מורשת החולצה המגוהצת והשטרודל: הייקים מרימים ראש

"אחת הסיבות שבגללן אין כאן כבוד להיסטוריה, היא כי אין בישראל עליות גג", פסק סבי בדכדוך. "אין מקום לשמור ספרים וחפצים ישנים. זורקים הכול ולא זוכרים כלום". סבי נפטר לפני שזכה לראות את מרכז מורשת הייקים בגן התעשייה תפן, אבל אני מאמינה שקיומו היה מנחם אותו במידה רבה, שכן המוזיאון הקטן והאינטליגנטי הזה הוא מעין עליית גג קולקטיבית של יוצאי העדה.

למעשה המוזיאון חב את קיומו להיעדרן של עליות גג בישראל. את המוזיאון הקים בשעתו ישראל השילוני, יליד גרמניה שהתיישב בנהריה. כשראה שהדור הראשון שהגיע מגרמניה בשנות ה-30 הולך לעולמו, ולילדיו אין מה לעשות עם הרהיטים הכבדים, הספרים וכלי המטבח הישנים - הקים מוזיאון עירוני קטן במחווה לדור ההורים. לימים עבר המוזיאון למשכן שהקצה לו התעשיין סטף ורטהיימר, ייקה בעצמו, במסגרת המוזיאונים הפתוחים שהקים בתפן שבגליל.

מאז צמח המוזיאון והתפתח, ובשנים האחרונות עוסק שם צוות שלם, בניהולה של רותי אופק, באיסוף חומרים ממשפחות ובעבודת מחקר. עם השנים הפך למרכז המידע המחקרי הגדול ביותר לתחום, מספרת יהודית בר אור, מנהלת הארכיון.

תערוכת הקבע מציגה את תרומתם של הייקים להקמת המדינה ולהתפתחותה במגוון תחומים, מתעשייה וממסחר ועד רפואה ובנייה. אבל התערוכות המתחלפות מציגות גם פנים מוכרות פחות, כמו זו המוצגת שם בימים אלה, "ועכשיו לפרסומות", שאצרה אופק. התערוכה מציגה כרזות, מוצרים ואריזות מאז קום המדינה, ובמקביל - את התפתחותו של ענף הפרסום בארץ.

 צריף מאולתר ממכולה ישנה / צילום: זהרה רון

לצד הגאווה והכרת הערך העצמית, עולה מן המוזיאון שלצד תרומתם הניכרת, תהליך קליטתם של עולי הארצות הדוברות גרמנית לא היה קל. אין כאן חומר לסרט בנוסח "קורט, כאן זה ארץ ישראל", אבל גם הם לא ליקקו דבש, וכמו כל מהגר חוו זרות, פערי שפה ומנטליות, לעג ואף קשיי פרנסה. מי ידע, למשל, שבשנות ה-30 עלו לארץ יותר מדי רופאים מגרמניה, עד כדי כך, ש-60 אחוז מהם לא הצליחו להתפרנס ורבים מהם עבדו תקופות ארוכות בחינם?

נראה שבשנים האחרונות העדה הקצת נידחת הזו הרימה ראש, במסגרת הגל הנוסטלגי ופוליטיקת הזהויות האופנתית. באחרונה קמה בפייסבוק קבוצה בשם "צאצאי ייקים צעירים למען שימור מורשת הייקים - Hoppe Hoppe Reiter" (על פי מילות שיר ילדים ישן בגרמנית), המעלים מן האוב ספרי ילדים מבית אבא וסבא, שירי ערש, מתכונים, הגיגים, תמונות וסיפורים.

עוד סימן להתעוררות הוא הספר "מילון בן יהודה שטראסה", שיצא בהוצאת "ידיעות ספרים". פרויקט קהילתי ביוזמת ארגון יוצאי מרכז אירופה, בשיתוף המוזיאון ובעזרת עשרות מצאצאי הייקים, שחברו יחד ליצירת מילון הייקית המדוברת, עם ביטוייים כמו "קאפה אונד קוכן" - קפה ועוגה; "וישר" - מגב; "צימר" - חדר, ושאר ניבים וביטויים שחדרו לעברית מהגרמנית.

התעוררות ייקית ניתן לראות גם בסוף שבוע שנקרא "בין ירושלים לברלין" שהתקיים לפני שבועות אחדים בכפר בלום במסגרת הסדרה "פסטורליה בצלילים", סופי השבוע התרבותיים והמוזיקליים של מלון פסטורל המוקדשים בכל חודש לנושא אחר.

העיתונאי דוד ויצטום, מרצה וחוקר גרמניה, הרצה "על שתי מולדות ותרבות אחת", וסיפר על ילדותו בצל השטרודל והחולצה המגוהצת; דן אלמגור הגיש מופע הומוריסטי המבוסס על שירים שכתבו והלחינו ייקים, ושירים ומונולוגים פארודיים שנכתבו עליהם. מקהלת האיחוד שרה את הרקוויאם של מוצרט ואילו גיל שוחט בפסנתר וזמרת הסופרן קרן הדר נתנו מופע משותף (ומצוין) שהוקדש לבאך.

 תמונה היסטורית של מסעדת פינגווין בנהריה / צילום: באדיבות מסעדת פינגווין בנהריה

קשה היה לדעת כמה צאצאי ייקים היו בקהל, אבל נראה היה שרבים מהמשתתפים, לא משנה מאיזו עדה, פשוט הגיע ליהנות מסוף שבוע איכותי שמשלב תרבות ונופש.

בסוף השבוע הזה אמנם העלו על נס באופן טבעי את תכונותיהם התרומיות של הייקים - מהשכלה והתרבות ועד החריצות והדייקנות המפורסמות - אבל דילגו בנימוס על מאפיינים מחמיאים פחות כמו נוקשות, קמצנות, היעדר חוש הומור ומטבח חסר מעוף.

ובכלל, אפשר לחשוב שכל הייקים חיו על באך ומוצרט והיו פרופסורים ודוקטורים. היו גם משכילים פחות וחסרי שמיעה מוזיקלית, כמו סבי וסבתי עליהם השלום, ייקים למהדרין.

סוף השבוע הייקי של פסטורל לא היה לבד. לפני כשנתיים חגגה מסעדת פינגווין בנהריה - גם היא מעוז ייקי בשעתו - 75 שנה להיווסדה, ובשיתוף עם מלון שטרקמן ארנה, עוד מוסד ייקי מוצהר, שיווקה "סופ"ש ייקי - חוויה נוסטלגית באווירה אירופאית: ארוחות ייחודיות עם תפריט ייקי, כרכרות, מוזיקה, סיורים וטיולים באזור נהריה באווירה ייקית אותנטית".

מלון שטרקמן, המנוהל כיום בידי הדור השלישי והרביעי, מתגאה גם כיום ב"רוח ייקית - רהיטים, תמונות ואוסף פריטים של המשפחה מגרמניה". גם הייקים, מתברר, יודעים להשיב עטרה ליושנה. עורו, הייקים!

פסטיבל שייח' אבריק

יוזמה מקומית מסקרנת של תושבי טבעון, שיוצרים, מפיקים ומארגנים בעצמם את כל האירועים, בהתנדבות, כקהילה יוצרת. בתוכנית: מופעים מוזיקליים, הצגות תיאטרון ופרפורמנס, קרקס, מיצבי סאונד, הופעות ווקאליות מיוחדות במערות בית שערים, תערוכות, סיורים בטבע וסדנאות, מסיבות גג ומסיבות רחוב ועוד. 24-21.3, לפרטים: sheikhabreikfestival@gmail.com, טל' 050-72966488