"אמרתי לבת-זוגי שמה שהיא עושה לא חוקי, אבל המשכנו"

ריז העיד, בין היתר, כיצד סגנית השר לשעבר מטעם ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום, ועוזרה דאוד גודובסקי - הנאשמים המרכזיים בפרשה - פעלו לקדם את עסקי חברת ההפקות שהייתה בבעלות דינוביצקי באותה תקופה, ושהוא לקח חלק פעיל בניהולה

איגור ריז / צילום: שלומי יוסף
איגור ריז / צילום: שלומי יוסף

עד המדינה, איגור ריז, המשיך הבוקר (ד') במתן עדותו במסגרת פרשת 'ישראל ביתנו'. ריז היה בן-זוגה של עדת מדינה נוספת בפרשה, נלי דינוביצקי, ושניהם קיבלו מהמדינה סכום של כמעט 700 אלף שקל, בתמורה לשיתוף הפעולה שלהם. לעומת דינוביצקי, שהייתה מבולבלת בעדותה, עד כדי חוסר קוהרנטיות בדבריה, ולא פעם נלחצה מהשאלות שהוטחו בה, וביקשה מהשופט ירון לוי שיחלץ אותה מהצורך לענות על חלקן, ריז העיד בנינוחות, ברהיטות, לא התבלבל ולא נרתע מהדברים שהוטחו בו.

מהדיון התברר כי לעדי המדינה ריז ודינוביצקי, הייתה עוד סיבה טובה לחתום על הסכם עדי מדינה ולקבל חסינות - הם הונו את המדינה ביותר ממיליון שקלים, בקבלת תקציבי תמיכה ממשרד הקליטה, בגין הצהרות פיקטיביות. ריז העיד, בין היתר, כיצד סגנית השר לשעבר מטעם ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום, ועוזרה ומנהל ארגון המפלגה לשעבר, דאוד גודובסקי - הנאשמים המרכזיים בפרשה - פעלו לקדם את עסקי חברת ההפקות שהייתה בבעלות דינוביצקי באותה תקופה, ושהוא לקח חלק פעיל בניהולה.

מימון לחב' ההפקות

זווית נוספת של אותה תת פרשה המכונה 'פרשת המופעים' בכתב האישום, מתייחסת למימון שקיבלה חברת ההפקות של דינוביצקי מתקציבי תמיכה של משרד העלייה והקליטה, באמצעות גוף שנקרא 'ועדת הארבעה', המקצה כספים לתמיכה בפרויקטים אומנותיים המעסיקים אמנים שהם עולים חדשים. לפי כתב האישום, מדובר במימון שקיבלו בני-הזוג לאירועים שהופקו בין השנים 2006-2010.

בהקשר הזה, העיד ריז כי גודובסקי חיבר את בני-הזוג לגורמים רלוונטיים במשרד הקליטה, וכן לפעיל מטעם מפלגת ישראל ביתנו, שעזר להם למלא את הטפסים הנדרשים על מנת לזכות בתמיכה הממשלתית. גם במקרה הזה - בדומה לפרויקטים אחרים שהופנו לחברת ההפקות באמצעות השימוש בקשרים של קירשנבאום וגודבסקי - ביקש גודובסקי, על-פי עדות בני הזוג, לקבל עמלה בגובה 10% מסך התקציבים שהתקבלו מהמדינה.

ריז העיד כי אופן הפעולה מול משרד הקליטה, כלל פעולות מירמה שיטתיות, בהן הוספת שמות פיקטיביים של אמנים שכביכול השתתפו באירועים שאותם הם התחייבו להפיק. ה'סידור', כפי שהציג אותו ריז, היה לאתר מספיק שמות של אומנים אמיתיים, שיהוו לפחות 51% מרשימת האומנים שהוגשו לאישור הועדה, ולנפח את הרשימות בשמות נוספים של אמנים, פיקטיביים, על מנת להגיע למכסת התקציב המקסימלית לתמיכה בכל פרויקט.

שופט המחוזי בת"א, ירון לוי, נדהם למשמע אוזניו, כאשר הציג ריז את שיטת הפעולה שהוצעה לו. "אתה מבין שאומרים לך לעשות משהו לא בסדר?" שאל השופט; ורז השיב: "אני מבין"; השופט הקשה: "ומה אתה עושה?"; וריז השיב: "אומר לדינוביצקי שלדעתי מה שהיא עושה יוביל אותה למקום לא טוב"; השופט הקשה: "אז ניקית את המצפון, וממשיכים?"; וריז השיב "לא ניקיתי את המצפון, אבל המשכנו". לדברי ריז, השיטה הייתה ידועה לכל, וכל המעורבים בהליך אישור התקציבים ידעו על ה'קומבינה': "זה היה מובן מאליו, הם שיתפו איתנו פעולה במשהו לא חוקי", הסביר ריז.

