תג המחיר של הוניגמן נשמע נמוך? לא במצב אליו הגיעה הרשת

המלאי מתיישן, שם המותג כבר לא ממש רלוונטי והתכנית למרכז לוגיסטי חדש התאיידה ■ כך הגיעה רשת האופנה למחיר חיסול של 8 מיליון שקל בלבד

 

 

הוניגמן / צילום: תמר מצפי
הוניגמן / צילום: תמר מצפי

בחודשים החולפים נחשפה ביתר שאת המציאות העגומה בתחום הקמעונאי, ובמיוחד בתחום האופנה: רשת אחרי רשת בתחום האופנה - קרסה. ביום שני, עתיד להגיע לרגע משמעותי הליך הקריסה של רשת האופנה הוניגמן, אחת המוכרות והגדולות מרשתות האופנה שקרסו.

ביום רביעי האחרון הגישו נאמני רשת האופנה הקורסת הוניגמן - רו"ח בועז גזית, עו"ד קרן רייכבך סגל ועו"ד פיני יניב - לבית המשפט בקשה לאשר את המכר של פעילות מותג הילדים לרבות המלאי הקשור, המותג הוניגמן קידס, וכן 56 סניפים, בתמורה ל- 8 מיליון שקלים, לרשת אופנת שוהם, בעלת המותג קיוי. בית המשפט קבע בבקשה דיון דחוף ליום שני הקרוב.

הדחיפות נובעת, בין היתר, וכנראה בעיקר, מכך שמדובר ברשת קמעונאית בתחום האופנה, תחום שסובל כיום מבעיות קשות. כל עיכוב במכירה הופך את הסיכוי להבראה ולמכירה קשה יותר. במצב הנוכחי, הגורמים המשמעותיים בשוק האופנה חוששים היום להיכנס לעסקאות משמעותיות, שכן עתידו של שוק האופנה לוט בערפל. הסיבה ברורה: המעבר של הצרכנים לאינטרנט, תוך ביצוע קניה מהירה, מכל מקום וכזו הפטורה ממע"מ, הפך את החנויות בקניונים לכמעט לא רלבנטיות.

לאחרונה ערכו עובדי ענף האופנה השבתת חירום עקב מצבו הקשה של השוק הנובע ממעבר לקניות באינטרנט, מדמי השכירות הגבוהים בקניונים, ועוד. בעקבות קריסת הוניגמן והמצב הקשה בו נתון ענף האופנה בישראל התארגנה הפגנה המונית של העוסקים בענף הטקסטיל שמטרת הייתה לזעוק את הסכנה בה נתונים מאות אלפי עוסקים בענף לאור סכנת פיטורים. "עקב התרסקות חברות הטקסטיל, חנויות הטקסטיל והמתפרות בקו הירוק וכל העסקים הקמעונאים בקריסה בגלל מדיניות הממשלה ושל שר האוצר כחלון אנחנו מקיימים הפגנה באישור המשטרה", נכתב בהזמנה להפגנה. קריסת הוניגמן היא שהכניסה את הענף למצב הדרוך ולצורך לפעול.

עוד בעקבות קריסת רשת הוניגמן, דרשו קמעונאים והנהלות קניונים ממשרד הכלכלה להשוות את תנאי המע"מ שלהם לזה של יבוא מוצרים מאתרי אינטרנט בינלאומיים, כך שגם הרוכשים בארץ ייהנו מפטור ממע"מ עד לסכום של 75 דולר, אך משרד הכלכלה דחה את הדרישה.

נאמני הוניגמן מבקשים למכור חלק משמעותי מן הרשת תמורת 8 מיליון שקל בלבד - מחיר שנראה נמוך במיוחד עבור רשת אופנה בעלת מוניטין של עשרות שנים. ואולם, לדברי גורמים בענף, אין לנאמנים כיום ברירה אחרת. "הדבר נובע מאופיין המיוחד של רשתות האופנה בישראל, אשר הן למעשה נטולות נכסים: אין להן נדל"ן, אלא חוזי שכירות, המלאי שלהן הופך להיות חסר ערך תוך זמן קצר, וכל שנותר הוא המוניטין שגם הוא מוטל כיום בספק", אומר גורם המעורה בענף האופנה.

