כך תאמנו את היכולות שלכם לצורכי שוק העבודה החדש

עובדים רבים מדי מנסים לחזור בכוח לשוק העבודה הישן והמוכר, בזמן שהוא דורש עמידות לשינויים • מיזם של ארגון IFTF מסמן את חמשת התחומים שבהם נידרש לשפר את היכולות שלנו, בלי קשר למקצוע שבו אנחנו עוסקים

עובדים אמריקאים באתר בניה / צילום: שאטרסטוק
עובדים אמריקאים באתר בניה / צילום: שאטרסטוק

השבוע, באמצע הרצאה בפני מנהלים, תוך כדי שיחה על המשמעות של פיתוח עובדים בעולם החדש, הבנתי מדוע אני לא מצליחה לסיים לכתוב את הטור הזה - בדיוק מהסיבות שהטור הזה מדבר עליהן: היכולות החדשות שנדרשות לנו בעידן שבו העבודה נפרדת ממקומות פיזיים כמו מפעלים ומשרדים, ממשרות של 8:00-17:00; בעידן שבו הלמידה עוזבת את הכיתה ונפרדת מהגבולות של מקצועות ועיסוקים. רובנו גדלנו בעולם עבודה שמתחיל בלימודים, ולאורך כל שנות הלימוד - מבית הספר היסודי - מישהו הכין לנו את מערך השיעורים, העביר את התכנים, בחן אם הבנו את החומר, נתן לנו הסמכה. גם אחרי שהגענו לשוק העבודה, שלחנו אותנו לקורסים, וגם כאשר הבנו שעלינו לדאוג להתפתחות האישית שלנו, עשינו זאת באמצעות רישום לקורס, לסדנה, להרצאה וכדוה. ושם, שוב הייתה אג'נדה והתפקיד שלנו היה לעקוב אחריה.

עבודה של ארגון IFTF, שמחבר אנשים לצורכי חשיבה על העתיד, נותנת מבט קצת אחר על האתגר הזה, מבט שמרחיק אותנו מתוכניות מסודרות. הארגון זיהה חמישה סלים של יכולות בסיסיות שאינן תלויות במקצוע או בעולם תוכן, וזה מבט מעניין כי הוא מסתכל על האפשרות להכין את עצמנו לעתיד באמצעות זיהוי ואימון יכולות שיידרשנו לנו בכל דרך שבה נלך.

דווקא החופש הזה, להיות המורים והמנהלים של עצמנו, השאיר אותי בתחושה שהטור לא גמור. לא יכולתי לסכם ב"ככה עושים את זה", להפנות לכלים קיימים, לתוכניות, ליצור דרך. אבל זו בדיוק הפואנטה של העבודה שעשה הארגון - לעורר אצלנו את ההבנה שעלינו לשמור כל הזמן על כושר לקראת כלכלת המחר, המאופיינת בצורך ללמוד ולעבוד כל הזמן.

לפניכם חמשת התחומים שבהם עלינו לשפר את היכולות שלנו, לפי IFTF.

1. לנהל את המוניטין האישי

בעולם החדש נקודת המוצא למסע שלנו היא מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות. כל אחד צריך לבנות את המותג האישי שלו כדי שיכירו אותו. יש כאלה שאנחנו מכירים בזכות היותם מפורסמים, אחרים בזכות הידע שלהם שמעניין אותנו או חשוב לעשייה שלנו. וגם אנחנו צריכים ללמוד את אמנות הניהול של המוניטין בבמה הדיגיטלית הגדולה.

