הרפורמה בספורט: המנצחים והמפסידים הגדולים

ועדת הרפורמות אישרה העברת כספי הטוטו למדינה, והפיכת משרד הספורט לאחראי בלעדי לתקציב הספורט ■ מירי רגב, כחלון-באב"ד והוועד האולימפי יכולים להיות מרוצים; מרכזי הספורט והטוטו ספגו מכה כואבת ■ כואב יותר יהיה הגילוי כשתתברר הפריחה בשוק ההימורים הלא-חוקיים

יגאל כרמי ומירי רגב / צילומים: מארק ניימן - לע"מ, אמיל סלמן - הארץ
יגאל כרמי ומירי רגב / צילומים: מארק ניימן - לע"מ, אמיל סלמן - הארץ

הסערה הגדולה של הספורט הישראלי הסתיימה לעת עתה. הרפורמה בספורט עברה השבוע פה אחד בהצבעה בוועדת הרפורמות, כך שבאופן מעשי המדינה בלעה את כספי הטוטו ומעתה יהיה משרד הספורט אחראי ישירות לתקציב הספורט. המשמעות: כספי ההימורים לא יממנו עוד את הספורט הישראלי, ושר האוצר משה כחלון השלים את המשימה שרק לפני שנה וחצי נראתה דמיונית - התגברות על מוקדי הכוח בספורט הישראלי - מרכזי הספורט, הוועד האולימפי, טוטו. בכיר בספורט הישראלי סיכם לי את זה יפה השבוע: "המשילות גברה מאוד. תראה מה עשו לקק"ל, מה עשו לרשות שדות התעופה, אלו גופים נורא חזקים שנחלשו. כשהמדינה רוצה היום משהו היא משיגה אותו, בטח מול הספורט. פעם הפוליטיקאים פחדו מהגופים הללו, כמו מרכז מכבי הפועל, כי הם היו הגופים שתיווכו בינם לבין הבוחרים. היום הם כבר לא מפחדים, כי הם כבר יוצרים קשר ישיר מול הבוחרים בערוצים אחרים".

שי באב"ד / צילום: איל יצהר
 שי באב"ד / צילום: איל יצהר

איך הולך לעבוד המנגנון החדש בספורט הישראלי ומי המפסידים והמנצחים הגדולים של הרפורמה?

המנצחים

פקידי הספורט והאוצר והמדינה

זו שעתם היפה של הפקידים. מי היה מאמין לפני שנה וחצי שפקידי האוצר ומשרד הספורט יזכו להוציא לפועל תוכנית שהם חולמים עליה כל כך הרבה זמן. להלאים את הטוטו? נשמע מטורף. אבל ברגע שמשה כחלון הכריז על כוונה לנתק את שוק ההימורים מהספורט, זה הפך להיות משחק של מספרים. כדי להכשיר את המהלך היה צריך קודם להעמיד תקציב מפתה - כלומר גבוה מזה שקיבל הספורט מכספי ההימורים. הסכום נקבע על כ-800 מיליון שקל לשנה, לא משמעותי יותר גבוה אבל עדיין משקף כמה שקלים אקסטרה.

בפועל המדינה לא באמת מוציאה יותר מכיסה. היא את כספי הטוטו תקבל מעכשיו לידיה ובמקום זה תספק תקציב מעט גבוה יותר. גם אם תוסיף בכל שנה כ-60 מיליון שקל בהשוואה לכספים שקיבל הספורט מהטוטו (כ-600 מיליון שקל) וממשרד הספורט (140 מיליון שקל), בדלת האחורית היא גם לקחה מהטוטו את הכספים החונים ובסך הכל שמה יד על כ-1.2 מיליארד שקל מכספי הטוטו. רק מהכספים הללו היא תממן את הפער הזה שנים ארוכות קדימה.

משרד הספורט קיבל לידיו כוח גדול. הוא זה שמעכשיו מחזיק בכסף ולא הטוטו, הוא מנתב אותו (אמנם באמצעות המועצה הלאומית לספורט). מתקציב של 140 מיליון שקל קפץ המשרד לתקציב גבוה פי שישה. הוא צפוי לקבל כ-11 תקנים חדשים, אנשי מקצוע שאמורים לייצר מנגנון שיסייע בחלוקת הכספים ובתפעול היומיומי המורכב של ניתוב הכסף לאגודות, איגודים וכ-110 אלף ספורטאים תחרותיים.