השופט לוי התקשה להסתיר את תדהמתו מהפרטים שחשף העד, וביקש מהפרקליטות לברר מדוע הגורמים שנטען כי היו מעורבים בתרמית, לרבות עובדי ציבור, לא הועמדו לדין על מעשיהם, ואם ישנה כוונה להעמידם לדין בהמשך.

לשיטתו של ריז, גם רכזת הועדה מטעם משרד הקליטה, ראשלה ליברמן, הייתה בסוד העניינים. "ראשלה ידעה שאתם מנפחים את הרשימות פי 2, ומקבלים כסף מהארגון שהיא מרכזת, במירמה?" שאל עו"ד גיורא אדרת, המייצג את קירשנבאום. ריז: "בדיוק" השופט לוי: "איך אתה יודע שהיא ידעה?" ריז: "היא אחראית לבקר פיזית בכל אחד מהפרויקטים... והיא הגיעה בפועל לכל הפרויקטים, אישית. היא הייתה מגיעה עם רשימת השמות ובודקת פיזית ומסמנת 'וי' מול כל אחד מהשמות של האומנים, עד שהיא וידאה שנמצאים אותם 51% מהאומנים פיזית, ושם היא הייתה מסיימת את הבדיקה, כאשר בהמשך הרשימה יש עוד 19 שמות בדויים". השופט לוי: "איך אתה יודע שזה קרה?" ריז: "אני הייתי שם, היא ביקשה מאיתנו שנראה לה את האומנים שברשימה, אבל רק בחלק הראשון שלה בא-כוחה של קרישנבאום: "זאת אומרת שראשלה נתנה יד, תמכה בידיעה ברורה בגניבות שאתם עשיתם, סייעה לכם, ושיתפה איתכם פעולה?" ריז: "נכון מאוד".

לפי עדותו של ריז, גובה המימון שהושג במרמה הגיע לסכום של 75 אלף שקל לכל מופע, והתבצעו 16 מופעים בשיטה הזאת; כלומר - גובה התמיכה הגיע לסכום של 1.2 מיליון שקל, מתוך סכום כולל של כ-2 מיליון שקל שהועבר לחברת ההפקות של דינוביצקי, וכן לחמישה גופים נוספים שאיתם שיתפו בני- הזוג פעולה. "דיברת על 16 מופעים, שכל הופעה 75 אלף שקל, לפי חשבון שלי מדובר ב-1.2 מליון שקל", שאל עו"ד אדרת; וריז השיב: "החשבון הוא נכון"; אדרת המשיך: "אז הוצאת 1.2 מיליון שקל במרמה מהמדינה עם נלי?" המשיך אדרת. וריז השיב בפשטות: "נכון".

ממשרד העלייה והקליטה נמסר בתגובה: "בשנים האמורות כללה וועדת הארבעה נציגים של משרדי החינוך/התרבות (באמצעות מינהל התרבות) ומשרד הקליטה. הוועדה האמורה דנה בבקשות לסיוע של גופי הפקה שהעסיקו אמנים עולים בהפקות שביצעו. הוועדה פעלה לפי נוהל שפורסם וכלל תהליכי בקרה ובדקה את זכאותם של האמנים העולים ששמותיהם דווחו כמי שמשתתף בהפקות .ריכוז עבודת הוועדה נעשה באמצעות חברה שנבחרה במכרז לצורך כך, והגב' ראשלה ליברמן הייתה עובדת החברה בפרויקט ולא הייתה עובדת מדינה או עובדת משרד כלשהו. תשלומים לגופים בוצעו רק לאחר שהתקבלו דוחות בצירוף תלושי שכר/ קבלות שניתנו לעולים ונבדקו ע"י רכזת הוועדה שביצעה גם בקרות שטח על קיום האירועים ועל השתתפות האמנים העולים בפרויקטים.

