או שחולבים את הציבור - או שחולבים את המחלבות

אם מחיר המטרה לחלב גולמי ממשיך לעלות, והמחיר המפוקח של מוצרי הבסיס לא מעודכן "כדי לא לפגוע בציבור" - הרי שהשילוב בין המציאות המאתגרת לשאיפה לרווח עלול להוביל את המחלבות לוותר על מוצרי בסיס ולהתרחב רק בפרימיום, כמו למשל עם חלב מועשר על חשבון חלב רגיל • פרשנות

רפת / צילום: איל יצהר
רפת / צילום: איל יצהר

ייקור מוצרי בסיס הוא דבר שיש להימנע ממנו. אין ויכוח שזה נכון בעיקר למוצרי חלב בסיסיים, שהם נדבך מרכזי בכל תפריט משפחתי, בטח בישראל. לא אחת נראה שזה גם מה שמנחה את הפוליטיקאים וגם את רשתות המזון הגדולות בשנים האחרונות, מאז המחאה החברתית של קיץ 2011.

אולם לעתים ייקור מוצרים ושירותים זה דבר לא טוב, אבל כזה שיש לעשותו. האם ייקור של מוצרי החלב הבסיסיים, שמחירם מפוקח ומוכתב על-ידי המדינה, זה הדבר הנכון לעכשיו - או שיש להמשיך ולהתעלם מהקריאות של המחלבות, "החברות הענקיות שדורסות את הציבור הרחב", ובכך לשמור על הכיס של האזרח?

הפעם יש סיבות טובות שבגללן ייקור מוצרי החלב הבסיסיים יהיה מהלך סביר ואף מתבקש. סיבות אלה אף יהפכו לטובות בהרבה אם זה לא יקרה ויידחה לאי מתי בעתיד הנראה לעין.

במה מדובר? תנובה, שטראוס, טרה, מחלבות גד ועוד שורה של יצרניות חלב מוכרות לציבור שורה ארוכה של מוצרים - החל ממוצרים מפוקחים כגון הגבינה הלבנה, הגבינה הצהובה והחלב, ועד לשורה ארוכה ומתארכת של מוצרי פרימיום, שמחירם גמיש יותר.

לכל חברה יש את תמהיל המכירות שלה, עם הטיה לבסיס המפוקח (יותר בתנובה) או לפרימיום הלא מפוקח (יותר בשטראוס). אבל לכל החברות גם יש מכנה משותף אחד - חומר הגלם העיקרי: החלב הטרי. חשוב לזכור, שגם המחיר של החלב הטרי מוכתב על-ידי המדינה, באמצעות מחיר המטרה לחלב הגולמי, שעולה מעת לעת. כלומר, המחיר למחלבות מתייקר, והן מפצות על כך רק במוצרי הפרימיום, אך לא יכולות לעשות כן במוצרי הבסיס.

הפער הזה במצב הנוכחי, טוענים בענף, גורר להפסד ברמה ענפית על מוצרי הבסיס, שנאמד בלפחות 80 מיליון שקל בשנה. נכון, הפסד כזה ניתן לקיזוז בפעילויות הפרימיום, והוא בכלל לא גורם לחשש יציבותי ברמה ענפית, אבל יש לו השלכות שיכולות להפוך למהותיות. הרי חברות עסקיות לא אוהבות להפסיד, ובעלי המניות שלהן רוצים רווח.

לכן, אם מחיר המטרה לחלב גולמי ממשיך לעלות, והמחיר המפוקח של מוצרי הבסיס לא מעודכן "כדי לא לפגוע בציבור" - הרי שהשילוב בין המציאות המאתגרת לשאיפה לרווח עלול להוביל את המחלבות לוותר על מוצרי בסיס ולהתרחב רק בפרימיום, כמו למשל עם חלב מועשר על חשבון חלב רגיל.

אם זה יקרה, זה יפגע בעיקר בשכבות הנמוכות שתלויות יותר מכל במוצרי הבסיס המפוקחים, והן ימצאו את עצמן מול מקררים בסופר שמלאים במוצרים יקרים מאוד, ועם הרבה פחות אופציות מפוקחות. האם זו הבשורה הרצויה? מצב כזה בעייתי לא פחות מייקור של כמה אחוזים בחלב היום.