המלאי של הוניגמן שהוצג בספרים ובבקשת ההקפאה כ-120 מיליון שקל נכון לסוף 2017, מוצג בספרים במחירי עלות. הסכום הזה מהדהד אל מול מחיר המכירה המסתמנת, ואולם גם כאן מסבירים גורמים בתחום הקמעוני, אין מדובר בערך של החברה. מלאי בערכים כה גבוהים ברשת אופנה מלמד על בעיה קשה, מפני שמלאי הופך מהר מאוד ללא רלבנטי, וערכו מתאפס, ובמיוחד בתחום ההלבשה. ברשת הוניגמן, חלק גדול מהמלאי הוא מלאי ישן ולא רלבנטי בחנויות עודפים, המהווה נטל ולא נכס.

העובדים הגישו לביהמ"ש התנגדות למכירה המוצעת של הוניגמן קידס, ונראה כי אינם מוכנים לשתף פעולה עם המכירה, אשר לטענתם אינה מהווה מכירה בשווי ראוי ומקפחת את זכויותיהם. הבעיה של אי שיתוף הפעולה מצד העובדים, מוכרת לעורכי הדין המשמשים כנאמנים ומפרקים בתחום רשתות האופנה. עו"ד דורית לוי טילר, מפרקת רשת בגדי הילדים "מיש־מיש" שמונתה לתפקידה בחודש ינואר האחרון מכרה חלקים מהרשת תוך פחות מחודש ימים, לאחר שהעובדים הפסיקו לשתף עימה פעולה והחנויות נסגרו למעשה.

עוד שאלה שעולה בעקבות הצעת הרכש היא מה עם המיקומים של החנויות? אלה לא אמורים להימכר ולהעלות את ערך המכירה? גורם בתחום מסביר ל"גלובס", כי ה"מיקומים" הם אכן "נכס" שניתן למכור, אך חוזי השכירות נתונים לרצונם של בעלי הקניונים, ובדרך כלל כוללים סעיפים הדורשים הסכמת הקניון לכניסת שוכר חדש. כך שלמעשה המשקיע הפוטנציאלי ישלם עבור המותג, עבור המיקומים של החנויות ועבור מעט המלאי שעוד עשוי להיות רלוונטי כאשר הוא יקבל לידיו את הרשת, בעתיד, לאחר אישור בית המשפט והאישורים הרגולטוריים.

גורמים בשוק באים בטענות שונות בימים האחרונים כלפי נאמני הוניגמן על כך שהם ממהרים למכור ב"נזיד עדשים", אך התמונה המצטיירת מורכבת יותר, ויתכן כי ההמתנה תפגע ברשת הרבה יותר ממכירה מהירה במחיר המוצע. "בשביל למכור רשת למשקיע כעסק חי צריך למכור אותה עובדת ועם מלאי, לכן אי אפשר להחזיק את העסק להרבה זמן וחייבים לפעול במהירות. במיוחד בהפעלת חנויות אופנה על ידי נאמנים ומפרקים הלחץ נובע מהצורך לשמור על תזרים לא גרעוני. חנויות בגדים מצריכות הון חוזר גבוה לשם שמירת זרימת מלאי בחנויות, והבטחת מלאי לחודשים הבאים. הוניגמן נקלעה למשבר דווקא במעבר מקולקציית חורף לקולקציית קיץ, דבר שמחייב הוצאות גבוהות במיוחד לרכישת מלאי עדכני", אומר ל"גלובס" גורם המכיר את התיק.

עוד מסביר אותו גורם, כי ככל שהרשת גדולה יותר, והוניגמן היא מן הרשתות הגדולות שקרסו כאן, היקף המכירות שנזקקים לו הנאמנים על מנת להחזיק את הסניפים עם מדפים מלאים, מחייב הון חוזר גדול יותר.

בעיה נוספת של רשת הוניגמן הוא שהיא התחייבה לפנות את המרכז הלוגיסטי שלה בתל אביב, שמקבל סחורות, מתייג אותן, ומספק אותן למאה ושלושים הסניפים ביוני 2018, על בסיס תוכנית של הבעלים, שכבר אינה מעשית, לעבור למרכז לוגיסטי חדש בראשל"צ. מעבר כזה והקמת מרכז לוגיסטי חדש אינם יכולים לקרות בלי מימון ובלי גב כלכלי, וגם עניין זה מחייב פתרון מהיר אשר לא ישאיר את הרוכש מול שוקת שבורה.

כל הנימוקים האלה, כך נראה, יוצגו לביהמ"ש ביום שני הקרוב, וזה אמור להכריע מה יעלה בגורל המכירה הראשונה בהליך הקריסה המורכב.

צרו איתנו קשר *5988