הכדור במגרש של האירופים: להתעמת עם ארה"ב או להיכנע

באיחוד בוחנים שימוש במנגנון משפטי שלא יושם מעולם להגנה על חברות אירופיות מפני סנקציות אמריקאיות

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ביום שאחרי הודעת הנשיא דונלד טראמפ על פרישה מהסכם הגרעין ניצב האיחוד האירופי על מסלול התנגשות עם אמריקה, כשעליו להחליט אם ינסה לשמר את ההסכם במחיר עימות חזיתי עם משטר הסנקציות של וושינגטון, או שייכנע לקמפיין ה"מקסימום לחץ" וינסה לגבש הסכם חדש עם איראן, תוך צמצום בלתי-נמנע של הפעילות הכלכלית שלו עם הרפובליקה האסלאמית. "זוהי שעתה של אירופה להחליט", הכריז הבוקר המגזין הגרמני "דר שפיגל".

הכדור אולי במגרש האירופי, אבל הודעת הנשיא האמריקאי לא הותירה לו אפשרויות רבות למשחק. בניגוד לתקוות האירופיות, המסר שיצא אתמול מוושינגטון היה חד וברור: הסנקציות חוזרות למצב שהיה לפני הסכם הגרעין, ויהיו תקפות בעוד כמה חודשים גם לכל חברה אירופית שתעשה עסקים באיראן.

האיחוד אולי קיווה להימנע מאותן סנקציות משניות ולפי דיווחים בגרמניה אפילו הכין "חבילת פיצוי כלכלית" שנועדה לשמר את איראן בתוך ההסכם, אבל האיום הגורף של טראמפ בסנקציות על "כל מי שיעזור לתוכנית הגרעין האיראנית", והצהרות נציגי הממשל לאחר מכן, סייעו להבהיר כי אירופה היא יעד לאיומים הכלכליים האמריקאיים באותה מידה שבה רוסיה וסין הן יעד להם. הברית הטרנס-אטלנטית, מבסיסי מדיניות החוץ האירופית, מעולם לא הצטיירה למעשה כיריבות כפי שהיא נראית כיום.

התגובות באירופה להכרזת טראמפ היו קשות. "סטירת לחי בפרצופה של אירופה", כינה אותה העיתון הגרמני "די ולט". "על הממשלה הפדרלית הגרמנית והאיחוד האירופי להגן על הסחר בין אירופה לאיראן", אמר ראש לשכת התעשייה והסחר הגרמנית, שקבל על כך ש"החזרת הסנקציות האמריקאיות מביאה לחוסר ודאות רציני בכלכלה הגרמנית" ואמר שהסנקציות המשניות הצפויות על חברות אירופיות "אינן הוגנות".

נכון לעכשיו, מנהיגי האיחוד ממשיכים במדיניות "עסקים כרגיל". הם הודיעו כי הם נשארים מחויבים להסכם הגרעין, וקראו לכל הצדדים, מלבד ארה"ב, להמשיך ולקיים אותו. מנהיגי גרמניה, צרפת ובריטניה הפצירו בארה"ב אתמול שלא "לפוצץ את ההסכם מבפנים" (כפי שהם יכולים לעשות מבחינה פרוצדורלית, א.א.), ופרסמו הודעה שבה הבטיחו "לשמר את היתרונות הכלכליים שההסכם מביא לאזרחי איראן".

מנגנון הגנה

אבל במקביל, מאחורי הקלעים, האיחוד נערך לעימות משפטי אפשרי עם ארה"ב סביב הסנקציות. כלי הנשק המרכזי שלו הוא מנגנון שאימצו מוסדות האיחוד האירופי בשנות ה-90, שלמעשה מגן על חברות אירופיות מבחינה חוקית מפני סנקציות משניות בשם סחר חופשי. המנגנון, ששמו EU Blocking Regulations, אומץ כבר אז על רקע איום בסנקציות אמריקאיות על חברות אירופיות שייסחרו עם לוב, איראן או קובה. במקרה של קובה, עצם קיומו - ואיום אירופי לפנות לארגון הסחר העולמי (WTO) אם יוטלו סנקציות - הספיקו כדי להרתיע את ארה"ב מלהעניש חברות שסחרו עם הממשלה בהוואנה.

מומחים מסכימים כי איראן היא מקרה שונה, אבל בשבועות האחרונים, כחלק מתוכנית חירום שהאיחוד הכין להתמודד עם פרישה אמריקאית, שבה וחזרה האפשרות להשתמש במנגנון זה כדי להרתיע את ארה"ב מלהטיל סנקציות על חברות אירופיות. או כמו שהגדירה זאת אתמול דוברת האיחוד האירופי לענייני חוץ: "אנחנו עובדים על תוכנית שתגן על האינטרסים של חברות אירופיות".

ואולם, גם אם התקנות יוכלו להגן על חברות אירופיות שרוב עסקיהן ביבשת, ספק אם הן יגנו על חברות רב-לאומיות כמו טוטאל הצרפתית או איירבוס הגרמנית-צרפתית-ספרדית, שכבר עושות עסקים עם איראן. הבנק הגרמני קומרצבנק נכווה בעבר בקנס של מיליארד אירו על כך שסייע למסחר עם איראן, במקרה ששלח מסר בדבר רצינות כוונות ארה"ב כשמדובר בטהרן.

אפשרות נוספת בארסנל המוגבל של האיחוד היא לפתוח קווי אשראי בלתי-דולריים כדי לממן את הסחר הישיר בין האיחוד לאיראן, שלא יעברו על הסנקציות האוסרות מסחר בדולרים, אולם היא נחשבת קשה לביצוע, וכרוכה גם היא ב"שבירת כלים" מול ארה"ב.

וזו אינה החזית היחידה הפתוחה מול ארה"ב. גם סוגיית הסחר ומכסי מגן על פלדה וכלי רכב נמצאת כיום בדיונים בין בריסל לוושינגטון. נשיא האיחוד האירופי, דונלד טוסק, הודיע אתמול כי ארה"ב "תיתקל בעמדה אירופית מאוחדת בשתי הסוגיות הללו", וכי מנהיגי האיחוד ידונו בה בפסגה שתתקיים בשבוע הבא בסופיה. עכשיו רק נשאר לברר מה תהיה העמדה.

צרו איתנו קשר *5988