איך זה יתבצע בפועל? נקבע מנגנון חלוקת כספים שיאפשר לגופי הספורט לבחור אחד משני מסלולים: אפשרות א' - קבלת הכסף ישירות מהמדינה, דרך מנגנון המרכב"ה המסורבל; אפשרות ב' - קבלת הכסף דרך מרכזי הספורט, שיהפכו למעין צינור נוח בעיקר עבור קבוצות קטנות (רוב הספורט הישראלי). הכספים יועברו בשני מועדים עיקריים - 50% מכספי התמיכה לכל אגודה או איגוד יעברו במהלך חודש ינואר; החל מ-1 ביולי יועברו עוד 40%, ומאוקטובר בכפוף להגשת דוח מבוקר יועברו ה-10% הנותרים.

הוועד האולימפי

הוועד האולימפי הוביל את המחאה נגד אישור הרפורמה בכל החזיתות. אם הוועד האולימפי לא היה מתרצה, סביר להניח שעד הדקה ה-90, ערב אישור חוק ההסדרים, עוד היו זורקים שם בוץ אחד על השני. אבל בסופו של דבר הוא השיג את שלו: הבטחת העצמאות של גופי הספורט בקבלת ההחלטות. הוועד האולימפי ראה לנגד עיניו סדין אדום אחד - את הרצון של אנשי האוצר ומשרד הספורט להפוך את המועצה הלאומית העליונה לגוף מייעץ בלבד, כלומר חסר סמכויות, מה שהיה מותיר את הבמה בכל החלטה לגורמים הפוליטיים במשרד. בסופו של דבר נקבע מנגנון לפיו המועצה הלאומית העליונה המונה 20 חברים תרכיב מתוכה ארבעה מדורי משנה, כאשר לכל מדור תהיה סמכות לעסוק בנושאים מקצועיים - למשל, קביעת אמות המידה לחלוקת הכספים לענפים ולספורטאים. ברגע שמדור מקצועי קבע משהו, בוועד האולימפי עמדו על כך שיופעל מנגנון ביורוקרטי שיקשה על ביטול אותה החלטה, הגם שאותה החלטה היא בבחינת "המלצה" . כלומר, גם אם שרת הספורט או גורמים פוליטיים יהיו מעוניינים לבטל את אותה המלצה, הם יצטרכו לשכנע את משרד המשפטים בסיבת הביטול - וזה כבר סיפור מאוד קשה. כך הבטיח הוועד האולימפי כי הספורט ימשיך לנוע על ציר ספורטיבי ולא פוליטי. "אנחנו מאוד מרוצים", אמר גורם בכיר בוועד האולימפי, "היינו בטוחים שאנחנו הולכים לקטסטרופה - ויצא לנו טוב מאוד".

מירי רגב

שרת התרבות והספורט לא רצתה את הרפורמה. היא לא רצתה שיונחתו עליה מלמעלה הוראות ושהאוצר ייכנס אליה הביתה ויעשה כבשלו. אבל מאחר שהיא כבר רואה את הבחירות באופק, רגב מבינה היטב שעל הרפורמה הזאת שנכפתה עליה היא תוכל לנגן - היא תמיד תוכל להגיד שבקדנציה שלה עברה הרפורמה הכי משמעותית בספורט הישראלי (מה שנכון), כולל ניתוק מהתלות בהימורים. והיא תוכל להגיד את המשפט שכל שר אוהב להגיד - "הבאתי עוד כסף לספורט והגדלתי את התקציב". לרגב כמובן אין שום יד ורגל ברפורמה הזאת, חלקה הגדול ביותר היה בכך שלא הפריעה ושידעה לשחרר בזמן הנכון.

המפסידים

מרכזי הספורט

שישה מרכזי ספורט קיימים היום בישראל וזוכים לתקציב - מכבי, הפועל, בית"ר, אליצור, עוצמה, אס"א. עד היום הם זכו על פי חוק ל-4% מכספי הטוטו - כ-25 מיליון שקל בשנה. מרכזי הספורט שצברו כוח רב נמצאים כבר שנים על הכוונת של משרד הספורט והאוצר. כשנפלה החלקה של המדינה ההזדמנות הנוכחית היה ברור שהמרכזים הולכים לחטוף חזק.