בעולם שבו ניתוחי מידע מניעים תעשיות כמו פרסום, קמעונאות, עיצוב וחינוך, אחת היכולות הבסיסיות שאנחנו נדרשים לה היא היכולת לנהל את המידע על עצמנו: איך להגן, מה לשתף, איך למכור את הערך שנוצר מהמידע שנאסף עלינו. כיום, ללא כלים וחקיקה מתאימים, המידע שלנו פרוץ וגורמים שונים יכולים לעשות בו שימוש בלי שנרוויח מכך, ולכן בטווח הקצר חשוב שנבין לפחות איך ה"אני" הדיגיטלי שלנו נראה. עם הזמן נלמד לנהל את התמונה הזאת באופן רחב יותר, וזה כולל גם את היכולת לקבל קרדיט על מה שעשינו או מסוגלים לעשות. בעולם החדש החיים שלנו הם קורות החיים שלנו. כל מה שאנחנו עושים במהלך היום ולאורך זמן צריך להזין את המותג שלנו, לעזור לנו להבין במה אנחנו טובים, איזה ערך אנחנו מביאים, מי זקוק לו, היכן אנחנו רוצים לתרום אותו, איך נשמע הקול הייחודי שלנו. עלינו לעשות את זה לרוחב תרבויות, תעשיות, פלטפורמות. בעולם מרושת תמצאו את עצמכם בכל יום עובדים, חושבים, יוצרים וגם מבלים עם אנשים שונים, וזה דורש את היכולת לשנות גישה, להבין עולמות שונים - פיזיים, ארגוניים, חברתיים ודיגיטליים.

2. לשתף פעולה עם מכונות

בעולם שבו מכונות יהפכו חכמות יותר ויותר ויהיו חלק בלתי נפרד מחיינו, אנחנו צריכים ללמוד את השפה שלהן. גם אם אנחנו לאט לאט מלמדים אותן להתנהל בשפתנו, עדיין יש להן שפה משלהן. לא מדובר אך ורק בכתיבת קוד, אלא גם ביכולת לעבוד בצוותים מעורבים של בני אדם ומכונות, בוטים ושאר כלים טכנולוגיים שישתתפו בעשייה. כבר היום, כדי ליהנות מהיעילות ומהנוחות שמבטיחים העוזרים הווירטואליים שלנו צריך לדעת כיצד לנצל את האינטליגנציה שלהם.

ה-IQ הרלוונטי לעולם המכונות החכמות הוא הקרוא וכתוב של העולם החדש. בין שאנחנו עובדים במחסן ובין שבמשרד, נצטרך לדעת לעבוד איתן, לסמוך עליהן, לבחון אותן, לגבש צוותים איתן, לשאול אותן את השאלות הנכונות. בכל תפקיד, נצטרך לחשוב כמו מנהלים, כי הטכנולוגיה בעצם עובדת עבורנו, ולשם כך נדרשת שליטה בשפה הדיגיטלית. כמו האפליקציות בטלפון החכם, את היכולות האלה צריך לעדכן בתדירות הולכת וגוברת ולהתאימן לפלטפורמות שונות. אנחנו חייבים לאמץ אסטרטגיה שתאפשר לנו להישאר רלוונטיים ומעודכנים בסטנדרטים האחרונים של עולם התוכן שלנו ולרתום את הטכנולוגיה לעשייה בעולם הווירטואלי כמו זה הפיזי. השילוב ביניהם הוא העתיד, ונצטרך לבצע עבודה רבה בשני העולמות במקביל ולתקשר ביניהם. משהו כמו רגליים בקרקע המציאות והראש בענן, הדיגיטלי כמובן.

3. לבנות שבטים

היום אי אפשר לסמוך על כך שהמבנים הארגוניים, העסקיים או החברתיים שהתרגלנו אליהם יישארו. עדיף לסמוך על הרשת, על אנשים שעושים דברים יחד. בעולם הזה נצטרך ללמוד כל מיני צורות של שיתוף פעולה וסחר חליפין - של כסף, זמן, ידע, יכולת, השפעה ותובנות. נצטרך לבנות קהילות, לפעמים מההתחלה, לרתום את יכולת ההמון ולדעת לעבוד איתו ובתוכו.

