האם רשות המסים תטיל מס על משקאות ממותקים?

מנהל רשות המסים הנכנס, ערן יעקב, התבקש ע"י יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת לתמוך ביוזמה של הארגון להטיל מס מיוחד על משקאות ממותקים • יעקב היה חבר בוועדת האסדרה לתחום המזון ותמך בעמדה זו בעבר

ערן יעקב / צילום: תמר מצפי
ערן יעקב / צילום: תמר מצפי

מיסוי על משקאות ממותקים גם בישראל? יישום תקנות רפורמת סימון המזון של משרד הבריאות אמנם נדחו ל-2020, אך כעת יוזמיה מנסים להילחם בהשמנה גם באמצעות מיסוי משקאות עתירי סוכר. בדומה לצעדים שננקטים במדינות שונות בעולם, מקווים כעת יוזמי התקנות לרתום לקידום יוזמת המיסוי על משקאות ממותקים את מנהלרשות המסים הנכנס, ערן יעקב, אשר לקח חלק בוועדת האסדרה לתזונה בריאה שהולידה את רפורמת סימון המזון.

במכתב שהועבר בימים האחרונים לרשות המסים נכתב כי תקווה גדולה ניצתה עם מינויו של יעקב, "תקווה לכך שאתה תהיה מי שיוביל את השינוי המתבקש בישראל, של בניית מנגנון כלכלי-מיסויי חדש ומשמעותי לצמצום צריכת המשקאות עתירי הסוכר בישראל".

מי שעומד מאחורי המכתב הוא פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, ומיוזמי וועדת האסדרה שהולידה את רפורמת סימון המזון. פרופ' רז אף התייחס לעמדות שהביע יעקב עצמו בתפקידו כמשנה למנהל רשות המסים שתמכו במיסוי של משקאות ומזון ממותקים בוועדת האסדרה, במסגרתה העלה יעקב את האפשרות לשקול מיסוי מזון בהסתמך על שיטה שתשקלל את הערכים התזונתיים של המוצר ותעניק "ציון" שישקף את תרומתו לבריאות.

"ידועה עמדתך המקצועית", כותב פרופ' רז, "כי יש צורך לשנות את תזונת אזרחי המדינה ולצמצם את צריכת הסוכר המוגזמת, כאמצעי לצמצום תחלואה ושיפור מדדי הבריאות. העלאת 'מס סוכר' על-ידך לסדר היום הכלכלי - תהווה שלב מהותי וחשוב במלחמה על הבריאות, ודאי לנוכח הניסיון המצטבר במדינות העולם של אפקטיביות מיסוי שכזה על היקפי צריכת מזון או משקאות עתירי סוכר".

פרופ' רז, המייצג ארגוני ציבור נוספים התומכים במהלך ביקש להיפגש עם יעקב במטרה לקדם את המהלך.

כיום בישראל לא קיים מיסוי של מוצרי מזון ומשקאות לא אלכוהוליים למטרות קידום בריאות. ב-2016 קבע ארגון הבריאות העולמי לראשונה כי העלאת המיסוי על משקאות ממותקים תציל חיים בכך שתביא להפחתה בצריכתם, מה שיוביל להפחתה בשיעור ההשמנה, הסוכרת והעששת.

בעקבות הקביעה, לפני כשנתיים פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה בנושא מיסוי מזון ומשקאות בעלי פוטנציאל מזיק. הן הוצגו יחד עם מסקנות ועדת האסדרה לתזונה בריאה שקבעו כי "למרות שמיסוי מזון מזיק עשוי להיות יעיל לצמצום צריכתו, יש למצות קודם לכך את האמצעים האחרים עליהם המליצה הוועדה, ובתום פרק זמן של שנה עד שנתיים לשוב ולבחון את הצורך במיסוי. זאת, לאחר שיצטבר מעט יותר ניסיון עולמי בתחום, שיאפשר לבדוק מהי מידת ההשפעה של המיסוי על הצריכה".

מסקנות המחקר היו שקיימת מוכנות בקרב מקבלי ההחלטות והציבור בישראל למס על מוצרי מזון ומשקה התורמים להשמנה אם תהיה תמורה מהמס כך שישמש חלק ממערך של פעולות למאבק בהשמנה. עוד צויין בסקירה שהתפרסמה ב-2016 כי "צפויים קשיים ביישום מס, לאור התנגדויות וכן על רקע טכני".

העולם עובר למיסוי סוכר

בזמן שעבר מאז, החלו כמה מדינות החלו ביישום המיסוי: בשבוע שעבר נכנס לתוקף בבריטניה חוק מיסוי סוכר על משקאות קלים במסגרת המאבק במגפת השמנת היתר. בכך מצטרפת בריטניה למדינות נוספות שכבר החילו חוקים דומים: צרפת, נורבגיה, מקסיקו, תאילנד, פילדלפיה שבארה"ב, ודרום אפריקה שהצטרפה בתחילת אפריל.

לפי דיווחים בממלכה הבריטית כ-50% מהיצרניות הכריזו על צמצום רמת הסוכר בחלק מהמוצרים כדי להימנע מהמיסוי. עם זאת, קוקה קולה ופססי הודיעו כי לא ישנו את מתכוני המשקאות שלהן, אשר מכילים למעלה מ-10 גרם סוכר ל-100 מ"ל. ההערכות בבריטניה הן כי ההכנסות מהמיסוי החדש יגיעו לכ-240 מיליון ליש"ט.

לפי דו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי, ישראל היא מעצמה בצריכת משקאות ממותקים. בני הנוער הישראלים מחזיקים במקום הראשון בעולם, כאשר 42% מתוכם שותים משקאות ממותקים מדי יום - לעומת 26% בלבד מבני הנוער בשאר העולם.

בעבר גם בישראל ניסו ליזום מהלכים דומים, אולם הם נבלמו: ביוני 2016 ניסה ח"כ איתן כבל לקדם הליך חקיקה שמטרתו הפחתת צריכה של משקאות ממותקים מסוגים שונים על-ידי הטלת מס עליהם. ב-2016 אף התקיים דיון פנימי בנושא ברשות המסים, אולם ככל הידוע הצעדים הללו לא הגיעו לשלבי חקיקה.