לא רק הממשלה, זו גם עיריית תל אביב שהפקירה את תושביה

בעקבות ההגירה הלא חוקית עלו בדרום תל אביב תופעות פיצול הדירות, צפיפות, עומס על תשתיות והגירה שלילית, אבל העירייה העשירה בישראל והעומד בראשה לא עשו דבר לעזור

רון חולדאי / צילום: איל יצהר
רון חולדאי / צילום: איל יצהר

1.

הנה כמה נתונים על משבר המסתננים שצף ועלה השבוע:

מאז 2006, השנה שבה החלה תופעת ההסתננות, נכנסו לישראל כ-64 אלף איש מאפריקה. היום נמצאים כאן באופן רשמי כ-37,800 מסתננים, ועל פי הערכות, נוסף על המספר הזה יש עוד כ-6,000 ילדים. אלה המספרים שהציג שר הפנים אריה דרעי לוועדת הפנים בתחילת השנה.

על פי עבודה מלפני כשנה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון לסוף 2016 המסתננים באים משתי מדינות עיקריות: כ-72% מאריתריאה, כ-20% מסודן, והיתר, כ-8%, ממדינות אחרות באפריקה ובעולם. משנת 2013 חלה ירידה משמעותית בהיקף המסתננים לישראל דרך הגבול עם מצרים, בין היתר בשל בניית הגדר בגבול הדרומי וצעדי מדיניות אחרים.

כמה מהמסתננים גרים בתל-אביב, או ליתר דיוק בדרום תל-אביב? אין מספרים מדויקים, רק אומדנים והערכות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפי הערכות משנת 2015 (הן לא היו אמורות להשתנות באופן משמעותי מאז), בתל-אביב שוהים כ-48 אלף זרים: כ-26 אלף מסתננים ומבקשי מקלט (נתינים זרים שהגישו בקשה פרטנית להכרה בהם כפליטים ובקשתם טרם הוכרעה), כ-17 אלף עובדים זרים לא חוקיים ותיירים שאשרתם פגה ועוד כ-5,000 עובדים חוקיים בתחום הסיעוד. מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל-אביב העריך בינואר 2016 שבעיר יש כ-60 אלף זרים, מחציתם עובדים זרים השוהים באופן לא חוקי ומחציתם מסתננים ומבקשי מקלט מארצות אפריקה. גם מנתוני משטרת ישראל עולה כי בתל-אביב, כלומר, בשכונות דרום תל-אביב (בעיקר נווה שאנן, שפירא, קריית שלום ושכונת התקווה) יש כ-30 אלף מסתננים.

לשהיית מסתננים וזרים בשכונות דרום העיר הייתה השפעה שלילית על איכות חייהם של תושביהן. תופעות כמו פיצול דירות מגורים, מגורים צפופים יתר על המידה, חיבורים פירטיים של מתקני גז ותשתיות חשמל, עסקים ללא היתרים וכד' - כל אלה יוצרות עומס רב על התשתיות, מה שמצריך השקעה כספית יותר גדולה מצד העירייה. כל התופעות הללו יצרו באופן טבעי ומוצדק תסכול רב בקרב תושבי דרום תל-אביב.

התוצאה: מספר הזרים בשכונות דרום תל-אביב גדול ממספר הישראלים בשכונות אלה, שעמד בסוף 2014 על 32 אלף בלבד. גם מספר הילדים הזרים עד גיל 6 בשכונות דרום תל-אביב גדול ממספר הילדים הישראלים בשכונות אלה.

ההשפעה השלילית על איכות החיים בדרום תל-אביב עושה את שלה ומאזן ההגירה בתוך השכונות הללו הוא שלילי. על פי נתוני עיריית תל-אביב, בין 2010 ל-2014 עזבו קרוב ל-3,000 תושבים ישראלים את השכונות הללו, כ-600 תושבים בממוצע בשנה.

תקציב עיריית תל-אביב בשנת 2016 לטיפול באוכלוסיית המהגרים עמד על כ-119 מיליון שקל - 75% מתקציב העירייה והיתר מתקציבים של מוסדות ממשלתיים, כלומר תקציבים של מינהל השירותים החברתיים, מינהל החינוך וחטיבת התפעול, הכוללים גם ניקיון רחובות, איסוף אשפה ורישוי עסקים. במונחים תקציביים, יחסית לתקציבה של עיריית תל-אביב, מדובר בסכומים פעוטים, מה גם שחלקם הם בלאו הכי תקציבים שוטפים לניקיון רחובות ועוד.

המסקנה הטבעית היא אחת: דרום תל-אביב, על תושביה, הופקרה.

2.

עיריית תל-אביב היא העירייה העשירה ביותר בישראל. יש לה כ-3 מיליארד שקל בקופה, היא מחזיקה נדל"ן בשווי של מיליארדי שקלים לפחות ותקציבה הכולל עומד כיום על יותר מ-6 מיליארד שקל. רון חולדאי, ראש העירייה הנצחי של תל-אביב (הוא מכהן זה 20 שנה), גלגל לאורך השנים את המצב של דרום תל-אביב לפתחה של הממשלה. הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, הרוויחו ביושר את הביקורת עליהם בנושא המסתננים (אף שלזכותם ייאמר שהם בלמו את התופעה), אבל כמי שהתופעה הזו מתרחשת בחצר האחורית שלו, חולדאי לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. כראש העירייה, גם של תושבי דרום תל-אביב, הוא שותף מלא בהפקרתם.

ייתכן שחולדאי מפקיר אותם מאחר שהם לא הבסיס האלקטורלי שלו, ייתכן שבגלל סיבות כלכליות - הרי בדרום תל-אביב יש כוח עבודה זול. נוח לו ולבסיס הבוחרים שלו שכוח העבודה הזול מתרכז דווקא בדרום. בכל מקרה, שיקום דרום תל-אביב צריך להתחיל קודם כול מהפניית תקציבים של ראש עיריית צפון תל-אביב.

צרו איתנו קשר *5988