בעולם שבו חוסר יציבות הוא הדבר היציב היחיד, נעבוד במבנים משתנים כל הזמן, ולכן אחת היכולות החשובות ביותר היא היכולת ליצור קהילה בהתאם לצורך, היכולת למצוא משאבים, לעבוד סביב רגולציה ולדעת לרתום את הכוחות שבשטח. בעולם הזה אנחנו נעצב מחדש מוצרים, שירותים וחוויות עם אנשים אחרים, אבל גם אלה ישרדו רק תקופה קצרה ויעוצבו מחדש עם אנשים אחרים. לכן אנחנו חייבים לפתח את היכולת לעצב לזמניות, לקחת מידע, לפעמים חלקי מידע קיים, כדי לפתור חלקים קטנים של בעיות גדולות, לשתף פעולה עם אנשים אחרים להתנסות בהמון פתרונות חדשים בעולמות שונים. כאן כנראה יצמחו גם רשתות הכסף החדש, אלה שיאפשרו לעבוד ברחבי העולם, בצורות סחר חדשות שיחברו עולמות פיזיים לרשת.

4. להבין מערכות מורכבות

ככל שהעולם נעשה מחובר, אנחנו צריכים לנווט את דרכנו במבוך של רשתות ומערכות באופן שייצור את השינויים הרצויים. בשביל זה צריך לפתח גמישות גוף ומחשבה, לחשוב מעבר למה שברור, לצבוע מחוץ לקווים. ליצור ולחלום ולרצות לדעת את מה שאנחנו לא יודעים. בעולם החדש אין פתרונות פשוטים או תשובות נכונות ואנחנו צריכים להיות מוכנים לחפש, למצוא ולפעול.

בני אדם מכוונים לסיפורים, ולכן בעולם עם כמויות מידע עצומות, עלינו לדעת כיצד לספר אותם במילים ובתמונות וכך לעודד אנשים לפעולה. הידע הזה יידרש לכל דבר - ממכירת מוצר ועד טיפול בלב שבור או בקהילה מפורקת. הסיפורים האלה גם צריכים לחשוב על העתיד - המשימה הזאת כבר אינה נחלתם של עתידנים במגדלי שן. זה אומר להבין את ההבדלים בין אפשרויות להסתברויות, לפתח תרחישים ולהפוך אותם לפתרונות. המורכבות בעולם החדש יכולה להיראות כמו כאוס, אבל מי שמסוגל לחבר את הנקודות יסלול שבילים חדשים וימצא את הכלים המתאימים לשינוי.

5. לדבוק בדרך

בתקופה הזאת, רבים מדי מנסים בכל כוחם לחזור למצב היציב, המוכר, אבל מה שדרוש עכשיו זה דווקא היכולת לפתח עמידות ולבנות את העולם החדש, שזקוק לא רק לפתרונות טכנולוגיים, אלא גם לחוכמה חברתית, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית ואסטרטגיות ברורות לשילוב ידיים. למשל, כלי שיתוף לבנייה של "יחד" חדש, רשתות ביטחון. נדרשת לנו בהירות אתית בעולם שבו אנחנו משחקים לא רק עם העולם שמחוץ לנו, אלא גם עם זה שבתוך גופנו.

התרגלנו לעולם של עבודה שכירה, אבל בעולם העבודה החדש עבודה היא כבר לא מקום שהולכים אליו, היא משהו שאנחנו עושים, ואנחנו כבר לא תפקיד ומקצוע אלא סל של יכולות שצריכות לתת ערך למישהו כדי שנוכל לקבל תשלום עליהן. במסע הזה המפתח להצלחה הוא ללמוד כיצד ללמוד. אמנם מבטיחים לנו כלים מעולמות מדעי המוח, המציאות המדומה והמשחק שיעזרו לנו ללמוד ולהגיע להישגים, אבל בסופו של דבר, למידה היא מסע אישי, וכל אחד צריך להיות המנהל של עצמו ולשאול: מה הדבר הבא שעליי לדעת? כמה מהר אוכל לרכוש את היכולת הזאת? ואיך? בלי קשר למטרות האישיות או המיידיות שלנו, חדר הכושר הזה יכין אותנו להתמודד עם מה שיגיע בעתיד.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com