"אברורה הפקות" שנוהלה ע"י נלי דינוביצקי קיבלה סיוע להעסקת אמנים עולים בשנים 2006, 2007 ו-2011 בלבד. ב-2012, במסגרת בקרה שביצע המשרד, עלו חשדות כי 'אברורה הפקות' האמורה לא העבירה את כל הכספים המגיעים לאמנים העולים. נפתח הליך ביקורת של המשרד ובעקבות כך על אף שגם ב-2012 הגישה אברורה בקשה לסיוע, היא נדחתה. מאז לא אושר סיוע ל'אברורה הפקות' כלל. "בקשתו של איגור ריז לסיוע הוועדה להפקה שכללה אמנים עולים, אושרה רק ב-2011. גם ריז הגיש בקשה לשנת 2012, ובקשתו נדחתה. בסה"כ במהלך כל השנים קיבלה 'אברורה הפקות' סיוע בסך 451 אלף ש' וריז קיבל סיוע בסך 10,000 שקל. ליברמן, שריכזה את הוועדה בשם החברה החיצונית נחקרה ע"י המשטרה ב- 2015 עת פורסמו החשדות בעניין זה, ולאחר מכן המשטרה אישרה לה לחזור לעבודתה. כשנה לאחר מכן היא פרשה לגימלאות".

עדות משתלמת: המדינה שילמה דמי מחיה, בזמן שהעד התפרנס למחייתו

עד המדינה בפרשת "ישראל ביתנו", איגור ריז הודה היום במסגרת עדותו, במצבו הכספי הקשה בעת פתיחת החקירה נגדו, ובכך שניצל את ההבנה שגורמי האכיפה זקוקים לעזרתו כדי לשפר את מצבו הכלכלי.

על השאלה-קביעה של עו"ד גיורא אדרת, המייצג את פאינה קירשנבאום - "כשאתה מתחיל לנהל מו"מ עם המשטרה, הנושא הכספי של מה שתקבל בתמורה מאוד חשוב לך", ענה ריז: "הוא מאוד חשוב לי, נכון". - "באותה תקופה אתה במצב כלכלי על הפנים?" המשיך אדרת. ריז השיב: "נכון, מבחינה כלכלית אני במצב מאוד קשה".

בהמשך שאל אדרת: "אתה אומר שאם מציעים לי הצעה כזאת, על הדרך כבר נעשה כסף?" "פחות או יותר... אני מאשר את זה", הודה ריז.

התשלום שקיבל ריז מהמדינה כלל דמי מחיה של 6,000 שקל לחודש, שהוא קיבל במשך שנתיים, וכן תשלום של 180 אלף שקל, שאותם צפוי ריז לקבל לאחר שישלים את עדותו. דמי המחיה משולמים לרוב לעדים, כמעין "פיצוי" מטעם המדינה, על אובדן פרנסה בשל שיתוף-הפעולה עם המדינה - אם בעקבות ניתוק קשרים עסקיים בשל עצם שיתוף-הפעולה, ואם בעקבות אובדן ימי העבודה, בשל העיסוק האינטנסיבי בהליך המשפטי הנדרש לעיתים מהעדים.

אך במקרה של ריז, מסתבר שאף אחת מהחלופות הללו לא התקיימה. בחקירתו הראשית, הסביר ריז לעו"ד נטלי קוקוי מהפרקליטות, כי חשש ששיתוף-הפעולה עם המשטרה, יוביל לפיטוריו. קוקוי שאלה את העד: "עד כמה שיתוף-הפעולה עם המשטרה היה משפיע על העיסוק הנוכחי שלך בעת החקירה, כשעבדת כשליח".

וריז הבהיר: "החברה שעבדתי בה שייכת לחברה של דובר רוסית, ובקהילה של דוברי רוסית לא נהוג להתייחס באהדה למי שמשתף פעולה עם המשטרה, וחששתי שיפטרו אותי מיד איך שתתגלה הפרשה".

"וזה קרה?" שאל השופט לוי. "לא", השיב ריז. על נקודה זו ביקש היום להתעכב עו"ד גיורא אדרת, מאחר שבפועל ריז לא פוטר מעבודתו בסופו של דבר. וכך יצא שהוא קיבל מהמדינה דמי מחיה של 6,000 שקל לחודש, במקביל לקבלת שכר עבור עבודתו.

נקודה מעניינת נוספת היא - כיצד מוגדרים אותם דמי מחיה, מבחינת מיסוי. עו"ד אדרת שאל את ריז, אם הסכום החודשי שקיבל, בסך 6,000 שקל, היה ברוטו או נטו. וריז השיב: "אין פה ברוטו או נטו". - "מדוע?" שאל אדרת, וריז הסביר "כי זאת לא הכנסה, זה תשלום".