בעלי קרקע בהרצליה לביהמ"ש: "ראש העיר נוהג בסחבת"

עמותת חוף התכלת בהרצליה הגישה הבוקר עתירה מינהלית נגד עיריית הרצליה והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בטענה לסחבת קיצונית ובלתי סבירה, אשר "תוקעת" את קידומה של תוכנית לבנייה על הקרקע בבעלותם. העמותה דורשת מבית המשפט להתערב ולהורות לוועדה המקומית על המלצת התוכנית להפקדה או לחלופין ליטול את התכנון מהוועדה המקומית ולהעבירו לידיה של הוועדה המחוזית.

את העתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הגישה עמותת חוף התכלת המאגדת 200 בעלי קרקע בחוף התכלת בהרצליה, והעומד בראשה עזרא יחזקאל. העתירה הוגשה על-ידי עורכי הדין גלית שיצר ואסף אורן ממשרד עמית פולק מטלון ושות', נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, יו"ר הוועדה המחוזית דניאלה פוסק, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה, ראש העירייה משה פדלון ומהנדס העירייה מייק סקה. בעתירה טוענים בעלי הקרקע כי בשל מחדלם של הנתבעים, הליכי התכנון בחוף התכלת תקועים זה 45 שנים. לטענתם, הרשויות מתנהלות "בעצלתיים, תוך נקיטת סחבת בלתי נסבלת, והכל תוך הפרות חוזרות ונשנות של הבטחות שלטוניות והחלטות שיפוטיות להשלמת ההליך התכנוני ולהפקדת התוכנית".

מדובר בעתודת קרקע חקלאית בת 2,200 דונם, הידועה כ"חוף התכלת" בדרום-מערב הרצליה, בין חוף הים לכביש החוף. בעתירה נטען כי מאז שנות ה-70 פועלים בעלי הקרקע לקדם תוכנית לשינוי יעודה לבנייה, ובשנת 1996 אף הקימו את העמותה. בשנת 2003 הגישו הבעלים תוכנית לוועדה המקומית, אך בשנת 2007 קבעה הוועדה כי התכנון צריך להיות מוקם על-ידי הוועדה המחוזית, בשל היקפי הקרקע, וכי זו תפקח על עבודתה של הוועדה המקומית. מאז העלו חברי העמותה טענות על סחבת שבה נקטה ראשת העירייה דאז יעל גרמן, שהבהירה כי קיימת בעיה בתוכנית של חיבור הקרקע למרכז העיר, אשר צריך להתבצע באמצעות גשר שיעבור מעל כביש 2, וכי גרמן לא עמדה בהבטחתה להביא את התוכנית לדיון בוועדה המקומית עד קיץ 2012.

בנוסף העותרים טענו כי הוועדה המחוזית לא עמדה בהבטחתה לפקח על כך שהוועדה המקומית אכן תקדם את התוכנית. על כן הגישו עתירה נגד הוועדות המקומית המחוזית ויעל גרמן עוד בינואר 2013. בעקבות הגשת העתירה, החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ביולי 2013 להמליץ על הפקדת התוכנית בכפוף לתנאים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה, ופתרון בעיית הגשר.

בית המשפט חייב את הנתבעים בהוצאות

במארס 2014 אף התקיים דיון בוועדה המחוזית שבו נקבעו לוחות זמנים של 6-12 חודשים להשלמת תסקיר השפעה על הסביבה. נוכח ההסכמות התקבל ביוני 2014 פסק דין כי העתירה מיצתה עצמה נוכח ההחלטה שקיבלה הוועדה המקומית. בית המשפט אף ציין כי העתירה תרמה לקידום הליכי התכנון והשית על הנתבעים הוצאות בסך 50 אלף שקל.

