דסק"ש מציעה לרכוש את חלל תקשורת מיורוקום ב-160 מ' ש'

אחרי שירדה מההצעה לרכוש את יורוקום, דיסקונט השקעות הגישה הצעה לרכישת 54.7% מהחברה שבשליטתה לפי שווי מניותיה בבורסה ■ ההצעה כוללת הזרמת 40 מיליון שקל נוספים לחיזוק ההון העצמי של חלל תקשורת והלוואה ליורוקום נדל"ן

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר
אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

התפתחות מפתיעה בהסדר החוב של קבוצת יורוקום: חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש), שבשליטת אדוארדו אלשטיין, הודיעה אמש כי הגישה ליורוקום הצעה לרכוש ממנה את מניות השליטה (54.7%) בחברת הלוויינים חלל תקשורת, בתמורה ל-160 מיליון שקל. מדובר במחיר דומה לשווי הנוכחי של מניות אלו בבורסה.

לדברי דסק"ש, הצעתה כוללת גם אפשרות להזרים לחלל תקשורת סכום נוסף של עד 40 מיליון שקל, במטרה לחזק את ההון העצמי שלה. נוסף על כך הציעה דסק"ש להעמיד הלוואה ליורוקום נדל"ן, בסכום השווה להפרש שבין יתרת הלוואה אשר העמיד בנק מזרחי טפחות ליורוקום נדל"ן (שמניות חלל תקשורת משועבדות להבטחתה), לבין תמורת מניות חלל, והכול בלבד שסך כל סכום ההלוואה וסכום תמורת מניות חלל לא יעלה במצטבר על 265 מיליון שקל.

ההלוואה שתעמיד דסק"ש מיועדת לפירעון החוב למזרחי טפחות, והיא תובטח בכל הביטחונות שהועמדו על-ידי יורוקום נדל"ן להבטחת ההלוואה מהבנק, לרבות זכויות יורוקום נדל"ן במידטאון (חברה פרטית ש-37.5% מהון המניות המונפק שלה מוחזקים על-ידי יורוקום נדל"ן, ואשר מחזיקה בזכויות לפרויקט נדל"ן בתל אביב-יפו), ולמעט מניות חלל.

ההצעה לרכישת יורוקום ירדה מהפרק

ההצעה כפופה להתקיימותם של מספר תנאים מתלים, ובכלל זה ביצוע בדיקת נאותות, קבלת אישור בית המשפט ואישורים רגולטוריים. לדברי דסק"ש, ככל שתושלם העסקה, הרי שבכוונתה לנקוט צעדים לשם שמירה על יחסי הנזילות והמינוף שלה.

הצעה זו לרכישת השליטה בחברת חלל תקשורת מגיעה לאחר שלפני שבועות אחדים הגישה דסק"ש הצעה לרכישת קבוצת יורוקום כולה, במסגרת הסדר החוב עם הבנקים. אלא שבהמשך ירדה הצעה זו מהפרק, בשל קשיים שהתעוררו בקשר עם ההחזקה העיקרית של יורוקום - השליטה באינטרנט זהב, ששולטת בעקיפין בבזק.

דסק"ש מחזיקה כיום בשליטה בחברת סלקום, ולכן דרשו הבנקים ביטחונות גבוהים מדסק"ש לביצוע העסקה, בעוד שדסק"ש עצמה התנגדה לכך.

חלל תקשורת עוסקת בשיווק שירותי תקשורת על-ידי לווייני "עמוס". בשלוש השנים האחרונות איבדה החברה כ-75% מערכה, כתוצאה משתי מכות קשות שניחתו עליה בתוך פחות משנה. הראשונה שבהן הייתה איבוד הקשר בחלל עם הלוויין עמוס 5 בנובמבר 2015, ואילו המכה השנייה הייתה התפוצצותו בספטמבר 2016 של הלוויין עמוס 6, בעת הניסיון לשגרו לחלל.

חלל מפעילה כיום את לווייני התקשורת "עמוס 3" ו"עמוס 4" שבבעלותה. כמו כן, מפעילה החברה את לוויין "עמוס 7", שאותו היא שוכרת מחברת אסיה-סאט בעלות גבוהה, שפוגעת בתוצאותיה.

שני הסכמים לרכישת לוויינים

ב-2017 צמחו הכנסותיה של חלל ב-9% ל-74 מיליון דולר, בזכות הרחבת השירותים לממשלת ישראל והנחת המחיר שהוענקה שנה קודם לכן ל-yes, ושפגעה בהכנסות 2016.

עם זאת, עלות ההכנסות זינקה ב-2017 בשיעור חד הרבה יותר, של 32%, בשל תשלומי השכירות המשולמים על "עמוס 7". לפיכך, הרווח הגולמי נשחק ב-2017 ב-26%, ל-20 מיליון דולר, ובשורה התחתונה נרשם הפסד שנתי של 14 מיליון דולר.

כדי לפצות על אובדן שני הלוויינים חתמה חלל על שני הסכמים לרכישת לוויינים חדשים. הראשון מביניהם נחתם עוד בדצמבר 2016, ובו סוכם על רכישת הלוויין עמוס 17 מחברת בואינג האמריקאית תמורת כ-153 מיליון דולר (העלות הכוללת של הפרויקט עבור חלל עמדה עד כה על 192 מיליון דולר). הלוויין צפוי להיות מוכן לשיגור ברבעון השני של 2019, ואמור לספק שירותי תקשורת לאפריקה, למזרח התיכון ולאירופה.

שלשום הודיעה חלל תקשורת על חתימת החוזה השני, שבמסגרתו היא בחרה בחברה אמריקאית אחרת - לוראל - לבנות לה את הלוויין עמוס 8, תמורת 112 מיליון דולר. שיגור עמוס 8 מתוכנן לקיץ 2020, ולשם כך כבר נשכרו שירותי השיגור של חברת SpaceX (שהייתה אחראית לשיגור הכושל של עמוס 6), ואף שולמו לה אשתקד 9.5 מיליון דולר לשם כך.