליקס ואפילו מה שאפל עושה עכשיו, הם חלק מהנוף התחרותי ואנחנו רואים אותן כמתחרות. אבל אנחנו גם מתגאים בלהציע לצופים חוויות צפייה מסורתיות. כאלו שמייצרות הזדמנויות לחשוב על הסיפור שבוע אחרי שבוע ומייצרות שיח מורכב בין לבין במהלך השבוע. זה מאוד שונה למשל מלצפות ב'Stranger Things' ב-24 שעות, אופן צפייה אחר שגורם לסדרות האלו לא לייצר סביבם את אותו השיח והבאזז המתמשכים הפוטנציאליים שלהן.
"עד כמה שאנחנו יודעים ומודעים למתחרים שלנו, אנחנו גם חושבים שיש ערך גדול בלי חוויות בינג'. אני אוהבת את מה שדיימון לינדלוף (יוצר ובמאי "הנותרים" - ו"א) אמר לכמה מבקרים בתחילת העונה השלישית של הסדרה. 'ממתי בינג' היא פעולה טובה עבורנו?'. מרוח הציטוט הזה אני לוקחת שיש ערך גדול לשיחה עמוקה ומתמשכת בתכנית שמתמודדת עם הרבה נושאים ותמות ושמאפשרת לצופים חוויה גדולה יותר".
להתראות כבלים, שלום אינטרנט
אף על פי שב-HBO שומרים באדיקות על פורמט שידור הסדרות בצורה מדורגת, זה לא אומר שעוצמת התחרות לא מחלחלת פנימה. כבר לפני שנה הצליחה נטפליקס לעקוף את HBO ולהפוך לחברת התוכן עם הפריסה הגדולה ביותר בעולם עם כ-190 יעדים שונים (לעומת 150 ב-HBO) ועם הכי הרבה סדרות ברשימת המומלצות ל-2017 על ידי המבקרים (24% לעומת 21% מ-HBO). עם זאת, HBO עדיין מובילה בכל מה שנוגע לסך כול מספר המנויים ברחבי העולם עם 142 מיליון מנויים. אבל נטפליקס, שנכנסה למירוץ מאוחר הרבה יותר, כבר מחזיקה ב-118 מיליון מנויים. כחלק מהתחרות הגוברת צפויה HBO, כחלק מעסקה גדולה יותר, להירכש על ידי AT&T. בשנה האחרונה ענקית התקשורת האמריקאית פועלת במרץ כדי להשלים את רכישת טיים וורנר, שמחזיקה בין היתר בחברת החדשות CNN ובחברת הכבלים HBO תמורת 85 מיליארד דולר.
התחרות גם מושכת את HBO לניסויים נוספים שנועדו למתוח את גבולות הז'אנר. ממש כפי שעשו לפני כמעט עשור עם "אימפריית הפשע". "אנחנו מוכנים להתנסות בכל סוג של נרטיב או בדרכים שונות לבנות תוכניות שיאתגרו את האופן שבו קהלים יעכלו תכנים אם זה בצורה ליניארית או על האייפון", קובעת אורסי. "אם וכאשר תהליך הרכישה על ידי AT&T יושלם ואנחנו נהפוך לחברה דיגיטלית, יהיה אף עוד יותר מקום לבחון מה אפשר לעשות במרחבים האלו".
את ניצני המאמצים אפשר היה לראות עם ההפקה היוצאת דופן של סטיבן סודרברג "מוזאיק". סודרברג, במאי זוכה האוסקר ("טראפיק") שהצהיר מזמן כי מאס בקולנוע על "עריצות הנרטיב" שבה, שחרר לאחרונה את הפרויקט שלו ב-HBO: אפליקציה אינטראקטיבית שהפכה לסדרה בכיכובה של שרון סטון ושמאפשרת רמה מסוימת של אינטראקציה עם הצופים. שלל מהלכים אלו לא נובעים רק מהתחרות הגוברת, אלא אף מכוח ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות שמשנות את הרגלי הצריכה בקהלים השונים. בעיקרן - מרכזיותו של האינטרנט והיכולת לצפות בתוכני טלוויזיה על גבי מסכים פחות סטנדרטים כמו הלפטופ או הסמארטפון.
בארה"ב לבדה נטשו 4 מיליון מנויים את שידורי הכבלים בשנת 2017, ועוד 10 מיליון נוספים אמורים לעשות זאת בחמש השנים הבאות. הנטישה שמכונה "חיתוך הכבלים", אינה מוגבלת רק לבני דור המילניום, אלא כוללת בתוכה גם צופים בני 50 פלוס שרוצים להחליף את שירותי הצפייה שהכירו מאז שהיו קטנים, לאלו שמשודרים על גבי האינטרנט. כדי לא לפספס את המגמה המתעצמת הזו, גם HBO השיקה ערוץ על גבי האינטרנט בשם HBO Now, שאפשר לחברה הוותיקה לסכם את 2017 כאחת השנים הטובות מבחינת מנויים חדשים.
תרגיע/ צילום: באדיבות yes
הדרך לפסגה עוברת דרך המחלקה המשפטית
עד שיצוצו הפקות קוראות תיגר חדשות, מתכוננים ב-HBO לעונה השנייה של "שקרים קטנים גדולים". ההייפ העצום שריכזה סביבה התכנית בשנה שעברה הובילה את ההפקה המוגבלת לשבעה פרקים בודדים לצאת לעונה שנייה ולא צפויה. ב-HBO הצליחו לגייס את האנסמבל המלא לסיבוב שני ואף להוסיף חיזוק מסחרר בדמותה של מריל סטריפ. כעת ההפקה נמצאת בשלבים ראשונים, עם שבעה תסריטים לשבעת הפרקים החדשים כבר מוכנים וצילומים צפויים להתחיל בחודש מארס. אורסי כמובן נזהרת שלא לגלות פרט כלשהו על העונה החדשה שתשודר במהלך 2019, אך מוכנה לתאר את רוח העונה. "עיקר הסיפור יהיה התמודדות הנשים עם התקופה שאחרי מאורעות העונה הראשונה ובחינה מעמיקה של החברויות בין הנשים".
הסיפור המקורי לעונה הראשונה היה מבוסס על ספר באותו השם, אולי מהמקורות הקלאסיים לסיפורים בטלוויזיה ובקולנוע. אבל חוץ מלכתוב רב מכר, תהיתי איך ניתן להכניס רגל אחת בדלת העצומה של HBO.
"האמת שזה מאוד פשוט", אורסי מתחילה אבל לגמרי מטעה. "אם יש לך סוכן טלוויזיה, או עורך דין בעסקי הבידור, אתה יכול להעביר את הפרויקטים שלך דרך הדלת. אם אתה קשור למפיק כלשהו שהייתה לו הצלחה שהיא בינלאומית או בארה"ב. למרבה הצער אלו הכותבים שלא עשו עדיין כלום ורק שולחים משהו באימייל קר, האימיילים האלו מגיעים ישירות למחלקה המשפטית שלנו כי אנחנו לא יכולים לקבל אותם אלא אם הם מגיעים מנציגות מסוימת. אבל יש הרבה מאוד אנשים שלא עשו דבר קודם לכן, שהצליחו להשיג לעצמם את אותה הנציגות ויש להם את הנציגות המשפטית המתאימה ויכולים להגיש תסריטים ואנחנו נעבור עליהם בדיוק באותו האופן שבו נעבור על חומרים מדיוויד קלי או סטיבן סודרברג. אנחנו נותנים לכולם ערך שווה. זה באמת אפשרי אם יש לך קול נהדר".
ג'ון אוליבר/ צילום: באדיבות yes
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