אלא שלטענת העותרים בעתירה הנוכחית, מאז ניתן פסק הדין ב-2014 "שקעו המשיבים בתרדמת וחזרו לסורם, לא מילאו אחר ההבנות שנתקבלו וחזקו לנקוט סחבת". לטענתם, הדברים הגיעו לשיא כאשר את הדיון בתוכנית ב-19 באוקטובר 2015, פתחה יו"ר הוועדה המחוזית דאז, גילה אורון, במילים: "אנחנו מתנצלים מעומק הלב, יותר מזה אני לא יכולה להגיד כלום". ובהמשך אמרה: "אני יכולה רק להגיד שאני לא מרוצה מההתקדמות כפי שהיא הייתה עד היום". בנוסף נטען כי הוועדה המחוזית הודתה בדיון כי תסקיר השפעה על הסביבה טרם הוגש, וכי אין הקצאה תקציבית לקידום התוכנית.

עוד צוין בעתירה בפברואר 2016 התקיים דיון בוועדה המחוזית שבו התחייב מהנדס העיר מייק סקה, כלשונו, כי "בעוד 7 חודשים אני מביא את התוכנית להפקדה". אלא שלטענת העותרים, כפי שנכתב בעתירה שהוגשה הבוקר, "חלפה שנה, חלפו גם שנתיים, שלוש וארבע. תסקיר השפעה על הסביבה לא הושלם עד עצם היום הזה". לטענת העותרים, כל הגורמים הנתבעים פועלים בניגוד נוחלט להבנות שהושגו במסגרת העתירה המינהלית מ-2013.

בעתירה נטען, כי בינואר 2017 התקבלה החלטת הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית בתנאים שעד היום לא מולאו. ואם כל זאת אינו מספיק, במכתב ששיגר מהנדס העיר סקה בדצמבר 2017 לבעלי הקרקע, הוא הודיע כי במסגרת תוכנית המתאר לעיר החליטה הוועדה המקומית לבחון מחדש את היקפי הדיור בעיר, לרבות בתחום התוכנית, בחינה אשר תארך שנה, ולא נקב בלוחות זמנים.

"מדובר בתוצאה מקוממת, בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת", טוענים העותרים ומוסיפים כי העירייה הפרה הבטחה מינהלית. "גילם הממוצע של חברי העמותה הוא 75 שנים, וחלקם הלכו לעולמם. תקוותם כי בית המשפט יושיט סעד שיזכה אותם בכך שלפני אחרית ימיהם יצליחו ליהנות מפירות המקרקעין שבבעלותם העומדים בשיממונם כאבן שאין לה הופכין מזה עשרות שנים".

העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו המורה לוועדה המקומית ולראש העירייה משה פדלון לקבוע דיון בוועדה המקומית תוך 45 יום לצורך מתן המלצה על הפקדת התוכנית, או לחלופין להורות על העברת קידום התכנון לוועדה המחוזית.

לדברי עו"ד גלית שיצר, שותפה במשרד עמית פולק מטלון ושות': "על אף הבטחות והחלטות רבות לאורך השנים, לא עלה בידי מוסדות התכנון הרלוונטיים - הוועדה המקומית הרצליה והוועדה המחוזית מרכז, שאישור התכנית בסמכותה - להביא את התכנית ולו להפקדתה להתנגדויות. הימשכות הליכי התכנון במקרה הזה הנה כה קיצונית, חריגה ומקוממת עד שלא היה מנוס מפניה, בפעם השנייה, לבית המשפט. העתירה מצביעה על בעיה קשה, כאובה ומוכרת בתחום התכנון במדינת ישראל: העדרם של לוחות זמנים קבועים בחוק להליכי תכנון של תכניות בנין עיר - עד שלב הפקדת התכנית להתנגדויות. בהעדר הוראות חוק ברורות המגדירות לוחות זמנים לתכנון, מוצאים עצמם יזמים ובעלי קרקע, יוצאים לדרך התכנון מבלי שניתן לצפות כמה זמן תארך. העדרה של וודאות, והליכי תכנון אטיים, עוצרים ומשהים את הפיתוח האורבני שאנו מבקשים ומצפים לראות סביבנו".

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "העירייה תגיב בבית המשפט". מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב נמסר: "עיריית הרצליה המליצה לפני כשנה לוועדה המחוזית על הפקדת התוכנית, אך התוכנית טרם הוגשה אליה על-ידי העירייה והיא עדיין נמצאת בסמכותה".