בסופו של יום הם יצאו בשן ועין. הם לא יקבלו יותר את הכסף מתוקף החוק, אבל יקבלו אותו בהסכם חדש ל-8 שנים שיבטיח להם בכל שנה 25 מיליון שקל פיקס (23 מיליון ועוד 2 מיליון לפעילויות ספורט עממי שיקבעו ביחד עם משרד הספורט). אז מה רע? למרכזים זה רע, כי עכשיו הם יצטרכו לעמוד בקריטריונים לקבלת הכספים, להראות למשרד הספורט שהם מבצעים פעילויות שבעבורן הם זכאים לכסף. עד היום הם היו מוגנים בחוק, וחוק זה נהדר - הכסף מובטח, פחות או יותר גם אם העולם יתהפך.

אבל לא רק זה - למרכזים היה חשוב מאוד לדאוג לקבוצות שתחת אחריותן, בין היתר כי על כל קבוצה כזאת הם מתוקצבים. כעת במסגרת ההסדר החדש המרכזים יקבלו אפשרות לדאוג לקבוצות ולהפוך לצינור לקבלת הכספים ממשרד הספורט, על מנת לחסוך להן את הביורוקרטיה. במסגרת זו הן יוכלו להחזיק את הכספים ממשרד הספורט בדרך לקבוצות לא יותר מ-72 שעות, ואסור יהיה להם לגבות תקורות עבור השירות הזה. את כל המנגנון של חלוקת הכספים שנעשה עד היום על ידי הטוטו, יעשו כעת המרכזים. זה חתיכת כאב ראש, גם לבנות מנגנון כזה וגם לתפעל אותו. בעבור זה הם יצטרכו לגייס כוח אדם ולעסוק ביומיום בהעברות כספים ובניהול בנק קטן שאמור לדאוג ללקוחות שלו.

הטוטו

מי שיראה מה נשאר מהטוטו היום יתקשה להאמין שזהו אותו גוף שניהל כאן, ממש ניהל, את הספורט הישראלי עד לפני שנתיים. הטוטו ייצר את הכסף (מהמהמרים), חילק אותו, קבע איזה מתקנים יוקמו, ועם כספי השיווק האדירים שחילק קבע אפילו איזה דגל ינפנפו לפני משחק, כמה זמן ינפנפו אותו, ועד מה יהיה כתוב על עיגול האמצע במגרש.

אבל גם מוקד הכוח הזה נכנע ללא תנאי לצמד כחלון-באב"ד וההחלטה לפעול נגד ההימורים בישראל. עד כדי כך שלטוטו נותר היום רק התפקיד של מייצר הכספים. אבל לכספים הללו אין שום משמעות יותר. ייצר מיליארדים או לא ייצר, את הכסף לספורט יחלק מעכשיו האוצר והוא ייקבע כחלק מתקציב המדינה.

הטוטו כבר עכשיו ברווז צולע. ב-2017, כשהאש של רפורמת ההימורים עוד רק נגעה קלות בטוטו הוא ספג ירידה של 6% בהכנסות - היפוך מגמה לגוף שהציג צמיחה שנתית קבועה דו-ספרתית. לראשונה מאז 2011 נרשמה ירידה בהכנסות, וב-2018 כבר אפשר יהיה לראות איך חוסל הטוטו סופית: זה יתחיל בקיצוץ בתקנים ויסתיים עם פרסום הדוחות, שללא הימורי הסוסים והמגבלות הנוספות צפויים להציג בתוך שנה אחת אובדן של לפחות חצי מיליארד שקל בהכנסות.

מאחר שהטוטו לא יפעל יותר לחלוקת הכספים למרכזים והמשימה תוטל על משרד הספורט, כבר עכשיו מדברים על עובדים מהטוטו שייבלעו בתוך משרד הספורט. כלומר תקנים של הטוטו שייגרעו ויועברו לטובת משרד הספורט.

המדינה

מאחר שאין ואקום אצל מהמרים, מעניין יהיה לבחון כבר ב-2018 את הפריחה של שוק ההימורים הלא חוקיים בעקבות הגזרות הללו. לא בטוח ששם תהיה למשה כחלון ושי באב"ד הצלחה סוחפת. לא ברור איפה הם יהיו כשיתברר ששוק ההימורים הלא חוקיים פורח. אבל, אחרינו המבול.